בתקופת הברונזה המאוחרת התקיימה באגן הים התיכון מערכת קשרים מסועפים ודיפלומטיה, שבין היתר כללה מסחר והחלפת מתנות. מטילי עופרת ועוגני אבן, שהתגלו לאחרונה בחופי ישראל - בין היתר בקיסריה, חושפים קשרי מסחר באזור זה לפני כ-3,500 שנה, בתקופת הברונזה המאוחרת.
החוקרים, פרופ' נעמה יהלום מאק מהמכון לארכיאולוגיה ופרופ' יגאל אראל מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, הצליחו לתארך את העופרת, לקבוע את מקורה ודרכה להסיק כי התקיימו קשרי מסחר ענפים בין קפריסין וסרדיניה של אותה תקופה, הנמצאות במרחק של כ-2,500 ק''מ. המחקר התפרסם בכתב העת המדעי Journal of Archaeological Science: Report ונערך בשיתוף ד''ר אודי גלילי ופרופ' אסף יסעור לנדאו מאוניברסיטת חיפה.
בעזרת אנליזה איזוטופית של העופרת, השוו החוקרים את המתכת למקורות אחרים בים התיכון והוכיחו כי המטילים עצמם עשויים מעופרת הנמצאת במרכז הים התיכון, באי סרדיניה.
על המטילים נמצאו סימני כתב קיפרו-מינואי, שלא פוענח עד היום, אך ידוע כי היה בשימוש בקפריסין של תקופת הברונזה המאוחרת. כך הסיקו החוקרים כי התקיימו קשרי מסחר בין המדינות ושתושבי האי באותה תקופו יזמו את הקשר הזה, במטרה להביא חומרי גלם שהיו זקוקים להם.
פרופ' יהלום מאק מסבירה: ''המחקר מלמד אותנו על התפקיד האקטיבי ששיחקו הקפריסאים במסחר התקופה ועל כך שהם הרחיקו עד קפריסין על מנת להביא עופרת ששמשה אותם ביחד עם הנחושת ליצור חפצי יוקרה בסוף התקופה. אנחנו מעריכים שביחד עם העופרת הם הביאו גם בדיל, שהיה מצרך מבוקש בקפריסין ובכל המרחב על מנת ליצר ברונזה. את שלוש המתכות, נחושת, עופרת ובדיל הם סחרו לערי נמל לאורך החופים, בין השאר לחופי ארץ ישראל".
