כמה פלסטיק, או ליתר דיוק חלקיקי פלסטיק זעירים, מכניס כל אחד מאיתנו לגופו מדי שבוע? במשקל שווה למשקל של כרטיס אשראי: 5 גרם. מדובר ב-74 אלף חלקיקים בשנה. כך מזהיר ה"קונסומר ריפורט" האמריקני. "אם להתייחס למזון ולשתייה בלבד, הרמות מגיעות ל-50-40 אלף חלקיקים בשנה. זו בעיה קשה שרבים בעולם נותנים עליה את הדעת", אומר ד"ר רן סוצקוורין מהמחלקה להנדסת תעשיות מים מהאקדמית כנרת.
איך קורה שאנחנו אוכלים פלסטיק גם כשאנחנו מפסיקים את השימוש בכלים חד-פעמיים? מי שומר עלינו? למה הגדילה הקורונה ב-60% את שיעור הגילוי בבדיקות מכון התקנים פלסטיק המיובא עם רכיבים מסוכנים? מה אפשר לעשות כדי למגר את התופעה? אולי זו היסטריה מוגזמת?
עובדה. אנחנו מוקפים פלסטיק, אוכלים בכלי פלסטיק, לא רק חד-פעמיים, אורזים ומובילים אוכל קר וחם בקופסאות פלסטיק מהמפעלים, דרך מפלצות ה"טייק אוויי" והשינוע, כולל למעונות ולגני ילדים. אנו יושבים על פלסטיק וילדינו משחקים בפלסטיק. הוא נמצא במכוניות, במחשבים, בתרופות ובמוצרי בריאות, בבדי פליז, בבגדי הספורט שצוברים פופולריות, בכלים החד-פעמיים מבמבוק, הפופולריים בקרב שוחרי מחזור, אבל חלקיהם מחוזקים בדבק פלסטי, ואפילו על כלים חד-פעמיים מנייר יש ציפוי פלסטיק, במגבונים חד-פעמיים, בבדלי הסיגריות - בכמויות קטנות, אבל הם שם. גם במסכות החד-פעמיות, שנראות כעשויות מנייר, "יש בפועל סיבי פלסטיק", מפתיעה אותי ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות הסביבה, מייסדת ומנהלת שותפה ב-SP־interface המשתמשת במסכות בד. "אם הן מכסות את הפה והאף הן עושות את העבודה".
"כשנלחמים בפלסטיק מתמקדים בעולם בבקבוקים, בכלים חד פעמיים ובקשיות שתייה, כי אם את נותנת לצרכנים רשימה ארוכה של מוצרי הפלסטיק הרבים את מאבדת אותם. הקשים והחד פעמיים תופסים את העיניים", מודה מאיה יעקובס, מנכ"לית עמותת צלול ולוחמת אנטי פלסטיק ותיקה. בין השאר, יזמה את החוק לקנס (10 אגורות) על שקיות פלסטיק, שיישומו לא צלח במיוחד. כמה אנשים אתם פוגשים בסופר עם שקיות מהבית?
המוצר שנולד לפני 99 שנים השתלט על חיינו. העולם ייצר עד היום יותר מ-10 מיליארד טון פלסטיק ומוצריו, בעיקר משנות ה־50 של המאה הקודמת. "וכל מה שיוצר מאז מתפרק ועדיין קיים", מבהירה יעקובס.
אז מה הבעיה? הרגולטורים והיצרנים מספרים לנו שנים שהכול בסדר. הכול בפיקוח. יש תקנים. אז מה הדאגה? "לא רק בגלל צילומי הלווייתנים, צבי הים הנשטפים לחוף והאוקיינוסים, אף שהנתונים האלה מדאיגים, אלא מכיוון שעוד ועוד מחקרים מצביעים על הימצאות חלקיקי פלסטיק קטנים באוכל שלנו, במשקאות, באוויר שאנחנו נושמים ואפילו בתוך גופנו", מדגישים בקונסומר ריפורט.
האינטרס של חברות הנפט
פלסטיק מזוהה עם ניקיון. בפועל, "כל הפלסטיקים עשויים מנפט ומנגזרותיו, ולחברות הנפט אינטרס שנמשיך להשתמש בהם", אומרת יעקובס. "הפלסטיק הוא שילוב של פולימר עם תוספים כלשהם כשרוב החומרים מקורם בנפט. בשנים האחרונות החלו להשתמש בפולימרים טבעיים. כרגע השימוש מוגבל כי תכונותיהם פחות טובות", אומר ד"ר סוצקוורין.
אלפי סוגי כימיקלים מוספים למוצרי הפלסטיק לפי הסוג והשימוש כדי לרכך אותם, להאריך את חייהם, להקשותם, ביניהם ביספינול איי, פורמלדהיד, פתלטים. כמה מאיתנו מביאים בחשבון שכל כלי פלסטיק שעומד בתקנים, כיסא, בקבוק, צלחת או משחק, מתפרק עם הזמן בעת ההתפרקות נוצרים עוד ועוד חלקיקים שעלולים לחדור לגופנו. אפילו כשאנחנו פותחים מכסה פלסטיק של בקבוק שתייה מפלסטיק אנחנו שולחים לאוויר כמות קטנה של מיקרופלסטיקים שאורכם פחות מ-5 מ"מ. מכיוון שהם לא יוצאים מגופנו באמצעות מערכת העיכול, בניגוד למטבע שבלענו בטעות, מתחילים המדענים להתייחס אפילו להצטברות של חלקיקים קטנים מ-1,000 ננומטר. ארגון הבריאות העולמי, שטען זמן רב כי אין לו אינדיקציה להשלכות מזיקות של המצבור הזה בגופנו, מדבר על הצורך במחקרים נוספים. ויש כאלה, אפילו בישראל.
פרופ' רונית מכטינגר, מומחית לפוריות, מיילדות וגניקולוגיה, רופאה בכירה בשיבא ואחראית על מרפאת פוריות ומרפאת נערות מתבגרות במאוחדת כפר-סבא, חקרה שניים מהרכיבים המסוכנים במוצרי פלסטיק. ביספנול ופתלטים. "אלה כימיקלים שמקנים גמישות ושקיפות לפלסטיק. המולקולות האלה קשורות לפלסטיקים בקשרים כימיים חלשים ולכן משתחררות בקלות ועלולות לחדור לגופנו. במחקר שהובלתי בשיבא בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטאות הרווארד וקולומביה בארה"ב מדדנו ריכוזים של ביספנול איי ופתלטים בשתן כמעט אצל כל הנשים ההרות שהגיעו ללדת בשיבא. המחקר, שנבחר לפני שבועיים כאחד המחקרים המצטיינים שפורסמו משיבא בשנים 2017־2019, הראה שריכוזי הכימיקלים אצל נשים הרות בישראל דומים או אף מעט נמוכים יותר מאלה שנמדדו על ידי ה־CDC במחקרי ניטור ביולוגיים בארה"ב. בעבודה נוספת שביצענו בשיבא מצאנו בדמן של נשים, שאצלן נמדדו ריכוזים גבוהים של פתלטים בשתן ביטוי גבוה מאוד של מולקולות המופרשות משליית העובר במקרים של רעלת היריון, בהשוואה לנשים שאצלן נמדדו ריכוזים נמוכים של כימיקלים אלה".
לדבריה, "בעבודה נוספת שפירסמנו, גם היא בשיתוף עם חוקרים מהרווארד ומקולומביה, מצאנו פתלטים וביספנול בשתן כמעט אצל כל הנשים שעברו טיפולי הפריה חוץ גופית בשיבא. כימיקלים אלה חדרו גם לנוזל הפוליקולרי, הנוזל שבו מתפתחת הביצית, אם כי שם נמדדו ברמות נמוכות יותר. מנשים שנמדדו אצלן פתלטים ברמות גבוהות בשתן נשאבו פחות ביציות בטיפולי הפוריות, היו להן פחות הפריות, ובחלק מהמקרים גם איכות העוברים שלהן נפגעה".
ד"ר סוצקוורין מודאג מממצאי מחקר שנערך בקרב 740 נשים הרות בריאות בסעודיה ופורסם השבוע. הוא הראה קשר ישיר בין שימוש במזון חם בכלי פלסטיק ובין עלייה בריכוז A1C, הורמון בלוטת התריס והומוציסטאין (שרמות גבוהות שלו נקשרו לכמה מחלות) מול ריכוזים נמוכים של ויטמינים ומינרלים. "בארה"ב נעשה מחקר שהצביע כי בקרב נשים שצרכו יותר מזון שחומם בכלי פלסטיק הייתה עלייה בלידות פגים ובעיות בהיריון ואצל יילודים. מדובר בבעיה קשה עם השלכות בריאותיות רבות ופתרונות בעייתיים כי החלקיקים כבר קיימים במקורות המים, ולמעשה בכל מקום".
"חלקיקי הפלסטיק יכולים לחצות בקלות גבולות שונים בגופנו, להיכנס לרקמות", קובעת ד"ר לינדה בירנבאום, שהייתה מנהלת הארגון הלאומי האמריקני של מדעי איכות ובריאות הסביבה. "נשימת החלקיקים האלה יכולה להכניס אותם לדמנו ולליבנו, והם יכולים לפעול כמגנטים המושכים חומרים רעילים אחרים שאסורים לשימוש, אבל נמצאים בסביבה". עוד חדשות רעות עליהן מבשר הקונסומר ריפורט הן תולדה של ההיסטריה בסוף העשור הקודם סביב הביספינול איי, שגרמה ליצרנים רבים להוציא אותו ממוצריהם. "אנחנו מתחילים להבין שתחליפי הביספינול איי מסוכנים לא פחות".
עוד בעיה – השתיקה סביב רכיבי הפלסטיק שבאים במגע עם המזון שאנחנו צורכים, מאריזות ועד כלים. בארה"ב התגבש גוש של יותר מ-200 ארגונים שתובעים מה-FDA לייצר שקיפות, לחייב יצרנים לחשוף את הכימיקלים שבהם הם משתמשים בייצור מוצרי הפלסטיק. ד"ר אולנובסקי לא מרחיקת לכת עד כדי כך, אבל הייתה רוצה שמכון התקנים יחשוף את שמות היבואנים והיצרנים שבמוצריהם התגלו רכיבים מסוכנים. "הייתי שמחה לדעת מי נפסל. זה יכול להשפיע על החלטות הקנייה שלי של מוצרים אחרים מאותו יבואן או יצרן".
נזקי הקורונה
הקורונה הגדילה את מספר הפסילות. במכון התקנים, שרמת הדיגום שלו הייתה ליברלית עד היום - בדיקה אחת מייצגת ליצרן פעם אחת בשנה - עוקבים בדאגה אחרי הזינוק ב-60% במוצרים שנכשלו בבדיקות עקב רכיבים מסוכנים. "שרשרת אספקת הפלסטיק נפגעה. אין מכולות, אין עובדים, ליצרנים קשה יותר להשיג פלסטיק איכותי שהתייקר. מנסים להוזיל עלויות באמצעות פלסטיק ממוחזר נחות. לך תדע אם הכלי לשמירת מזון לא עשוי מאריזת אקונומיקה ממוחזרת", אומרים במכון, "או שימוש ברכיבים מנפחים כמו גיר". בכלים שיובאו מטורקיה נמצאו כמויות מדאיגות של גיר, שיכול להיות נפלא בכיסא אבל פחות בצלחת מרק. "היבואנים לרוב אפילו לא מודעים לשינויים אצל היצרן בחומרי הגלם, בטכנולוגיות הייצור", וגם כשהם מתוודעים לממצאים הם לא תמיד מוטרדים במיוחד. "אז הצרכן יקבל קלציום עם הפלסטיק", אמר יבואן שבכלי האוכל שהביא נמצא גיר.
הקורונה גם החזירה בגדול את השקיות החד-פעמיות. בעמותת צלול, יוזמת החוק, מאשימים את הקנס הדל של 10 אגורות לשקית, "הזהרנו בפניו". בפועל, קשה לראות בסופרים כאלה שבאים עם שקיות רב-פעמיות. הטייק אוויי שהתעצם משועבד לפלסטיק, ממכלים ועד שקיות.
ומה על המחזור? מחזור הפלסטיק הנצרך שולי, כ-8%. "בישראל רובו מוטמן בקרקע. חלקו נשרף ופולט לאוויר מגוון חומרים רעילים, דיוקסינים וחומרים מסרטנים אחרים, שהם סכנה גדולה יותר בשאיפתם", מתרה ד"ר אור קרסין, מומחית למדינות. ורגולציה סביבתית מהאוניברסיטה הפתוחה. "ישנו מתקן אחד בארץ המורשה לשרוף פסולת מעורבת הכוללת פלסטיק לצורך הפקת אנרגיה. מרבית השריפה שמתרחשת אינה מבוקרת. ישנן הרבה מאוד שריפות פיראטיות בשטחים פתוחים המבוצעות על ידי חקלאים, ובמגזר הערבי בתוך ומחוץ לקו הירוק, היכן שאין פינוי מסודר של פסולת, עליה יכולים להעיד תושבי עמק חפר. אני חשה זאת היטב כתושבת כפר-סבא. מגוון המוצרים האדיר והכמויות מקשים על הפחתת הסיכונים כי המחזור יקר מאוד. מוצר כמו בקבוק שתייה רגיל מפלסטיק מכיל לעתים קרובות שלושה סוגי פלסטיק, הבקבוק, הפקק והמדבקה, שצריכים להיות מופרדים. והוא אינו היחיד".
"קל יותר לומר 'אל תצרכו חד פעמיים' מאשר לתקצב את המחקרים והבדיקות הרבות הנדרשות. קל לזרוק את הכדור לצרכן", אומר ד"ר סוצקוורין.
סקר שנערך החודש ביוזמת פרוקטר אנד גמבל בישראל העלה שכבר כיום כשניים מכל שלושה ישראלים (65%) מעוניינים לקנות מוצרים שיש בהם פחות פלסטיק. מחצית הישראלים מעונינים לעשות זאת כבר השנה, צעד הנובע בדרך כלל מהמודעות לבריאות הסביבה. ומה עם הנזקים לבריאותנו? "הנזק העיקרי הוא שיבוש המערכות ההורמונליות. חלק מהחומרים המתפרקים בגוף דומים להורמונים ומצליחים לשבש את המערכות. יש לכך הוכחות בניסויים שנערכו בבעלי חיים", אומרת ד"ר אולנובסקי.
"הכל נמצא בפיקוח"
פרופ' עמוס אופיר, המדען הראשי של מרכז הפלסטיקה והגומי שבבעלות איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה, לא מודאג ואף כועס על "ההפחדה", כדבריו. "כתבות מתפרסמות השכם והערב, ואני לא מתרגש כי אין בכל הדברים האלה דבר ממשי. כל מה שנמצא בשימוש, מוצרי פלסטיק מהתעשייה המקומית ומיבוא האמורים לבוא במגע עם מזון, תרופות ומים, נמצא בפיקוח ועובר בדיקות לפי תקנים מחמירים של ה־FDA האמריקני וה-EU האירופי. הבדיקות משתכללות כל הזמן, המכשירים מתעדכנים, והכמויות המותרות להימצאות רכיבים מסוכנים נמוכות משמעותית בהשוואה לכמויות שיכולות לגרום לנזקים בריאותיים. הטענות שאנחנו סופגים פלסטיק מופרכות מיסודן, האבק והבוץ שמסתובב בבית, גם כשהחלונות סגורים, שעולים על צלחות האוכל שלנו, הן בכמויות גדולות משמעותית מאלה של חלקיקי הפלסטיק. שלא לדבר על חלקיקי מתכות, מוצרים קרמיים, סיבים שנמצאים באוויר. לא חלקיקי הפלסטיק יגרמו לתופעות הבריאותיות המתוארות בתחקירים. חלקיקי אבק ישפיעו לרעה על בריאותנו יותר מהחלקיקים שדולפים מאריזות הפלסטיק בחימום מזון או הנחת מזון חומצתי בקופסאות פלסטיק. הדיון הרלוונטי היחיד הוא תפקיד חלקיקי הפלסטיק באוקיינוסים, בנהרות ובמקורות המים. מדובר בהיסטריה מבוימת המסתתרת מאחורי מעטפות שונות של אינטרסים מסחריים ולא מדאגה אמיתית לבריאות".
האם השלווה נובעת מהקשר שבין המרכז לפלסטיקה והגומי ובין התעשיינים? פרופ' אופיר, שהוא גם ראש המחלקה להנדסת חומרים פולימריים בשנקר, זועם על עצם השאלה. "איגוד התעשייה ייסד את המכון לפני עשרות שנים, מחזיק במניות, אבל אנחנו לא עובדים בעבורו. לתעשייה אין שום יכולת להשפיע על תוצאות הבדיקות. לכל קופסאות האריזה ולקופסאות לשימוש במזון אין שום אפשרות להימכר ללא אישורים, ומי שעושה זאת עובר על החוק. אנחנו חולשים בעיקר על הייצור בארץ, ומכון התקנים על היבוא, וגם הוא משתמש לעיתים במעבדותינו כקבלן משנה".
מומחה לבדיקות פלסטיק שאביו חלה בסרטן אומר שהוא לא ישן בלילות מכיוון שחוק ההסדרים החדש יפחית את הפיקוח ואת מספר הבדיקות של הפלסטיק הבא במגע עם מזון המשווק בישראל. די יהיה בהצהרות היבואנים.
ד"ר רון מלכא, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה אומר שבעניין הפלסטיק הוא ישן בלילה "בשקט ובסיפוק גדול. הנוסחה החדשה תביא לנו מוצרי פלסטיק בטוחים וזולים יותר". הבעיה היא שחוק ההסדרים מבטל מיולי 2022 את חובת הדגימה החד-שנתית של מוצרי הפלסטיק (למעט מוצרים לפעוטות עד גיל 3 ומוצרי בשר) ומעביר את הכפפה ליבואנים ולממונה על התקינה. הראשונים מצהירים, הוא אמור לדגום בשטח באמצעות עובדי מחלקתו, למרות ההיסטוריה הבעייתית של פיקוח הממונה על התקינה כולל הדוח הקטלני האחרון של מבקר המדינה, שקבע כי 36 עובדי המחלקה ביצעו בכל 2019 טרום קורונה, 1,700 בדיקות במגוון העצום של מוצרי צריכה שהמחלקה אמונה עליהם, 0.56% ממספר הבדיקות המומלצות של מעבדות הבדיקה (300 אלף). זאת לפני חוק ההסדרים שגילגל לפתחו של הממונה תיק בדיקות עצום של מוצרי יבוא.
"אנחנו בונים מערך משולב ויעיל של פיקוח שיפחית סיכונים לצרכן ויוריד מחירים. הוספנו 46 עובדים למחלקה. יבואנים יידעו שנדגום גם בכניסה לארץ וגם בשווקים, ויותר מפעם בשנה. שעליהם להביא מוצרים מבוססים תקינות אמריקאיות או אירופיות (היבואן אמור לספק מסמכים בהתאם ,ש"ח). אנחנו מעבירים אליהם את האחריות. יבואן שייתפס כמפר תקנים עלול להיקנס עד 2.5 מיליון שקל ואפילו לעמוד לדין פלילי. העברת האחריות ליבואן תגרום לו להיות זהיר יותר, לבטח את עצמו ולבצע בדיקות וולונטריות, מה שיגדיל את מספר המעבדות. אם יתברר שיש מוצר בעייתי של יבואן שבודק מוצרים במעבדות, יוקל עונשו".
מלבד הפיקוח יש תפקיד גם לנו, הצרכנים, הן בשינוי ההרגלים האישיים והן בהגברת הלחץ על הרשתות להגביר את בדיקות המעבדה שהן עושות למוצרי הפלסטיק לפני שהם נכנסים לחנות כדי שנקבל מוצרים בטוחים יותר. רשתות אירופיות ואמריקאיות עורכות בדיקות במעבדותיהן לפני שהן מעלות על המדפים מוצרי פלסטיק מועדים לפורענות. בארץ מוכרת לנו רק אחת כזאת, אירופית במקורה, איקאה. החברה בודקת במעבדתה בשוודיה ובמעבדות מוסמכות בעולם את כל מוצרי הילדים והמוצרים הבאים במגע עם מזון, מעבר לדרישות שהיא מציבה לפני הספקים.
מה לעשות?
איך מפחיתים את סיכוני הפלסטיק? הטיפים בסיוע צלול, ד"ר חגית אולנובסקי, מכון התקנים, והקונסומר ריפורט.
1. הרגלי שימוש - סקרו את הרגלי השימוש שלכם. כמה פלסטיק אתם צורכים ובמה (כולל הפריטים הקטנים והלא צפויים), כמה אתם זורקים ביום ואיפה אתם יכולים לצמצם. התחילו באופציות הקלות יותר. כלי אחסון איכותיים מפלסטיק מציינים את סוג השימוש שלו הם מיועדים. השתמשו בהתאם. אל תכניסו מזון חם לכלי המיועד להקפאה, אל תהפכו את קופסת הגלידה לכלי אחסון, בוודאי לא למזון חם או חומצתי. במיקרו חממו אוכל בכלי זכוכית, פיירקס או קורנינג, אלא אם כן מדובר בכלי פלסטיק המיועד לחימום במיקרוגל. אם משתמשים בכלי אוכל מפלסטיק, קחו חברות ידועות עם הגדרות שימוש. היזהרו מחיתוך הכלי בסכין, מגירוד השאריות במזלג. כל פלסטיק מתפרק.
2. בדים - העדיפו טבעיים, כותנה, צמר. מסנני מכונות הכביסה לא עוצרים את המיקרופלסטיק שמתפרק בכביסה. צורכים בדים סינתטיים? (קראו את תכולת הבד) תקצבו את מספר הכביסות, השתדלו לעבור לכביסות ביד או במכונה בתוכניות עדינות ב־30 מעלות (פלסטיק מתפרק יותר בטמפרטורה גבוהה), פחות שפשוף – פחות נשירת חלקיקים.
3. מים - עברו למי ברז ולבקבוקים אישיים מניירוסטה או ממתכת. הפחיתו בצריכת משקאות בבקבוקי פלסטיק, כולל מכלי הפלסטיק בברי מים.
4. מראה – יש סדקים בכלי? השליכו אותו. הפלסטיק של כלים המיועדים להקפאה רגיש ונסדק יותר. משתמשים בבקבוק פלסטיק למים לילד או לעצמכם? החליפו אחת לשנה.
5. חילופים בעייתיים - לאחרונה נרשם גידול בקשיות נייר במקום פלסטיק, כלים חד־פעמיים מבמבוק ומנייר הנתפסים כידידותיים יותר לסביבה. זה נכון, אבל בריאותית כדאי לזכור שכולם מכילים דבקים עם רכיבים זהים לרכיבי הפלסטיק הבעייתיים. עברו לכלים רב־פעמיים, עדיף לא מפלסטיק.
6. ימי הולדת בגנים ובבתי הספר - הפכו לספקי פלסטיק אדירים עם הכלים החד־פעמיים, המתנות הקטנטנות שחלקן הגדול נזרק לפח. צרו קשר עם הגננת/המורה/ההורים. הציעו סכום קבוע לכל הורה למתנה משותפת משמחת. והחותם האישי? בברכה אישית של כל ילד/ה על נייר.
7. מסעדות ובתי קפה - אכלו בבית, הפחיתו בטייק אוויי. אוכלים במקום? קחו אריזות פלסטיק מהבית לשאריות. מומלץ גם לקניית סופר של מזון מוכן וגם במשקל.
8. שאיבה - שאבו ונקו לעיתים קרובות את ביתכם והסביבה שבה אתם מרבים לשהות. חלקיקי האבק עלולים להיות עמוסים בחלקיקי פלסטיק וכימיקלים הנמצאים בכלי פלסטיק כמו פתלטים. שאיבות תכופות עשויות להפחית את כמות חלקיקי הפלסטיק שאתם נושמים.
9. שקיות, אריזה ואשפה – גם באחסון ביתי עברו לשקיות נייר או שקיות סיליקון רב־פעמיות. החליפו את פח האשפה (ושקיות הפלסטיק בו) בטוחן אשפה. תלכו לסופר עם שקיות רב־פעמיות מהבית.
10. קרוב לגוף – עברו למוצרים היגייניים ולחיתולים רב־פעמיים.
הרכיבים המסוכנים שיש בפלסטיק
פתלטים - בעיקר בפלסטיק מרוכך שמיועד להקפאה – משבשים פעילות הורמונלית בגוף, מסרטנים
ביספינול איי - בעיקר במוצרי פוליקרבונט, בקבוקי שתייה עם ציפוי פנימי – משבש פעילות הורמונלית, תפקודי כבד, תורם למחלות לב, כלי דם וסוכרת
אמינים ארומטיים - בעיקר בפלסטיק עם פיגמנטים (צבע) – מסרטנים
פורמלדהיד - במוצרי מלמין, כלי במבוק וחד־פעמיים – מסרטן
מתכות כבדות - בכל סוגי הפלסטיק, במיוחד הצבעוניים – מסרטנות
PFAS - במוצרי נייר מצופים ושקיות שתייה – מסרטנים ומשבשים פעילות הורמונלית
פי 2 יותר פלסטיק מכל בעלי החיים בעולם: ריאיון עם מומחית לאיכות הסביבה עו"ד מיכל ביטרמן
(צילום: אבי חי)
