בפעם השנייה בלבד ולראשונה מ-1983, תועדו שתי ציפורי שיר ממין עלוויות קווקזיות בישראל. הציפורים תועדו בכפר רופין, במסגרת טיבוע שערך ד"ר יוסף כיאט, מנהל מרכז הטיבוע בחברה להגנת הטבע בעמק בית שאן.
"זה היה בוקר שגרתי נוסף באתר הטיבוע. לפני אור ראשון פרשתי את רשתות הערפל יחד עם הצפר חן פייביש שהצטרף אליי, ולא ציפינו למשהו מיוחד מדי", סיפר ד"ר כיאט. לדבריו, "לסיבוב הראשון ברשתות יצאנו נטולי אופטימיות מיוחדת. לאחר שעברתי את הרשת הראשונה הבחנתי ממרחק של כמה מטרים בציפור הלכודה ברשת הבאה, שמשכה מיד את תשומת ליבי. התקרבתי אליה במהירות והמחשבה דילגה מהר בין האפשרויות, אך לא ידעתי להכריע. לקחנו אותה לשולחן הטיבוע, עשינו מדידות וצילומים וחן הציע שאולי מדובר בעלווית קווקזית, אך אני לא באמת ידעתי איך ציפור כזו נראית.
"הדבר ההגיוני ביותר שהיה לעשות בשלב זה הוא לאסוף את ארבע הנוצות הקטנות שנשרו מגופה בתהליך הטיבוע, בתקווה שמעט הנוצות הללו יאפשרו בדיקה גנטית של זהות הציפור. את השעה הבאה העברנו בטיבוע שגרתי, ופתאום חן חזר מאחת הרשתות והודיע שיש לו עלווית מוזרה נוספת. זה כבר היה ממש מפתיע. הוצאתי את העלווית הנוספת משקית הבד וגיליתי ציפור זהה, הראשונה היתה עלווית צעירה וזו בוגרת, אך מלבד הבדלי הגיל הן כמעט זהות", שיחזר ד"ר כיאט.
הציפורים נצפו לפני כמה שבועות, אך רק לאחרונה הגיע האישור הרשמי שאכן מדובר בעלוויות קווקזיות ממעבדה באוניברסיטת אברדין שבבריטניה, שקיבלו את הנוצות שאסף ד"ר כיאט.
עלווית קווקזית מקננת בהרי הקווקז, בעיקר בדרום רוסיה, גיאורגיה, ארמניה, אזרבייג'ן וצפון איראן, נודדת למרחקים קצרים וככל הנראה מבלה את החורף באזור המפרץ הפרסי. העלוויות הקווקזיות שטובעו בכפר רופין הן כאמור העדות השנייה בלבד לנוכחות מין זה בישראל.
במרץ 1983 זוהתה עלווית בעלת מאפייני ניצוי מתאימים בשדות האספסת של קיבוץ אילות, אולם לדבריו של ד"ר כיאט, עלווית זו לא צולמה והזיהוי לא נבדק גנטית. "אחת הנקודות המעניינות ביותר במקרה של העלוויות מכפר רופין היא העובדה שלכדנו שני פרטים, צעיר ובוגר - האם הן נדדו יחד? לא נדע לעולם".
בשנים האחרונות מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע מקדם בשטחי המדגה של כפר רופין תוכנית שיקום טבע, במטרה להשיב שטחי חקלאות שננטשו לטובת התחדשות של בית גידול לח. "בריכות הדגים אליהן הושבו מים יחד עם האפשרות להתחדשות טבעית של הצמחייה מהווים מוקד משיכה לציפורים רבות. המשך פרויקט זה והרחבתו לשטחי מדגה נוספים, תוך שימור השטח וביצוע פעולות ניטור הכרחיות עשויים לספק מפלט למינים רבים של ציפורים, מקננות, חולפות וחורפות, ולעתים גם למזדמנים היותר נדירים באזורינו", אמר ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע.