"עד כמה שאני יודע, הסיבה היחידה להיות דבורה - זה רק בשביל לעשות דבש", אומר פו הדוב, שאמנם ממש אוהב דבש, אך לא בדיוק מכיר את תרומתן המכרעת של הדבורים לטבע, לסביבה ולאדם. מדי שנה, ב-20 במאי, מציינים בעולם את יום הדבורה, שתפקידה מרחיק לכת הרבה יותר מאשר לייצר דבש.
מצטיינות האבקה
הדבורים הן מאביקות עיקריות בטבע ובחקלאות. לפיכך, יש להן השפעה רבה על כלל שירותי המערכת - תרומת המערכת האקולוגית לרווחת האדם - ובהם מגוון הצומח בעולם, איכות האוויר, טיב הקרקע ומארג המזון בטבע.
הדבורים הן חיוניות להאבקה של מגוון גידולים חקלאיים. כלומר, ללא הדבורים, עתיד המזון שלנו בסכנה. לפי הערכה של הארגון למזון וחקלאות של האו"ם (Food and Agriculture Organization, FAO), מתוך כ-100 זני חקלאות החיוניים לאדם, 71 זנים מואבקים על ידי דבורת הדבש. לשאר ההאבקה אחראיים חרקים אחרים, בעיקר דבורים יחידאיות.
נוסף על הגידולים החקלאיים, גם צמחי הבר, בהם צמחים נדירים ומוגנים, זקוקים לדבורים. 88 אחוז מסוגי הצמחים בעלי הפרחים בעולם תלויים בהאבקה בלעדית של בעלי חיים ובהם הדבורים.
ישראל היא מעצמת דבורים
ומה קורה בישראל? מתברר שאנחנו מעצמה של דבורים, ושישראל נחשבת למוקדה (hot spot) של מגוון דבורים בקנה מידה עולמי. אף על פי ששטחה של ישראל הוא רק כאלפית האחוז משטחו של העולם, חיים כאן כ-1,100 מיני דבורים המהווים כ-5 אחוזים ממיני הדבורים בעולם.
למרות המגוון האדיר של דבורים שניחנו בו, מינים רבים נמצאים תחת איום, והם רגישים במיוחד לאובדן ולקיטוע של בתי גידול ועלולים להיפגע מכך משמעותית, עד כדי היעלמות מאזורנו.
הפגיעה המשמעותית בישראל ברציפות השטחים הפתוחים מאיימת על הדבורים, ובפועל כששטחי הבר והטבע נעלמים, כך גם מצטמצמים שטחי המחיה שלהן. גם בשטחים חקלאיים שמרוססים בעקביות בחומרי הדברה נגד מזיקים, הדבורים מתקשות להתקיים.
מתגייסים למען הדבורים
בעשורים האחרונים הדבורים נמצאות בסכנה ומספרן בעולם צונח – סיבה מרכזית לדאגה, כפי שנהוג לצטט את אלברט איינשטיין: “ביום שבו ייעלמו הדבורים, יוותרו לבני האדם רק ארבע שנים לשרוד על פני כדור הארץ". לכן, עלינו להשקיע כל מאמץ כדי להציל אותן ולהגדיל את מספרן.
למרות הצטמצמותם של שטחי הטבע נראה שהעיר נשארה כמפלט של הדבורים. מדוע דווקא בעיר? כיוון שהדבורים בעיר נהנות מגינון עשיר וממגוון של פרחים, המושקה במשך השנה, מספק צוף לכל אורכה, ושאינו מרוסס ברובו, מדושן כימית או מהונדס.
במקומות רבים בעולם ובארץ נעשים מאמצים להגן על הדבורים בערים. במשרד החוץ בירושלים החלטנו לתרום את חלקנו לטיפוח ולשמירה על עולם הדבורים, וכפועל יוצא לכלל שירותי המערכת האקולוגית. הצטרפנו ל"מיזם להשבת הדבורים הנעלמות והמאביקים לעיר ולסביבה" שמוביל יוסי אוד, אחד מנבחרי אנשי הסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
במסגרת הפרויקט, במשרד החוץ ניצבות כוורות, שבהן גדלות דבורים באופן טבעי ושלא למטרות רדיית דבש. בעתיד בכוונתנו לטפח פרחים עתירי צוף ובהמשך אף נבנה "בתי מלון לחרקים מועילים", תיבות שמושכות אליהן דבורים יחידאיות, מאביקים ופרוקי רגליים מועילים אחרים. מדובר בעוד צעד קטן למען חרק קטן אך חשוב מאין כמוהו, כחלק בלתי נפרד מדיפלומטיית האקלים שמשרד החוץ מוביל.
השגריר גדעון בכר, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות, משרד החוץ
יוסי אוד, מייסד העמותה הישראלית להגנה ושמירה על הדבורים והמאביקים "מגן דבורים אדום" ומיזם "Bees For Peace"
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
