התחזיות לחורף הישראלי הופכות עגומות יותר ויותר, לא רק משום שחודשי החורף הופכים שחונים, אלא גם נוכח העובדה שהממטרים הופכים מקובצים ועוצמתיים יותר בשל שינויי האקלים - מה שמוביל לעתים לנזקים כבדים. חרף הנתונים בשטח, כאשר איום השיטפונות רק הולך וגובר, נראה שהמדינה כמעט שלא ערוכה לכמויות חריגות של גשם בפרקי זמן קצרים.
בישראל יש אזורים רבים שמועדים להצפות, זאת בשל תוכניות בנייה ותשתיות שלא לוקחות בחשבון את נושא הניקוז והתחזית לגשם רב בפרק זמן קצר. בישראל פועלות 11 רשויות ניקוז, שהאינטנסיבית מבחינת לחצי הפיתוח היא רשות ניקוז ונחלים ירקון, שבתחומה מתגוררים 2.5 מיליון תושבים (מספר שצפוי לגדול לכ-5 מיליון תושבים עד 2040). תחום האחריות של הרשות משתרעת על שטח נרחב - מהשרון ועד מועצה אזורית מטה יהודה.
בשנים האחרונות רשויות הניקוז מנסות להתמודד עם סכנת השיטפונות. הן מרחיבות אפיקי נחלים ובונות מאגרי מים לוויסות מי גשמים, אבל זה לא מספיק. רשויות הניקוז מקדמות במוסדות התכנון מספר תוכניות ענק, כגון מוביל נוסף מלבד תעלת איילון, הקיים כיום, ישירות לים, כך שלא יתנקז לירקון, אלא שעיקר הבעיה עם התוכניות הללו נעוץ בכך שהן יקרות וצפויות להתממש, אם בכלל, רק בעוד עשור ויותר.
"הפתרון חייב להיות לאומי - המדינה צריכה להכריז על משבר האקלים ובעיית השיטפונות כמשבר לאומי שיש לטפל בו מיידית. יש להקים קבינט של גופי המקצוע ומשרדי הממשלה בעלי נגיעה לעניין, שידון בנושא ויוביל לתקצובו הראוי, מה שיתרום ליישום תוכניות ולהיערכות לאירועי קיצון וחירום", אמר בריאיון ל-ynet אריק ליבוביץ', מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירקון.
הוא הדגיש בדבריו כי על המדינה לזרז את ביצוע התוכניות שקיימות על הנייר, ולהציבן בראש סדר העדיפויות הלאומי בטרם יהיה מאוחר מדי. "עדיף להתריע ולהיערך מוקדם ככל הניתן, מאשר להקים ועדת חקירה ביום שאחרי", מבהיר ליבוביץ'. "יש מקומות שבהם שיטפונות הן מקור לתיירות כמו בדרום הארץ, אבל השטח שעליו אנו אחראיים הוא הלב הכלכלי של מדינת ישראל ולכן ניהול נושא השיטפונות בו הוא שונה בתכלית".
לדברי ליבוביץ', על רשויות התכנון חלה החובה לתכנן את השכונות החדשות לפי סטנדרטי ניקוז מעודכנים. "עד לפני 15 שנה, הבעיה של הניקוז הייתה מינורית מכיוון שתנופת הבנייה לא הייתה מואצת כפי שהיא כיום, מה שלא מנע מהמים לחלחל אל האדמה. גם התשתיות פוגעות בניקוז, וכשלכל זה מצרפים גם את השלכות משבר האקלים אז מקבלים תמונה עגומה, כשגם התחזיות אינן מעודדות", אומר ליבוביץ'.
"מדובר בהיערכות לאומית שדורשת תקצוב של לפחות 4-3.5 מיליארד שקלים עבור אגן הניקוז של איילון וירקון, וכ-6 מיליארד שקלים לכלל המדינה. לצערי, נראה שבדומה לרעידות האדמה, גם כאן יתייחסו ברצינות לנושא רק לאחר שיקרה אסון רב ממדים, שבו יינזקו מבנים ותשתיות וייהרגו עשרות או מאות בני אדם - תרחיש שנשמע מופרך עד לפני כמה שנים", מוסיף ליבוביץ'. לדבריו, מודל שהוכן לאחרונה והובא לידיעתם של מקבלי ההחלטות, כימת את הנזק מאירוע קיצון בודד באיילון בסכום של כ-400 מיליון שקלים (אובדן רכוש וימי עבודה), כשאת הפגיעה בנפש לא ניתן היה לכמת באמצעותו.
נכון להיום, ישנם אזורים מועדים לפורענות בישראל כמו נס ציונה, הוד השרון, דרום תל אביב, ראשון לציון ובקעת אונו. "מקור השיטפונות מגיע ממעלה האגן, חלק משמעותי מאזור יהודה ושומרון, משם זורמים המים לאזור ראש העין ומשם לשאר האזורים בשרון, בשפלה ובגוש דן", אומר ליבוביץ'. אם לא די בכך, הרי שאין כיום חברת ביטוח שמוכנה לבטח את רשויות הניקוז. נכון להיום, במקרה של נזקים בנפש וברכוש אין כיסוי ביטוחי לרשויות הניקוז ולמדינה. "מדובר על תביעות שעלולות להגיע עד לעשרות מיליוני שקלים, שאותן הגישו בעלי בתי עסק שנפגעו משיטפונות בעבר. זו מגמה שעלולה להתגבר, שכן הנזקים מהשיטפונות צפויים להיות חמורים יותר. יתרה מזו, נספחי הניקוז המומלצים בתוכניות אינם מחייבים ולעיתים הרשויות המקומיות לא פועלות לפיהן ולא מאשרות מולנו תוכניות של בנייה והקמת מבנים ותשתיות, מה שפוגע בניקוז ומגביר את הסכנה שטמונה בשיטפונות".
במקביל, ייתכן שבעוד כמה שנים יהיה פתרון חלקי לבעיה. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה העבירה השבוע לאישור הממשלה תוכנית ראשונה להתמודדות עם שיטפונות במרכז הארץ. האתר שיוקם מדרום לכביש 5 וממזרח לכביש 20, אמור לתת מענה לאירועי גשם קיצוניים ולוויסות של מי גשמים בהיקף של 120,000 מ"ק. בכל שאר ימות השנה המקום ישמש כשטח חקלאי.
במינהל התכנון אמרו כי האתר ייתן מענה לרשויות: תל אביב-צפון, רמת השרון, הרצליה, גליל ים וכפר שמריהו. האתר ימתן הצפות באזור הבנוי של צפון תל אביב, והקמתו היא תנאי לתוכנית המקודמת כיום בגלילות, הכוללת כ-20,000 יחידות דיור (תת"ל 3007).