חוקרים מצאו עדויות לשימוש בקוקאין על ידי שני אנשים (לפחות) כבר במאה ה-17 באירופה, במה שמהווה את העדות המוקדמת ביותר לשימוש בסם המסוכן ביבשת אירופה כולה. צוות של מומחי רפואה וביו-רפואה מאוניברסיטת מילאנו ניתח את מוחם המשומר של שני האנשים שהתגלו בחלל קבורה סמוך לבית החולים אוספדל מג'ורה (Ospedale Maggiore).
במשך אלפי ומאות שנים נהגו הילידים בדרום אמריקה ללעוס את עלי הקוקה (Erythroxylum coca) או לחלוט אותם לשם הכנת משקאות, במטרה למצות את האפקט הפסיכואקטיבי והממריץ שבצמח, בין היתר על מנת להפיג עייפות ולבצע עבודה פיזית קשה.
2 צפייה בגלריה
גולגולת של אחד מבין שני האנשים ששרידיהם נותחו והצביעו על שימוש בקוקאין
(צילום: Journal of Archaeological Science (2024). DOI: 10.1016/j.jas.2024.106040)
עם השנים, נוצר הקוקאין המזוקק מהעלים, בתהליך כימי מורכב שארך מספר שלבים, תוך שימוש בחומרי עיבוד כמו אשלגן פחמתי, נפט, אמוניה, אצטון, חומצה הידרוכלורית ועוד. התוצר הסופי שהתקבל הוא קוקאין הידרוכלוריד, שזוקק לראשונה ב-1861, עם ריכוז קוקאין שהיה גבוה פי 200 מאשר ריכוזו בעלי הקוקה.
בחלוף 20 שנים גילה הרופא האוסטרי ד"ר קרל קולר את יכולת האלחוש של החומר והוא החל לשמש כחומר להרדמה מקומית בניתוחי עיניים. לאחר שהתגלה כי ניתן לעבד את העלים לייצור האבקה הלבנה קוקאין הידרוכלוריד במאה ה-19, ההשפעות של הסם הפכו ידועות יותר והוא הפך לסם פופולרי באזורים רבים באירופה.
גם זיגמונד פרויד עסק לימים בחקר השימושים הרפואיים של הקוקאין, ואף טען כי הסם המסוכן עשוי לסייע בהפחתת כאבים, דיכאון ותשישות, ויכול לגמול אנשים המכורים למורפיום.
במחקר החדש, שפורסם בכתב העת Journal of Archaeological Science, מצאו החוקרים ראיות לכך שאנשים לעסו את עלי הצמח כדי להיות במצב של אופוריה (בחלק אחד של אירופה לפחות), כמעט 200 שנה קודם לכן. הצוות חקר את שרידי האנשים שנקברו בקריפטה שבמילאנו, אשר שימשה כאתר קבורה במשך מרבית המאה ה-17.
ניתוח השרידים הצביע על הימצאות מרכיבים פעילים של צמח הקוקה במוחם, מה שאומר שהם לעסו את עלי הצמח. כדי לקבל תמונה רחבה ומקיפה יותר, סקרו החוקרים גם את הרישומים הפרמקולוגיים של בית החולים האיטלקי הסמוך, אך לא מצאו תיעוד של שימוש בקוקאין או בעלי הקוקה למטרות רפואיות.
על כן, נראה כי שני האנשים לעסו את העלים מסיבות אחרות, כשלהערכת החוקרים מדובר על שני אנשים שלא נמנו על בני המעמד הגבוה והעשיר. באותם ימים עלי הקוקה היו ככל הנאה זולים למדי, מה שתרם לכך שהם הפכו ברי השגה עבור כל אדם באותה העת, עד כדי כך שנלעסו - לא רק לצרכי רפואה.
בהסתמך על הממצאים הללו, נראה כי אנשים באירופה התמכרו לסם הרבה יותר מוקדם ממה שחשבו בעבר, מה שמדגיש ומבליט את פערי הידע על תפוצת צמח הקוקה ותוצריו ברחבי העולם.
