היום (שבת), 22 באפריל, הוא "יום כדור הארץ" - אירוע בינלאומי שנועד לסמן לאנושות כולה שעלינו לעצור לרגע ולבחון את מצב הפלנטה שלנו. מיליארד אנשים ברחבי העולם ככל הנראה יגיעו לאירועים, יצעדו, יטיילו, יקשיבו לנאומים ויקראו מאמרים, כדי להיזכר שעתיד כדור הארץ נמצא על כף המוזנים, אך ביחד, אפשר להחזיר את האיזון בין בני אדם וסביבתם.
מרבית הציבור בעולם אינו קולט שאנו דוהרים לקראת נקודת אל חזור, שבה הנזקים יהיו כה משמעותיים שלא ניתן יהיה לתקנם. סימני ההתחממות של כדור הארץ הופכים נפוצים יותר ויותר: שריפות ענק, שיטפונות ושאר אסונות טבע, עלייה דרמטית ברמת החומציות של האוקיינוסים, עליית מפלס פני הים ותקופות בצורת ארוכות ואכזריות.
חשוב לזכור שכאשר מומחים מדברים על עליה של 1.1 מעלות בטמפרטורה, למעשה מדובר בממוצע. ישנם מקומות רבים בהם עליית הטמפרטורות גבוהה הרבה יותר. בקוטב הצפוני למשל - נמדדו השנה טמפרטורות של 28 מעלות מעל הממוצע העונתי - עם כל ההשלכות הנלוות של המסת הקרח. בקיץ 2021, בעיירה ליטון בצפון מערב קנדה הקרירה, הטמפרטורה הגיעה ל-49 מעלות, שיא מטורף. למחרת פרצה שריפה והיישוב נמחק כליל.
בבדיקה שערכו בכל 20 הערים שאי פעם אירחו את אולימפיאדות החורף - גילו שהיום, המצב האקלימי כל כך השתנה שמרוב התחממות, רק תשע מהן יוכלו לארח את אירועי הספורט המושלגים.
אולם משבר האקלים אינו המשבר הסביבתי היחיד שאיתו אנו מתמודדים. משבר המגוון הביולוגי (היכחדות בעלי החיים ומיני הצומח בעולם) הוא דרמטי לא פחות: בדו"ח "הפלנטה החיה" מ- 2022 של ארגון הטבע הבינלאומי, מתעדים תמותה מזעזעת של חיות הבר שאיתן אנו אמורים לחלק את כדור הארץ: ירידה של 69% במספר בעלי החיים בטבע נמדדה ביובל השנים האחרונות. אלו נתונים בלתי נתפסים.
למרות התחושה כי אנו יוצאי דופן, מדינת ישראל היא חלק מן העולם. אותן תופעות בדיוק קיימות אצלנו - ואפילו ביתר שאת: כשליש מהחולייתנים הישראליים (בעלי החיים בעלי החוליות) מוגדרים בסכנת הכחדה. מיני בעלי חיים רבים שהיו פעם נפוצים, הולכים ונעלמים: צבאים, נשרים, ציפורים צפרדעים. העלייה בטמפרטורה בישראל היא כבר 2 מעלות בממוצע, כפול הממוצע הגלובלי. ונראה שזאת רק התחלה.
מרוב קוצר ראות, חמדנות ובורות, רוב האנשים לא שמים לב. נושאים אחרים תופסים את כל כולו של סדר היום הציבורי. גם מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות ממשיכים לנהוג באטימות ובחוסר אחריות.
כיושב ראש הוועדה הראשונה בכנסת שעסקה באופן שוטף במשבר האקלים, ראיתי מידי יום את הסירוב של פקידי האוצר לקדם אנרגיה מתחדשת; את הנחישות של מוסדות התכנון לזלול עוד ועוד שטחים פתוחים; את ראשי ערים שהעדיפו ארנונה על פני חוף הים של מצביעיהם והדורות הבאים, ואת הסירוב של כולם להתמודד עם משמעות צפיפות אוכלוסין כגורם מרכזי לנזק האקולוגי בישראל. בעיקר ראיתי כמה נבחרי הציבור אדישים לנושאים אלו. האם יש לנו עדיין את הפריבילגיה להמשיך ולהתעלם מהמשברים המאיימים על עצם קיומנו על האדמה הזו?
גם את הנושא הסביבתי-אקלימי קשה להפריד מהמצב הפוליטי האקטואלי בישראל. ניתן לומר שהמאבק על מעמדו של בית המשפט הוא לחלוטין חלק מאותו מאבק אקולוגי. מאז קום המדינה, אזרחים נאלצו לפנות לבית המשפט, שידע לתת מענה כאשר מזהמים העדיפו רווחים על בריאות הציבור, בעלי חיים הוזנחו, סביבתן של אוכלוסיות מוחלשות הופקרו - ורשויות האכיפה העדיפו שלא להתערב.
אם אנו רוצים להשאיר סביבת מחייה בריאה וראויה לילדינו, נצטרך להילחם עליה. אף אחד לא יעשה זאת בשבילנו. יום כדור הארץ מזכיר לנו שרבים אחרים, בכל העולם, נאבקים איתנו כתף אל כתף. הציבור בישראל הוכיח שהוא יודע להילחם על הבית. יום כדור הארץ הוא הזדמנות לפקוח את העיניים ולהבין שגם אחרי שננצח במאבק על הדמוקרטיה, יש עוד מאבקים לפנינו. וגם בהם אסור לנו להפסיד.
פרופ׳ אלון טל מן החוג למדיניות ציבורית באונ׳ ת״א היה ח״כ מטעם כחול לבן בכנסת ה-24.
