הטרילוביטים הופיעו לראשונה לפני בערך 521 מיליון שנה והתפצלו למגוון של מינים, עד שנכחדו לפני כ-250 מיליון שנה. במהלך שהותם על כדור הארץ, שנמשכה הרבה יותר זמן מאשר זו של הדינוזאורים, שרדו הטרילוביטים שתי אפיזודות עיקריות של הכחדה המונית ושלטו במערכות אקולוגיות על קרקעית האוקיינוס.
טרילוביטים מתור הקמבריון, שמתוארכים כבני כ-510 מיליון שנה, התגלו באזור הרי האטלס הצפוני שבמרוקו, והיו לב המחקר של צוות חוקרים בינלאומי, בראשותו של הגאולוג המרוקני-צרפתי פרופ' עבדראזק אל-אלבני מאוניברסיטת פואטייה שבצרפת.
5 צפייה בגלריה
שחזור מיקרו-טומוגרפי של הטרילוביט Gigoutella mauretanica
(צילום: Arnaud Mazurier, IC2MP, University of Poitiers)
5 צפייה בגלריה
שחזור מיקרו-טומוגרפי של הראש והגפיים הקדמיות של המין Protolenus (Hupeolenus)
(צילום: Arnaud Mazurier, IC2MP, University of Poitiers)
צוות המחקר כלל גם את ד"ר גרג אדג'קומב, פלאונטולוג במוזיאון להיסטוריה של הטבע שבלונדון, שממחיש בדבריו עד כמה מדובר בתגלית עוצרת נשימה. "אני חוקר טרילוביטים כבר כמעט 40 שנה, אבל השתמרות תלת-ממדית של טרילוביטים היא משהו שטרם ראיתי. מדובר בתגלית בלתי צפויה מכיוון שבניגוד למה שנהוג לחשוב, אפר וולקני בסביבה ימית רדודה עשוי להיות כר פורה למאובנים יוצאי דופן".
בשל העובדה שהשלד החיצוני הקשיח שלהם נשמר היטב לעתים קרובות בתיעוד המאובנים, טרילוביטים הם מהחיות הימיות המאובנות הנחקרות ביותר. מעל 20 אלף מינים של פרוקי-הרגליים הימיים שנכחדו מהעולם תוארו על ידי פלאונטולוגים במהלך 200 השנים האחרונות, אולם עד כה הבנה מדעית מקיפה של קבוצה מגוונת זו הוגבלה על ידי המחסור היחסי של שימור הרקמות הרכות של מיניה השונים.
הודות לכך ששני מיני הטרילוביטים שהתגלו במרוקו נקברו על ידי אפר וולקני על קרקעית הים, גופם התאבן מהר מאוד כשהאפר הפך לסלע. עם הזמן, גופם של הטרילוביטים התכלה, והותיר תבניות חלולות תלת-ממדיות כמעט מושלמות בתוך הסלע - סוף דומה לזה של תושבי פומפיי והרקולנאום בעקבות ההתפרצות המפורסמת והקטלנית של הר הגעש וזוב בשנת 79 לספירה.
5 צפייה בגלריה
שחזור תלת-ממדי של הטרילוביטים Protolenus (Hupeolenus) ו-Gigoutella mauretanica
(צילום: Arnaud Mazurier, University of Poitiers)
האפר שמר על כל חלק בגופם של הטרילוביטים, לרבות רגליהם, מבנה גופם הייחודי ואף מערכת העיכול שלהם. "כחוקר שעבד על מאובנים מתקופות שונות וממקומות שונים, גילוי מאובנים במצב שימור כה מדהים בתוך סביבה געשית הינה חוויה מרגשת מאוד עבורי. אני חושב שמרבצים פירוקלסטיים צריכים להיות במוקד מחקרים עתידיים לאור הפוטנציאל יוצא הדופן שלהם ללכידה ושימור שרידים ביולוגיים, כולל רקמות רכות ועדינות. ממצאים אלו צפויים להוביל לתגליות משמעותיות לגבי התפתחות החיים על כדור הארץ", אמר פרופ' אל-אלבני.
באמצעות סריקת CT ומודלים ממוחשבים שבאמצעותם יצרו פריסה וירטואלית של הטרילוביטים, גילו מחברי המחקר, את השימור יוצא הדופן של חלקי הפה של שני מיני הטרילוביטים ממרוקו - Protolenus (Hupeolenus) ו-Gigoutella mauretanica - שלא זוהו במאובני מיני טרילוביטים אחרים, שאיכות השתמרותם פחותה.
5 צפייה בגלריה
המורפולוגיה החיצונית ומערכת העיכול של המין Protolenus (Hupeolenus) שהתגלה במרוקו
(צילום: Science (2024). DOI: 10.1126/science.adl4540)
5 צפייה בגלריה
שני מיני הטרילוביטים ממרוקו, רגע לפני שנקברו על ידי אפר וולקני לפני 510 מיליון שנה
(איור: Prof. A. El Albani, Univ. Poitiers)
"מעולם לא הייתה לנו רמה כזו של מידע על האיברים סביב הפה של הטרילוביטים", הסביר ד"ר אדג'קומב. "באמצעות התוספות הללו שגילינו סביב הפה, אותן לא הכרנו בעבר בקרב טרילוביטים, שני המינים הללו הזינו את עצמם - הכל הודות להשתמרותם התלת-ממדית".
אם בעבר חשבו שלטרילוביטים יש שלושה זוגות של גפי פה (איברים זוגיים המסייעים באכילה) מאחורי המחושים הארוכים שלהם, שני המינים שהתגלו במרוקו הראו כי ישנם ארבעה זוגות כאלו, אך גם שפה עליונה (Labrum), שנוספה לשרשרת התגליות הראשוניות של החוקרים על מיני הטרילוביטים.
"ממצאי המחקר סיפקו תמונה ברורה יותר של האופן בו טרילוביטים ניזונו. בגפי הפה שהתגלו ישנם קוצים צפופים, בדומה לאלה של סרטני הפרסה החיים כיום, כשבשני המינים ממרוקו התגלו מבנים דמויי מחושים שייתכן ושימשו כקולטני טעם או חיישני מגע", מוסיף הפלאונטולוג ד"ר הארי ברקס מאוניברסיטת בריסטול, אשר נמנה על מחברי המחקר. בסיכומו של דבר, ממצאי המחקר שפורסם בכתב העת Science שופכים אור על האופן בו חלקי הפה של פרוקי-רגליים התפתחו בקרב מינים נכחדים וחיים כאחד.
