נציגיהם של 196 מדינות ינהרו היום (א') לגלזגו שבסקוטלנד, עיר עגמומית, מאותגרת אקלימית לפחות אלף שנים, רוויה בפשיעה ובמגפת הסמים הקטלנית ביותר ביבשת אירופה. כל ועידת אקלים בינלאומית היא חשובה, אבל מה שמשתקף מהנתונים בשנים האחרונות הופך את האירוע הזה לדרמטי ממש.
הכנות אחרונות לוועידת האקלים בגלזגו
(צילום: רויטרס)


"כל האנושות נמצאת בזירה", אמר ראש ממשלת בריטניה, המארח, "ואנחנו מפסידים כרגע". דוח פאנל האקלים המדעי שהוגש לאו"ם הזהיר באורח הברור ביותר כי גם אם כל האומות יעמדו בהתחייבויות שלהם להפחתת גזי החממה - עד כדי אפס פליטות למעשה בשנת 2050, כפי שהבטיחו מדינות כמו ארצות-הברית, קנדה, וכפי שנחשף ביום שישי ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet שישראל תעשה – עדיין זה לא קרוב למספיק.
לא רק שהטמפרטורות יעלו בממוצע בלמעלה מ-1.5 מעלות ביחס לראשית המהפכה התעשייתית, עלייה שעליה ישלמו מאות מיליוני בני אדם באיכות חיים מידרדרת, גלי חום, סערות, שריפות, גלי הגירה.

לפי המודלים הנוכחיים, עד 2030 תעלה פליטת גזי החממה ממקור אנושי בכ-16% ביחס למצב הנוכחי. להערכת המדענים, התוצאה לא תהיה עלייה של מעלה וחצי, או שתי מעלות, אלא כ-2.5 מעלות צלזסיוס ויותר עלייה בטמפרטורות בעולם. המשמעויות של עלייה כזו יהיו לדברי מדענים קטסטרופליות לבני אדם ולבעלי חיים אחרים, במקומות רבים.
ההבטחות לאפס פליטות למעשה עד 2050 הן בעצם דרך אלגנטית להתחמק מעיקר הבעיה: המיידיות שלה. האמת היא שהעולם צריך לחתוך את פליטות גזי החממה בערך בחצי עד 2030 כדי להימנע מתרחישי אימה למיניהם. כדי שהעלייה תוגבל ל-1.5 מעלות, יש צורך לחתוך בערך 28-20 מיליארד טונות של פליטות תוך תשע שנים. אומות העולם התחייבו לכארבעה מיליארד. גרוע מכך: סין והודו לא התחייבו גם לאפס פליטות עד 2050, וסין רק מוכנה לומר בשלב זה שתגיע לשיא הפליטות שלה עד 2030 (ואז תתחיל בירידה).
2 צפייה בגלריה
זיהום אוויר בבייג'ינג. ארכיון
זיהום אוויר בבייג'ינג. ארכיון
זיהום אוויר בבייג'ינג. ארכיון
(צילום: AFP)
הנשיא הסיני שי לא יגיע לגלזגו, כמו גם הנשיא פוטין מרוסיה, ונרנדרה מודי מתנגד להצגת יעדים פורמליים. זוהי חזית של התנגדות, ובלעדיה יהיה קשה להגיע לפריצת דרך בוועידה. סעודיה, אוסטרליה ומדינות אחרות עוסקות בהתמדה בניסיון לבלום התחייבויות שאפתניות בגלזגו. ראש ממשלת בריטניה הזהיר בימים האחרונים מהאפשרות של כישלון הוועידה, והזכיר – בעודו בכינוס ה-G20 ברומא את נפילת האימפריה שלה, שהחלה אז למעשה את אלף השנים של ימי הביניים. "אם לא נצליח להתמודד כמו שצריך עם השינוי האקלימי אנחנו עשויים לראות את הציוויליזציה שלנו, העולם שלנו, הולך אחורה. אנחנו עשויים לגזור את דינם של הדורות הבאים לחיים שיהיו הרבה פחות נוחים משלנו".
הוא עסק באפשרות של עלייה עד כדי ארבע מעלות, שתוביל לתנועות הגירה ענקיות; דומות לאלה, לטענתו, שהובילו לחשכת ימי הביניים. פרופ' יוהאן רוקסטרום, המנהל של מרכז פוטסדאם לחקר השפעות אקלימיות, הבהיר ל"גרדיאן" הבריטי שמגבלת 1.5 מעלות איננה נתונה למו"מ פוליטי. "זה לא מספר שרירותי, וזה לא מספר פוליטי. זה עניין של מגבלות הפלנטה. כל שבריר מעלה יותר הוא מסוכן". בין היתר, מדובר על האפשרות של הפשרה מוחלטת של קרח בקיץ הארקטי, מה שיוביל לכך שהמים יספגו יותר חום, ושורה של תגובות שרשרת שיובילו לשינוי אקלימי דרמטי יותר.
2 צפייה בגלריה
שריפה אש ב אזור לוס אנג'לס קליפורניה ארה"ב
שריפה אש ב אזור לוס אנג'לס קליפורניה ארה"ב
שריפה באזור לוס אנג'לס, תוצאה של שינווי האקלים
(צילום: gettyimages)
צריך להבהיר משהו: נתוני שינויי הטמפרטורות הם ממוצעים עולמיים. יהיו מקומות שיתחממו הרבה יותר. באזור הארקטי, לדוגמה, ההתחממות מ-1971 היא בלמעלה משלוש מעלות, בשעה שהעולם כולו התחמם במעלה אחת. מעבר להפשרת שלגים ומי קרחונים וההשפעות הגלובליות, זה גם משפיע בדרכים יוצאות דופן על בעלי חיים. לדוגמה, עדרים שלמים של איילים נמצאים באזורים האלה כאשר הם מתים מרעב; במקום למצוא את העשב הקפוא מתחת לשלג, יורד גשם; הוא קופא, והם לא מצליחים לשבור אותו בשיא הקור.
האירועים האלה מתרחשים בכל מקום על פני הפלנטה, ליצורים זעירים וגדולים. הם קשורים לשילוב קטלני של גידול בצריכה האנושית, פלישת בני אדם למוקדי מחיה של בעלי חיים ומשבר האקלים.
באפריקה הולך ונעלם הפינגווין האפריקני, בין היתר בגלל אוקיינוסים מתרוקנים מדגה; הכרישים הלבנים נעלמו מחלק מהחופים בדרום אפריקה, ומושבות כלבי הים גדלות ללא שליטה, מרוקנות את החופים מהדגים של הפינגווינים ולעיתים גם מחסלות אותם.