מאובן לא מוכר ויוצא דופן שהתגלה בסין, גילה לראשונה שקבוצת זוחלים ימיים נכחדת השתמשה בטכניקות אכילה דומה לזו של לווייתני מזיפות, כבר מלפני 250 מיליון שנה. האנטומיה המפתיעה של היצור הקדום מעידה על כך שאבולוציה מהירה ויוצאת דופן התרחשה באוקיינוס בתקופת הטריאס, זמן קצר יחסית לאחר ההכחדה ההמונית הגדולה בהיסטוריה.
3 צפייה בגלריה
שחזור של הזוחל הימי הקדום Hupehsuchus nanchangensis
(איור: Shunyi Shu, Long Cheng, Wuhan Center of China Geological Survey)
מחקר חדש של צוות חוקרים מסין ומבריטניה חשף פרטים על הגולגולת של זוחל ימי קדום בשם Hupehsuchus nanchangensis, המעידים על כך שהיו לו מבנים רכים כמו גרון ופה מתרחבים, מה שאיפשר לו לבלוע כמויות גדולות של מים, שהכילו פלנקטון, סרטנאים ודגים קטנים שמהם ניזונו, כמו גם מבנים דמויי לווייתני מזיפות, שסייעו לסנן את פריטי המזון בזמן תנועה קדימה במי האוקיינוס.
בחינת הגולגולות של Hupehsuchus העלתה כי בדומה ללווייתני המזיפות חסרי השיניים, גם ליונק הימי הקדום היו בחך מזיפות - לוחות קרניים שהתפתחו מקיפולים של החך - שיצרו מערכת מורכבת של מסרקות סינון. בדומה ללווייתני המזיפות, כמות המים הרבה עברה דרך המזיפות ונשפכה אל מחוץ לפה, שבו נותרו כל היצורים אותם טרף היונק הימי הקדום.
"נדהמנו לגלות את ההתאמות הללו בזוחל ימי קדום כל כך", אמר זי-צ'ן פאנג מאוניברסיטת ווהאן למדעי כדור הארץ, אשר הוביל את המחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Ecology and Evolution. "מדובר על קבוצת יונקים ימיים ייחודית בסין, קרובי משפחה של האיכטיוזאורים, שאורח חייהם והאופן בה ניזונו לא הובנו במלואם על אף העובדה ששרידיהם התגלו לפני קצת יותר מ-50 שנה", הוסיף פאנג.
3 צפייה בגלריה
שני המאובנים החדשים שהתגלו של הזוחל הימי הקדום Hupehsuchus nanchangensis
(צילום: Ecology and Evolution)
"היונקים הימיים ממין Hupehsuchus חיו בתקופת הטריאס התחתון (התקופה הקדומה ביותר בעידן המזוזואיקון) - לפני כ-248 מיליון שנה - והיו חלק מתהליך של אכלוס מחודש עצום ומהיר של האוקיינוסים", אמר פרופ' מייקל בנטון מבית הספר למדעי כדור הארץ של אוניברסיטת בריסטול, שנמנה על צוות המחקר.
כמו עמיתיו למחקר, גם פרופ' בנטון נדהם לגלות שהזוחלים הימיים הללו הגיעו למקום שבו נמצאו מאובניהם זמן קצר יחסית לאחר הכחדת פרם-טריאס - הכחדה המונית שהתרחשה לפני כ-252 מיליון שנה - במה שנחשב להכחדה המשמעותית ביותר שהתרחשה על פני כדור הארץ.
באירוע זה, נכחדו כ-90% מחסרי החוליות ולמעלה מ-90% אחוזים מבעלי החיים הימיים, כמו גם כ-70% מבעלי החוליות היבשתיים. "מדהים לגלות באיזו מהירות הזוחלים הימיים הללו שינו לחלוטין את המערכות האקולוגיות הימיות באותה תקופה", הוסיף פרופ' בנטון. "גילינו שני מאובנים חדשים של מין זוחל ימי זה, אחד מהם של גוף שהשתמר כמעט במלואו ואחד רק של הגולגולת", אמר פרופ' לונג צ'נג, גם הוא מהמכון הגיאולוגי של ווהאן, שניהל את המחקר בשטח בו נמצאו שני המאובנים.
"המאובנים היו שלמים יותר מאלה שהתגלו ב-1972, כך שניתן היה לראות שהחוטם הארוך של היונק הימי הקדום היה מורכב מעצמות דמויות רצועות. מבנה זה מזכיר את זה של לווייתני מזיפות מודרניים, אצלם המזיפות יוצרות שני טורים הניצבים לגוף, כשבכל טור ישנן כ-200 מזיפות, שאורכן יכול להגיע עד ל-3.5 מטר", הוסיף פרופ' צ'נג.
"ללווייתני מזיפות מודרניים אין שיניים, בניגוד ללווייתנים בעלי שיניים כמו למשל דולפינים וקטלנים. ללוויתני המזיפות יש חריצים לאורך הלסתות שלהם כדי לתמוך במזיפות שעשויות מקרטין - קבוצה של חלבונים סיביים שיוצרים חומרי מבנה ביולוגיים בעלי קשיחות גבוהה - שמופיע בצורות שונות בטבע כאשר לכל צורה תכונות מכניות מסוימות בהתאם לתפקידה, לדוגמה שיער, ציפורניים, קרניים, נוצות, פרסות ושלדים חיצוניים. ל-Hupehsuchus היו בדיוק אותם חריצים בקצה הלסתות שלו, כך שייתכן שהיצור הימי הזה התפתח עם הזמן וסיגל את התכונות הפיזיות לאכילה דומה לזו של לווייתני המזיפות. התגלית הזו היא דוגמה לאבולוציה מתכנסת, שבה תכונות דומות מתפתחות באופן עצמאי במינים שונים", סיכם ד"ר לי טיאן מאוניברסיטת ווהאן למדעי כדור הארץ, שנמנה גם הוא על צוות המחקר.
