"אומנם לא החמה ביותר - אבל בהחלט בצמרת": כך אומר עמוס פורת, מנהל תחום שירותים אקלימיים ומחבר דוח הסיכום השנתי של השירות המטאורולוגי שפורסם היום (ראשון), ושלפיו שנת 2023 בישראל מדורגת במקום השני-שלישי כשנה החמה ביותר מאז 1950 - אז החלה סדרת המדידות. הסיבה לאמביוולנטיות היא שאומנם שנת 2010 הייתה חמה ממנה באופן מובהק, אך שנת 2018 הייתה דומה לה מאוד. יתר השנים היו פחות חמות. למרות המגמה הברורה של ההתחממות, בשירות המטאורולוגי נזהרים מלהפנות אצבע מאשימה למשבר האקלים - אך בארגונים הירוקים אומרים שזו הסיבה שחם לנו יותר. אגב, בעולם 2023 תוכרז בימים הקרובים כשנה החמה ביותר בהיסטוריה.
"ראינו השנה ריבוי של אירועים קיצוניים וחריגים כמו גלי חום", אמר פורת, "בסוף השנה ראינו גם מצב מעניין, שבו אומנם מספר ימי הגשם לא היה גדול - אך הימים היו עתירי משקעים". לדבריו, "המודלים מדברים על המשך מגמת ההתחממות, כמו גם כל המחקרים והעבודות שפירסמנו, תלוי ברמת פליטת המזהמים. המגמה הזו צפויה להימשך. אני לא יכול לומר האם שנת 2024 תהיה דומה, אבל המגמה היא התחממות".
בחלק הראשון של שנת 2023 היה פחות חם. אף שינואר ומרץ היו חודשים חמים מהממוצע, פברואר היה קריר מהממוצע. החודשים אפריל, מאי ויוני כבר התקרבו מאוד לממוצע. אלא שבמחצית השנייה של 2023, כלל החודשים רשמו טמפרטורות חמות מהממוצע, לפעמים במידה ניכרת.
עוד עולה מהדוח כי שנת 2023 החלה עם גירעון גדול בכמויות הגשם, שהגיעו לשיא לקראת סוף ינואר. זאת בהמשך למיעוט גשמים בחלקה הראשון של עונת הגשם 2022/23. אך כמויות גדולות של גשם בשלהי ינואר ובחלקו הראשון של פברואר, ובהמשך גם במרץ ואפריל - שהיו גשומים מהממוצע, גרמו לצמצום ניכר בגירעון. אחרי תקופה ממושכת עם מיעוט מערכות גשם, פקדו את ישראל שלוש מערכות משקעים כמעט רצופות, מ-29 בינואר עד 8 בפברואר, כולל מערכת "ברברה". הן הביאו לכמויות גדולות של משקעים, ולרצף של 11-10 ימי גשם. כמויות הגשם הגיעו ל-150 עד 300 מ"מ בהרי הצפון והמרכז, ו-200-100 מ"מ במישור החוף. בזכות רצף זה חל צמצום משמעותי בגרעון המשקעים.
"דוח השירות המטאורולוגי שם מולנו עובדות במקום שבו אנשים אוהבים לדבר בסיסמאות", אומרת עו"ד תמי גנות, סמנכ"ל ארגון אדם טבע ודין. "כן, משבר האקלים כבר פה. השנים הולכות ומתחממות. תקופות ללא גשם כלל הולכות ומתארכות, אירועי מזג אוויר קיצוניים גובים מחיר כבד בחיי אדם ובתשתיות. אנחנו חווים כרגע רק את קצה הקרחון הלוהט של המשבר. את ההשלכות ארוכות הטווח, של פגיעה בחקלאות ובביטחון התזונתי, של משבר מים אזורי, של פגיעה בריאותית רוחבית - נחווה בשנים הקרובות.
הכינרת מהרחפן, היום
(צילום: אבי אריש, רחף צילום פרויקטים מהאוויר)
"מדינת ישראל לא רק שלא ערוכה להשלכות, אלא היא נמצאת בעיצומה של מכירת חיסול של תקציבי האקלים הממשלתיים, עם איום בקיצוצים שיפגעו אנושות בתוכניות האקלים של המשרד להגנת הסביבה ובציבור כולו. למרבה הצער, המלחמה הקשה אינה עוצרת את משבר האקלים. ההתחממות מעלה את הסיכון למלחמות אזוריות נוספות בעתיד, ומקשה על מערכות הביטחון להתמודד איתן כראוי. ההשקעה בבניית החוסן האקלימי של ישראל היא לא פריבילגיה - אנחנו חייבים כיפת ברזל אקלימית, דחוף".
מנכ"ל עמותת צלול, מור גלבוע, אמר: "דוח השירות המטאורולוגי מצביע על מגמת התחממות הולכת וגוברת, ועל שורה ארוכה של מופעי מזג אויר קיצוניים שפוקדים את ישראל בשנים האחרונות. למרות שהדוח אינו מציין זאת במפורש, מדובר בתופעות אקלימיות קיצוניות, שהן הביטוי של משבר האקלים הגלובלי על האזור שלנו, שמתחמם בקצב גבוה יותר מהממוצע העולמי. המשבר הופך את המזרח התיכון כולו לאזור פגיע ורגיש יותר למופעי מזג אוויר קיצוניים, בהם גלי חום, בצורות, התייבשות, מדבור זוחל ואף סופות ומופעי גשם הרסניים וחזקים במיוחד.
"חשוב להבהיר כי למדינות העולם, וגם למדינת ישראל, קיימת מחויבות להפחית ב-45 אחוזים את פליטות גזי החממה עד שנת 2030, ולפיכך עלינו לחוקק בהקדם את חוק האקלים, לעצור קידוחי גז ונפט בים התיכון ולמנוע את הגברת שינוע הנפט המתוכננת של חברת קצא"א בים התיכון ובים האדום. ישראל, מעצמת הסטארט-אפ והשמש, יכולה וצריכה לייצר כבר כיום כ-50 אחוז אנרגיה סולארית על גגות מבנים, ולא להסתפק ב-10 אחוזים בלבד, שמונעים מאיתנו להיות מעצמה אנרגטית המבוססת על אנרגיות מתחדשות במקום גז, כפי שראוי ונכון שיהיה".
258 ס"מ חסרים לכינרת
רגע לפני תחילת שנת 2024, חסרים לכינרת עוד 258 ס"מ כדי שתגיע לקו האדום העליון, וכבר בחודש דצמבר נרשמה עלייה במפלס.
"תחילת עונת החורף מוגדרת אצלנו ב-1 באוקטובר מידי שנה, על פי רוב עד לחודש דצמבר מפלס הכינרת יורד ומתחיל לעלות רק מאמצע דצמבר. השנה מפלס הכינרת עלה בחודש דצמבר ב-20 ס"מ וזו מוגדרת אצלנו כעלייה יפה", אמר סביר איל זיגל, מנהל תחום מים עיליים ברשות המים. "כשאני מודד את השינוי במפלס הכינרת ב-10 השנים האחרונות, אני רואה שנכון לתחילת עונת הגשמים שלנו, השנה התוספת למפלס היא השלישית בדירוג בעשור האחרון וזה בהחלט נתון מעודד למרות תחושת האביב קיץ בחוץ".
זיגל הוסיף: "מפלס הכינרת מושפע משני גורמים עיקריים האחד הוא גשם ישיר, שבא לידי ביטוי עד לתחילת ינואר, החל מחודש ינואר המפלס מושפע בעיקר מכניסות הנחלים ופחות מגשם ישיר על הכינרת, בחשבון כללי המפלס מושפע בכ-70% מזרימת הנחלים מכל הצפון לאגם ורק 30% מגשם שירד ישירות על הכינרת".
עידן גרינבאום, יו"ר איגוד ערים כינרת, הוסיף: "בזכות הסערה של הסופ"ש הקודם ראינו עליה משמעותית במפלס, כל בתי המלון בסובב כינרת מלאים עד אפס מקום בזכות המפונים שקלטנו מהצפון ומהדרום, אנו מעריכים שככל שהמלחמה תסתיים עד לאביב הקרוב, נראה עליה גדולה בכמות המבקרים באגם הלאומי, אנו מעריכים שפחות יצאו לחו"ל ויותר יעדיפו לבלות בישראל ובעיקר סביב חופי האגם הלאומי".
