הקורונה השאירה רבים מאתנו עם חשבון בנק מכווץ. אם בשל אובדן מקורות הכנסה, ואם בשל שינוי בסדרי העדיפויות וההבנה שאפשר לעבוד קצת פחות ולשים יותר דגש על תרבות הפנאי ועל חברים ומשפחה. במקביל, המשבר הכלכלי שבו מצוי העולם, גרר גל של התייקרויות בכל סעיפי ההוצאות של המשפחה הישראלית הממוצעת: דלק, סל המזון, החשמל והדיור. במציאות הזאת, אנשים רבים נאבקים ביוקר המחייה, ומנסים לשרוד במציאות הכלכלית המורכבת של מדינת ישראל.
ולכן תמוהה העובדה שעולה מהמחקר: כולנו יכולים לחסוך 25% מסל הקניות השבועי שלנו. הסיבה היא פשוטה - אנו זורקים בממוצע רבע מהמזון שאנו קונים. פשוט זורקים לפח. תחשבו על זה ככה: אם קניתם ארבע שקיות מזון בסופר, אתם משאירים שם אחת בכל שבוע. אם הוצאתם 600 שקלים לשבוע על סל הקניות השבועי, 150 שקלים מתוכם התנדפו באוויר. 7,800 שקלים בחישוב שנתי שמשפחה ישראלית ממוצעת זורקת לפח. לא חבל?
לשם כך אנו מציינים ממש בימים אלו את שבוע צמצום בזבוז מזון או בקיצור - שבוע הצמבו"ז.
ואם אתם חושבים שאתם לא שייכים לזן של מבזבזי המזון, תחשבו שוב. מחקר אתנוגרפי מבוסס תצפיות על הרגלים של משפחות ישראליות, כולל סקר דעת קהל מסוף פברואר, וכך באופן עקבי בכל סקרי שלוש השנים האחרונות, גילה את הנתון הבא: מרבית המשפחות מעריכות הערכת חסר את עומק הבזבוז שלהן. אנו חושבים שאנו לא זורקים אוכל, אבל הנתונים מראים תמונה אחרת - אנו מבזבזים יותר ממה שאנו חושבים.
החיסכון הכספי לכל משפחה הוא כמובן סיבה מצוינת להפסיק את הבזבוז שכולנו מצויים בו עמוק, אבל היא לא הסיבה היחידה.
מסתבר שבזבוז מזון אחראי למשבר אחר, מדאיג לא פחות שפוקד את כדור הארץ ומשפיע על כל אחד מאתנו. משבר האקלים. משבר האקלים הוא כבר עובדה מוגמרת שאי אפשר להתעלם ממנה. החורף האחרון הוא רק דוגמה אחת לכך. ואכן, רק השבוע התפרסם דו"ח מדאיג של האו"ם על עומק הסכנה שכדור הארץ נמצא בה בשל משבר האקלים והסכנות הטמונות לאזורינו. איך בזבוז המזון משפיע על משבר האקלים? המשאבים הסביבתיים המושקעים בגידול וייצור תוצרת חקלאית ותעשייתית, שינוע יתר, טיפול במזון המושלך כפסולת – כל אלו גורמים ל- 8-10% מפליטת גזי החממה האחראיים למשבר האקלים מביאים להידרדרות המשבר.
אז מה אפשר לעשות? מסתבר שהרבה! החדשות הטובות הן שצמבו"ז הוא לא רק רב תועלות לארנק שלנו ולכדור הארץ, הוא גם כיף גדול!
ישנם מספר צעדים פשוטים שכל אחד יכול לאמץ ממש עכשיו כדי לצמב"ז. את הצעדים האלה אפשר לחלק לארבע חלקים: תכנון, קניות, אחסון, בישול יצירתי. תכננו את הקניות שלכם. אם תגיעו לסופר עם רשימת קניות המבוססת על תכנון מפורט, תייעלו את הסל שתרכשו.
קנו בתבונה - בדקו את תאריכי התפוגה, בעיקר של מבצעי 1+1 ובדקו שהם אכן מתאימים לתכנית הבישול שלכם. אל תתפתו למה שאתם לא צריכים ולמה שלא תשתמשו בו. וודאו שאתם מבינים את התאריך הנקוב, כי חבל לזרוק סתם אם בכלל מדובר בתאריך של ״עדיף לשימוש עד״. מומלץ גם לבדוק האם הסופר הקרוב למקום מגוריכם נוקט במדיניות של תמחור דינמי – כלומר – הוזלה במוצרים המתקרבים לתאריך התפוגה שלהם – ובמידה וכן – מומלץ להשתמש במדיניות זו כדי לרכוש מוצרים זולים יותר שבהם תשתמשו בימים הקרובים.
דרך נוספת לצמב"ז היא לרכוש דווקא את הפירות והירקות ה"מיוחדים", כאלה שאינם סימטריים, או שיש בהם איזשהו פגם אסתטי. ירקות ופירות אלו הם טובים בדיוק כמו כל פרי אחר, אולם צרכנים רבים חוששים מהם. אם נתגבר כולנו על המחסומים הטמונים בנו, נוכל להימנע מבזבוז מזון רב.
אחסנו את האוכל בצורה האופטימלית שתשמור עליו לאורך זמן. כך תוודאו שהוא לא מתקלקל ושאין צורך לזרוק אותו. בשלו בצורה יצירתית! זוכרים את הקומפוט של סבתא? זה הזמן לשחזר את המתכון! ניתן לשמר מזון בכל מיני צורות יצירתיות שיכניסו למשפחה נוסטלגיה, הנאה וחינוך מצוין לילדים. ריבות מפירות שכבר התחילו להתעייף, ירקות כבושים, חיתוך והקפאה של פירות לשייק מרענן. כל זה יצמב"ז ויגרום לתזונה בריאה ולהנאה רבה במטבח.
המסקנה היא ברורה: צמבו"ז גם יחסוך לכם מאות שקלים בכל חודש וגם יפחית את זיהום כדור הארץ. מספר צעדים קטנים יובילו אתכם לשם בבטחה ובאחריות. השינוי מתחיל במקרר של כל אחד ואחת מכם!
ד"ר מיכל ביטרמן היא מנכ"לית ומייסדת של ארגון The Natural Step ישראל שיקיים את שבוע הצמבו״ז הרביעי בין התאריכים 6 ל-12 במרץ, באירועים ברחבי הארץ
