11 חוקרים ישראלים יקבלו מענקים מתקדמים מטעם הנציבות האירופית למחקר (ERC). מדובר במענקי PoC בגובה 150 אלף אירו לחוקר, שנועדו לקדם את תרגומם של מחקרים אקדמיים ליישום ולמסחור, לרבות הקמת חברת הזנק. הם ניתנים רק לחוקרים שכבר זכו במענקי ERC בעבר.
בסך הכול יקבלו את המענקים 102 חוקרים מאירופה. הנציגות הישראלית היא נכבדת מאוד. למשל, חמישה חוקרים מבריטניה זכו במענק, 11 מהולנד, 9 מספרד, 4 מאוסטריה, 6 מבלגיה, 21 מגרמניה, 10 מצרפת, 12 מאיטליה ועוד חוקרים מכמה מדינות נוספות באירופה.
מכון ויצמן למדע
פרופ' יעקב אברמסון - המחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית
סרטן השחלות הוא גידול ממאיר עם סיכויי החלמה נמוכים ביותר ואפשרויות טיפול מוגבלות, והוא אחראי ל-4.4% מהתמותה של נשים מסרטן. במסגרת הפרויקט שזכה במלגת ERC, שואפת מעבדתו של פרופ' יעקב אברמסון לפתח טיפול חדש מסוג נוגדן מצומד תרופה כימותרפית (ADC). טיפול זה יתמקד באזור קטן על גבי חלבון ספציפי (MUC16) המאפיין גידולים של סרטן השחלות, וכך יאפשר להילחם ביעילות בגידול מבלי לפגוע ברקמות בריאות. גישה חדשה זו עשויה לחולל מהפכה בטיפול בסרטן השחלות.
ד"ר עינת שגב - המחלקה למדעי הצמח והסביבה
חיידקים שורדים בים ובאדמה תקופות ממושכות ללא מזון. קבוצת המחקר של ד"ר עינת שגב ניסתה להבין כיצד חיידקים מורעבים בים מסוגלים להגיב במהירות כאשר הם נתקלים במקור מזון. הקבוצה גילתה מנגנון תאי חדש המאפשר לחיידקים מעבר מואץ מרעב לגדילה. הבנת המנגנון תאפשר לקבוצה להאיץ גידול של חיידקים מגוונים, כולל חיידקים עם ערך לחקלאות ולתעשיית המזון.
ד"ר פיליפה נטליו - המחלקה למדעי הצמח והסביבה
כותנה - היבול החשוב ביותר בעולם שלא לצורכי מאכל - מהווה נדבך משמעותי בתעשיית האופנה, אך מציבה אתגר סביבתי כבד משקל בשל המשאבים הרבים הדרושים לגידולה ותהליכי הצביעה המזהמים שלה. המחקר של ד"ר פיליפה נטליו מציג שיטה חדשנית לייצור סיבי כותנה צבעוניים בצמחים עצמם, תוך שימוש בטכניקות הידרופוניות. גישה זו לא רק מבטיחה לצמצם באופן דרמטי את השימוש במים ובכימיקלים, אלא גם מתיישבת עם הדרישה הגוברת של הצרכנים לאופנה בת קיימא, ולכן עשויה להוביל למהפכה בתעשיית הטקסטיל.
הטכניון
פרופ' שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי -
המענק ניתן לטובת בניית מחשבים המאיצים חישובים על מאגרי נתונים. באמצעות ארכיטקטורת מחשבים חדשנית, בה החישובים מתבצעים בתוך זיכרון המחשב ולא במעבד עצמו. מחשבים אלו יהיו מהירים משמעותית ממחשבים קיימים ויאיצו תוכנות בהן נעשה שימוש במאגרי נתונים עצומים בתחומי בנקאות, רשתות חברתיות ורפואה.
פרופ' יואב שכטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית
המענק ניתן לפיתוח מדידה רגישה של ריכוז חלבונים באמצעות מיקרוסקופיה חישובית. החוקרים פיתחו שיטה פשוטה ומהירה למדידת ריכוז חלבונים מסויימים מדגימות נוזלי גוף, למשל דם. השיטה מבוססת על מיקרוסקופ בתוספת רכיב אופטי שתוכנן במעבדתו של פרופ' שכטמן, המתבונן בחלקיקים פלורסנטים (זרחניים) הנצמדים לחלבון הנחקר באמצעות נוגדנים. הסרטונים המצולמים מעובדים במחשב וריכוז החלבון מחולץ אלגוריתמית. השיטה נמצאת בשלבי בדיקה לניטור חלבונים של מערכת החיסון בחולי סרטן מטופלים, לצורך איתור מוקדם של תופעות לוואי, מתוך שאיפה לאפשר טיפול מונע, בשיתוף עם הקריה הרפואית רמב"ם.
פרופ' נתנאל קורין מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון
המענק ניתן לפיתוח פתרון לבעיית היווצרות קרישי דם במסתמי לב מלאכותיים, הקשורה בעיקר למאפייני הזרימה המתפתחת דרך המסתם. את ההשראה לפיתוח קיבלו החוקרים מתופעת בקרת זרימה פסיבית המיושמת בטבע ובתעשיית האווירודינמיקה. בהתאם לעקרון זה, שינוי קטן במבנה הפיזי של סנפיר דג או כנף ציפור (או מטוס) יכול לגרום לשינוי מהותי במאפייני זרימה ולספק יתרונות משמעותיים בשחייה ובמעוף. באופן דומה מציעים החוקרים לפתח מסתם מלאכותי חדש, העושה שימוש בבקרת זרימה פסיבית, ומסיט חלק מזרימת הדם לצורך ״שטיפת״ האזורים בהם עלולים להצטבר קרישי דם. את המחקר במעבדת קורין מוביל יבגני קריינין במסגרת עבודת הדוקטורט שלו.
אוניברסיטת תל אביב
פרופ' ורד פדלר-קרוואני מבית הספר שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן
מחקרה עוסק בתחום הגליקואימונולוגיה אשר בוחן את המנגנונים השולטים בזיהוי החיסוני של שרשאות הסוכר (גליקנים) העוטפות את כל אחד מהתאים בגוף של בעלי החיים. המחקר מתמקד בקשר של הסוכרים לסרטן, מחלות לב, מחלות אוטו-אימוניות ונטילת תרופות.
פרופ' יובל אבנשטיין, ביה"ס לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים
פרופ' אבנשטיין מפתח כבר במשך עשור מגוון שיטות המאפשרות לחבר מולקולות פולטות אור לשינויים כימיים בדנ"א. השינויים האלה הוכחו כבעלי יכולת ניבוי מעולה למחלות שונות, ובמיוחד לסוגי סרטן שונים, בשלבים מוקדמים של המחלה.
פרופ' יובל ניר מהפקולטה לרפואה, בית-הספר סגול לחקר המוח, והמחלקה להנדסה ביו-רפואית בפקולטה להנדסה מחקריו מתמקדים בשינה ופעילות מוחית ספונטנית והקשר שלהם לקוגניציה, הכרה, ובריאות המוח. המענק החדש מתמקד בשיטה חדשה לזיהוי פעילות "אינטראיקטאלית" בזמן השינה - פעילות חשמלית חריגה המתרחשת בחולי אפילפסיה בין פרכוסים וכן במחלות נוירופסיכיאטריות אחרות כגון אלצהיימר, אוטיזם, ואחרי חבלה מוחית. זיהוי זה יכול לשפר אבחון של מחלות ואת המעקב אחרי יעילותם של טיפולים תרופתיים.
אוניברסיטת בר-אילן
פרופ' רחלה פופובצר, מהפקולטה להנדסה ע"ש קופקין והמכון לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים
הפרויקט החדשני של פרופ' פופובצר מציע קונספט חדש לשילוב של נוגדנים ותרופות כימו תרפיות ADC בטיפול בגידולים, כמו כאלה המאפיינים את סרטן השד. פרופ' פופובצר בנתה ננו-חלקיקי זהב מצופים באינסולין, המשמשים כפלטפורמה חדשנית לADC. הפלטפורמה מבוססת על ננו חלקיקי זהב ומתגברת על אתגרים מרכזיים הקיימים כיום בפיתוחים של הADC. בין האתגרים שנפתחו במסגרת הפיתוח החדש: אופן הקשירה בין התרופה לנוגדן, יכולת קשירה של סוגים שונים של תרופות לנוגדן ויכולת קשירה של סוגים שונים של תרופות וכו'. כל זה משפר במידה נכרת את יעילות הטיפול.
"במסגרת פרוייקט ה- GOLDEN-ADC, אנו רואים לנגד עינינו השגת התקדמות משמעותית בפיתוח הטכנולוגיה באמצעות הדגמת הוכחת הרעיון המשלבת יעילות ובטיחות במודלים של סרטן שד מסוג טריפל נגטיב", כך מציינת פרופ' פופובצר.
האוניברסיטה העברית
פרופ' אסף הלמן, חוקר במחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן שבפקולטה לרפואה
פרופ' הלמן זכה במענק המחקר בזכות מחקרו בתחום מתילציה של דנ"א. פרופ' הלמן וצוות המחקר שלו גילו תגליות משמעותיות לגבי האופן שבו הגנים שלנו נשלטים באמצעות תהליך זה, ומצאו כי מתילציה של DNA פועלת כמו רמזור, וקובעת אם גנים מופעלים או מדוכאים. לגילוי החדשני ישנן השלכות חשובות על הבנה וטיפול במחלות מונעות מוטציות גנטיות, כגון גליובלסטומה (סוג של סרטן המוח).
