החממה של ארז פיור
(צילום: חגי דקל, תסריט ועריכה: תמר אברהם)
מאות צמחים טורפים מסוג כדנית מקבלים את פנינו בכניסה לתוך חממה פרטית, ביישוב קטן במרכז הארץ. מדובר באוסף מרשים, שאותו מטפח ארז פויר (28), שהתאהב בהם ובעולמם הייחודי. לשמירה על פרטיות והתנאים הדרושים לגידול יוצא הדופן, לא נחשוף את המיקום של החממה. בין שרכים המנצלים את התנאים הטרופיים שייצר, תאורה, טמפרטורה נעימה וממטרות לחות, מאכלס המקום מאות צמחי כדנית, מנבטוטים בתחילת דרכם ועד צמחי ענק של מטרים, עשרות הכלאות ובין 50-40 מינים שונים.
"כדנית היא סוג של צמח טורף, שמקורו בג'ונגלים בדרום מזרח אסיה וזו התשוקה שלי", מסביר פויר בכניסה לחממה, שאותה הוא בנה ומתחזק בעצמו. "יש הרבה אנשים שמגדלים עציצים - זו לא שריטה. בחרתי בצמח מגניב כי זה הרבה יותר כיף. אלו צמחים שתופסים בעלי חיים, החל מחרקים, דרך חלזונות ועד ציפורים ועכברים. הם מעכלים אותם ומשתמשים בהם בתור מזון. אפילו בחממה הזו נתפס עכבר באחד מהצמחים".
החיבה לתחביב הבלתי שגרתי התחיל בתיכון, כשגם אביו של פויר גידל כמה פריטים של צמחים טורפים. במקביל לקריירה שלו כנגן ג'אז, החל פויר לקרוא ולהעמיק את הידע על בוטניקה, עד שבסוף בחר בו כעיסוק המרכזי בחייו, בין השאר כסטודנט לתואר שני במדעי הצמח בפקולטה לחקלאות.
איך הגעת דווקא לזה?
"מסקרנות. כדניות הכי מעניינות אותי ומאד מגוונות, מבין הצמחים הטורפים, לכדנית יש בסביבות 170 מינים שונים ובכל שנה מתגלים מינים חדשים וניתן ליצור צמחים היברדיים. בניגוד להרבה צמחים טורפים אחרים, שגדלים באזורים ממוזגים, כדנית הוא צמח טרופי שגדל כל השנה, ואפשר ליהנות מכל עלה והתפתחות ללא הפסקה. המנגנון הזה שלהם נוצר כי הם גדלים בג'ונגל באזורים עם הרבה גשמים והמצע של האדמה עני בנוטריאנטים כמו חנקן, זרחן, אשלגן והם צריכים השלמה של אותם חומרים ולכן פיתחו את אותו מנגנון ממנו הצמח משיג אותם".
איזה תנאים מיוחדים דרושים לגידול הזה?
"יש כדניות שכן צריכות את התנאים האלו, שאני מספק בחממה מבחינת מים, לחות וטמפרטורה, אבל יש כאלו שיכולות לצמוח בבתים. כדנית כמו רוב הצמחים הטרופיים אוהבת תנאים כמו שבני אדם אוהבים: שלא יהיה קר מדי או חם מדי או יבש מדי. החממה הזאת מותאמת לגידול שמדמה תנאים כמו בהר טרופי מעל גובה של 1,000 מטר. במהלך היום הם צריכים באופן אופטימלי 25 מעלות, ובלילה 15 מעלות בלבד. הצמחים הטורפים האחרים גדלים לרוב באקלים כמו צפון אמריקה עם חורף אמיתי וקר. זה דבר שמאד קשה לדמות כאן בארץ.
איזה תגובות אתה מקבל כשרואים את הצמחים?
"כשאנשים רואים אותם בדרך כלל אומרים שזה מזכיר להם מבנה של איברים או גבריים או נשיים, אבל השאלה הכי נפוצה היא איפה 'הצמח שנפתח ונסגר', שזה הדיונאה - כנראה הצמח הטורף הכי מפורסם, שהופיע ב'חנות קטנה ומטריפה'. את הצמח הזה אפשר להשיג במשתלות, אבל בדרך כלל מה שקורה הוא שהצמחים האלו מתים לאנשים. בקבוצה שאני מנהל בפייסבוק, חצי מהפוסטים שאנשים מעלים זה על הצמח הזה - שהוא לא נראה טוב או שהוא מת ואם יש סיכוי להציל אותו. אנשים שמגדלים כדניות יש להם פוסטים אחרים, שמראים איך הצמח גדל.
"הדיונאות מגניבות ויפות, אבל פחות כיף לי לגדל אותן אישית. לדיונאה יש מין אחד, יש ואריאנטים ומוטציות מיוחדות וצבעים שונים וצורות של מלכודות שונות, אבל מבחינה בוטנית מדובר בסופו של דבר במין אחד. פה כל הזמן מוצאים מינים חדשים, אפילו כאלו שגילו רק בשנים האחרונות. יש כל הזמן התפתחות וזה מרתק".
מה הדבר הכי מטורף שעשית בהקשר של האוסף?
"הדבר שאני גאה בו הוא שיש כאן בחממה מין (בשם Nepenthes tenuis) שגילו אותו בתחילת שנות ה-2000 באינדונזיה ומאז קשה למצוא אותו בטבע. אני הראשון בעולם שהצליח ליצור ממנו זרעים בתירבות, וכעת אני מרבה את הצמח, בתרביות רקמה שהכנתי במעבדה. זה לא דבר טריוויאלי, הוא ממש בסכנת הכחדה וככה יכולים לשמור עליו. בנוסף נסעתי לפיליפינים כדי לראות מין חדש (Nepenthes attenboroughii) שגילו ב-2007 וגדל רק על הר אחד בכל העולם באי פלוואן, שנקרא על שם חוקר הטבע המפורסם דיוויד אטנבורו. רוב האנשים נוסעים לשם לנופש, אני נסעתי דווקא לדרום האי, למסע בג'ונגל, שכרתי מדריך מקומי המתמחה בכדניות. זה היה ארבעה ימים לטפס על הר, לראות בסוף את הצמח, יש לו כדים מאד גדולים. ראיתי אותו שעה וחצי וזהו, חזרתי. אבל זו הייתה חוויה וזה היה שווה את זה".
כמה קשה להשיג את הצמחים?
"יש כדניות במשתלות. לגבי מינים מיוחדים - התחום קטן, אבל יש כמה משוגעים לעניין בארץ ויש כאלו שיש להם רשיונות לייבא מחו"ל. כדי להרחיב את התחום, את הידע, אני חולק יחד עם שותפים בקבוצת פייסבוק בשם צמחים טורפים ישראל, יחד עם חבר טוב בשם עדי לוי, שכל צמח שאני או הוא מייצרים אנחנו חולקים עותק כדי שיהיה גיבוי. מדעית זה תחום מעניין, ובתור אספן הייתי רוצה שיהיו יותר אנשים להחליף איתם".
