תארו לכם עולם שבו אנחנו לא טובעים בפלסטיק. עולם שבו חיות הים שוחות בחופשיות ולא מסתבכות ברשתות ובאריזות שהשלכנו. עולם שבו ציפורים מאכילות את גוזליהן רק במזון הטבעי שלהם, בלי חלקיקי פלסטיק. עולם שבו חלקיקי מיקרו-פלסטיק מפסיקים להצטבר בגוף שלנו ושל שאר היצורים החיים. עולם שבו הרעלים שבפלסטיק כבר לא מסכנים אותנו, והמערכות הטבעיות שלנו משתקמות ומגינות עלינו מההשפעות של התחממות האקלים.
תארו לכם שאתם כמעט לא צריכים להשתמש באריזות פלסטיק ובכלים חד-פעמיים. בסופר שלכם יש עמדות למילוי חוזר של בקבוקי משקה או מיכלי שמפו, והם מיוצרים ממספר מצומצם של פלסטיקים שאפשר להשתמש בהם פעמים רבות. הממשלות מפסיקות לסבסד את תעשיית הנפט, ונעשה כדאי יותר לאסוף ולמחזר את הפלסטיק שלנו. מדינות העולם משתפות פעולה כדי לנקות את הפלסטיק שכבר חדר לכל פינה, ודואגות שכל הפלסטיק שאנו מייצרים יטופל ויהיה נקי מחומרים רעילים. בנוסף, בכל שנה אנחנו נחשפים למוצרים חלופיים חדשים, הנותנים לנו את אותה התמורה אך כמעט מבלי להשתמש בפלסטיק.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
מסתחררים מהאור
החצבת לא עוזבת: מחלות ללא גבולות
לעצור את ווילי
זו בדיוק המציאות שאותה מנהיגים כיום מנסים לממש.
5 צפייה בגלריה
חייבים לטפל בכל שלבי מחזור החיים של הפלסטיק. תרחישי כמויות הפלסטיק שאנו צפויים להתמודד עמן בשנת 2040 אם נמשיך במגמה הנוכחית (מימין) ואם ניישם את תוכניות הצמצום (משמאל)
(מקור: דו"ח האו"ם, 2023)
בדרך להסכם עולמי מחייב
בשנה שעברה קיבלה עצרת האו"ם לענייני סביבה החלטה היסטורית: לקדם אמנה עולמית למיגור זיהום הפלסטיק, ולהחיל אותה כבר בשנת 2024. מנהלת התוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP), אינגר אנדרסן (Andersen), הגדירה את ההחלטה "ההסכם הסביבתי הבינלאומי החשוב ביותר מאז הסכם פריז להפחתת פליטות גזי החממה".
השבוע הושג ציון דרך חשוב בדרך אל האמנה המיוחלת. 700 נציגים מ-169 מדינות, בהן ישראל, ניהלו משא ומתן על האופן שבו ישתפו פעולה נגד זיהום הפלסטיק הגובר. הוועידה התכנסה בפריז, ונכחו בה גם 900 נציגי תעשיה וארגונים לא ממשלתיים. בתחילת האירוע, יושב הראש גוסטבו מֶזָה-קוּאַדְרָה (Meza Cuadra) הדגיש כי "רק בפעולה משותפת נצליח להתגבר על זיהום הפלסטיק", וקרא לפעול במהירות למען הסכם עולמי שאפתני ומחייב. אמנם האינטרסים המנוגדים של מדינות העולם הקשו על התקדמות השיחות, אך לבסוף הושגה הצלחה. נציגי המדינות הסמיכו את צוות תוכנית הסביבה של האו"ם להכין טיוטה ראשונית להסכם העולמי.
5 צפייה בגלריה
תחיל בחגיגות. איך זה ייגמר? משתתפי ועידת הסביבה של האו"ם בניירובי חוגגים את אישור ההחלטה על המאבק בזיהום הפלסטיק. עכשיו צריך ליישם אותה
(צילום: UNEP)
הטיוטה צפויה לכלול מגוון רחב של צעדים אפשריים לצמצום הזיהום, שתאפשר להמשיך את המשא ומתן המורכב בחודש נובמבר ובשתי פגישות נוספות בשנה הבאה. בינתיים, אנדרסן הפצירה במדינות העולם להמשיך להתקדם במהירות אל עבר האמנה העולמית. לדעתה "העולם דורש הסכם רחב, חדשני, מכליל, ושקוף. הסכם המבוסס על מדע אשר לומד מבעלי העניין. הסכם שמבטיח תמיכה במדינות העניות".
הזדמנות חד פעמית
אנו מייצרים כיום כחצי מיליארד טון של פלסטיק חדש בשנה, וקצב הייצור ממשיך לגדול במהירות. אם לא נבצע שינויים מרחיקי לכת, נייצר כמות כפולה של פלסטיק כבר בשנת 2050. הדבר גם ישלש את כמות הפלסטיק שמגיע אל הים, ויחריף את הנזקים הסביבתיים והבריאותיים שהוא גורם להם. לכן חשוב לפעול כעת ובמהירות.
לדברי אנדרסן, הצלחת ההסכם מחייבת נקיטת גישה המתייחסת לכל שלבי מחזור-החיים של מוצרי הפלסטיק, כזו שמפחיתה את הצורך בפלסטיק ואת השימוש בו, ולא מסתפקת בשיפור המיחזור וניהול הפסולת. "האמת היא שאנחנו לא יכולים למחזר את דרכנו החוצה מהבלגן הזה. תשתיות המיחזור פשוט לא יכולות להתמודד עם כמויות הפסולת כיום. בצד אחד של שרשרת הייצור יש לנו מפלים של פלסטיק חדש אשר זורם למערכת, ואילו בצד השני מערכות המחזור שלנו הן כמו אדם שרץ עם כמה דליים ומצליח לתפוס רק זרזיף מזרם הפלסטיק ולהחזירו אל מעלה הנהר כדי ליצור מוצרים חדשים", אמרה אנדרסן. "להשקיע בדליים גדולים יותר וביותר אנשים שירוצו איתם לא יפתור את הבעיה". ואכן, עד כה הצלחנו למחזר פחות משמונה אחוזים מכל הפלסטיק שייצרנו.
אנדרסן הוסיפה כי "פלסטיק היה ברירת המחדל שלנו זמן רב מדי. הגיע הזמן לתכנן מחדש מוצרים כך שיכילו פחות פלסטיק, בייחוד פלסטיק בעייתי או כזה שאין בו צורך. לתכנן מחדש את האריזות ואת השילוח של המוצרים שלנו כדי שישתמשו בפחות פלסטיק. לתכנן מחדש את המערכות שלנו כדי שיאפשרו ויעודדו שימוש חוזר, תיקון ומיחזור". אנדרסן גם הדגישה את חשיבות המלחמה במוצרים החד-פעמיים, אשר השימוש בהם גובר והם מזהמים את הסביבה במיוחד.
5 צפייה בגלריה
קצב ייצור הפלסטיק בעולם גדל במהירות, והייצור השנתי צפוי להכפיל עצמו עד 2050 אם לא ננקוט צעדים. קצב המיחזור אינו מדביק אותו
(מקור: דו"ח תוכנית הסביבה של האו"ם, 2021 )
בנוסף, דו"ח מיוחד של האו"ם שפורסם לקראת הועידה מציג מתווה כמותי לצמצום זיהום הפלסטיק תוך הסתמכות על טכנולוגיות ופתרונות קיימים. לפי הדו"ח, אפשר לצמצם את הזיהום ב-80 אחוזים עד שנת 2040. שימוש חוזר הוא הפתרון הפשוט ביותר, שיכול לצמצם כ-30 אחוזים מהזיהום. כ-20 אחוזים נוספים ניתן להשיג באמצעות הרחבת המיחזור לאחר שינוי מערכתי נרחב, ועוד 17 אחוזים ממעבר למוצרים חלופיים. אלו יאפשרו לחתוך בחצי את ייצור המוצרים החד-פעמיים בלי לוותר על השימושיות של הפלסטיק. אימוץ מדיניות נכונה תוביל גם לחיסכון עולמי של עד 4.5 טריליון דולרים.
דבריה של אנדרסן לא נפלו על אוזניים ערלות. מדינות האיים, הסובלות במיוחד מזיהום הפלסטיק, דרשו גם הן פעולה מהירה. הן הקימו קואליציה שאפתנית עם מדינות האיחוד האירופי, יפן ומדינות נוספות, וקראו לקבוע יעדים עולמיים לצמצום ייצור הפלסטיק והזיהום, וכן להגביל את השימוש בחומרים מסוימים. לעומתן, מדינות כמו ארצות הברית וערב הסעודית, שיש להן תעשיית נפט נרחבת, קראו לקבוע תכניות נפרדות לכל מדינה ולהימנע מהצבת יעדים עולמיים. ערב הסעודית, רוסיה וסין גם התנגדו שההחלטות יתקבלו על ידי הרוב, בהצבעה של המדינות החברות, וביקשו לאמץ החלטות רק בהסכמה פה אחד. הדרישה לקונצנזוס תאפשר גם למדינות בדעת מיעוט לחסום החלטות.
הגנת הסביבה והאדם
יום הסביבה העולמי שחל היום (5 ביוני) ממשיך את הדיונים בפריז, וקורא להגביר את המלחמה העולמית בפלסטיק. יום הסביבה ודיוני האמנה העולמית מדגישים בפנינו את חשיבות ההגנה על הסביבה, ואת חלקן המכריע של הממשלות בנושא. משברי הסביבה קשורים זה לזה ומשפיעים זה על זה. צמצום הפלסטיק יפחית גם את פליטות גזי החממה שהוא גורם להן, ואת הנזקים שהוא מחולל למערכות האקולוגיות שלנו. באופן דומה, גם אנחנו, בני האדם, חלק מהסביבה. אנחנו לא רק משפיעים עליה אלא גם מושפעים רבות ממנה ותלויים בה להישרדותנו. בדומה למשברי הסביבה האחרים, גם כאן האוכלוסיות המוחלשות ביותר הן הנפגעות ביותר.
יום הסביבה מדגיש כי לכל אחד ואחת מאיתנו היכולת לשפר את מצב הסביבה ואת איכות החיים שלנו. בדומה לפעולות לצמצום משבר האקלים, גם בנושא הפלסטיק יש חשיבות לאחריות אישית ולשינוי ההתנהגות. עם זאת, למקבלי ההחלטות שלנו יש תפקיד חשוב בהרבה, ורק הוא מסוגל להוביל לשינוי המערכתי הדרוש. הרשויות המקומיות, שרי הממשלה, בכירים בתעשייה, לכולם תפקיד בהובלת השינוי. בעוד מנהיגי העולם מתדיינים ומתלבטים בנוגע לדרכי הפעולה הכדאיות, אל לנו להישאר אדישים. ביכולתנו לפעול, בקבוצות וכיחידים, ולדרוש מנציגי הציבור שלנו לפעול למען האינטרסים הציבוריים.
ד"ר יובל רוזנברג, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
