שיא חדש של התחממות האוקיינוס ב-400 השנים האחרונות מעמיד את שונית המחסום הגדולה בסכנה. זו התמונה העגומה שעולה ממחקר חדש, שפורסם אמש (יום ד') בכתב העת Nature. המחקר מספק עדות להשפעה של ההתחממות הגלובלית בכלל וזו של מי האוקיינוס בפרט על הפלא האקולוגי הסמוך לאוסטרליה.
במחקר, שאותו הוביל ד"ר בנג'מין הנלי מהאוניברסיטאות האוסטרליות וולונגונג ומלבורן, נערכה סקירה בת 400 שנים של טמפרטורות המים בחודשי הקיץ בים האלמוגים - ים שולי המהווה חלק מהאוקיינוס השקט, המצוי לחופיה הצפון-מזרחיים של אוסטרליה.
הממצאים הצביעו על חום קיצוני של מי האוקיינוס, שהוביל להלבנת אלמוגים המונית בשונית המחסום הגדולה. הדברים באים בזמן שבו ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו סירבה להכיר בסכנה הממשית שבה נתונה השונית, מה שעורר לא מעט ביקורות. זאת, בהתבסס על העדויות שמבהירות באופן חד משמעי כי שונית המחסום הגדולה נמצאת בסכנה מוחלטת.
ד"ר הנלי וצוותו שילבו שחזורים של טמפרטורת האוקיינוס, תוך שימוש בנתונים גאוכימיים מליבות אלמוגים שנאספו בעבר מהאזור. הם גם ניתחו סימולציות של מודל אקלים של טמפרטורות פני האוקיינוס (עם וללא תלות בשינויי האקלים), ומצאו ששינויי האקלים שנגרמו על ידי בני האדם הם האשמים בעליית הטמפרטורות באזור.
החוקרים מצאו ש-2024 היא השנה החמה ביותר באזור בהפרש ניכר (בבדיקת 400 השנים האחרונות), דבר שתרם רבות לאירועי ההלבנה ההמוניים של אלמוגי השונית הגדולה בעולם. ההשפעה על האקולוגיה והמגוון הביולוגי של שונית המחסום הגדולה הינם חסרי תקדים והרסניים. "בהיעדר פעולה גלובלית מהירה, מתואמת ושאפתנית למאבק בשינויי האקלים, נהיה עדים כנראה למותו של אחד מפלאי הטבע המרהיבים ביותר של כדור הארץ", אמר ד"ר הנלי.
"הטמפרטורות באוקיינוס במהלך אירועי ההלבנה הללו הן חסרות תקדים ב-400 השנים האחרונות", הוסיפה פרופ' הלן מקגרגור מאוניברסיטת וולונגונג, שנמנתה על צוות המחקר. פרופ' מקגרגור הדגישה גם היא בדבריה כי קיים צורך בפעולה דחופה, שתסייע במניעת הריסתה של אחת המערכות האקולוגיות החשובות בעולם. "שונית המחסום הגדולה עומדת בפני קטסטרופה חסרת תקדים אם שינויי האקלים האנתרופוגניים לא יטופלו באופן בהול. האלמוגים שחיו מאות שנים, וסיפקו לנו את הנתונים למחקר שלנו, נמצאים כעת תחת איום רציני".
מחברי המחקר מבהירים כי יש בידם רבים מהפתרונות לבלימת שינויי האקלים, אולם לשם כך נדרש שינוי משמעותי ברמה הלאומית והבינלאומית כאחד, שיוביל לניטרליות פליטת גזי חממה (או אפס פליטות נטו), בעיקר של פחמן דו-חמצני. "לעולם לא נאבד תקווה. כל שבריר מידה של התחממות שנמנע, יוביל לעתיד טוב יותר למערכות האנושיות והטבעיות של כדור הארץ. אנו מקווים שהמחקר שלנו יסייע לקובעי המדיניות לפעול לקיצוץ גדול יותר בפליטות גזי חממה בעולם כולו", אומר ד"ר הנלי.
הלבנת אלמוגים נובעת מפגיעה במערכת הסימביוטית אלמוג-אצה. מקורות המזון והאנרגיה העיקריים של אלמוגים אלו הן אצות שיתופיות (סימביונטיות), החיות בתוך רקמות האלמוג. כאשר האלמוגים נמצאים במצבי לחץ סביבתיים שונים, נשברת השותפות עתיקת-היומין ביניהם. האצות השיתופיות, שעיקר צבעם של האלמוגים מגיע מהן, נפלטות מתוך רקמות האלמוג, מה שחושף את השלד הגירני הלבן דרך רקמת האלמוג הדקה והשקופה.
אם הלבנת האלמוגים חמורה, או שהיא נמשכת זמן רב, התוצאה עלולה להיות מוות המוני של אלמוגים רבים, בדומה למה שמתרחש ממש עכשיו בשונית המחסום הגדולה, שחוותה לא פחות מחמישה אירועי הלבנת אלמוגים המוניים מאז 2016. למחקר פורץ הדרך יש השלכות על מערכות שוניות האלמוגים ברחבי העולם, תוך שימת דגש על הקשר בין טמפרטורות קיצוניות באוקיינוס לאורך זמן, לבין הבריאות האקולוגית והמגוון הביולוגי של מערכות אקולוגיות מורכבות ומכריעות אלה, כשהיכולת לשנות את רוע הגזירה על אחד מפלאי הטבע הגדולים ביותר שיש לכדור הארץ להציע, נתונה בידינו - בני האדם.
