(צילום: שמוליק דודפור, סיני דוד)
החדשנות הישראלית משפיעה בתחומים רבים - מהצלחת שלנו ועד החלל. בוועידת האקלים של ynet ו"ידיעות אחרונות" הוצגו כמה פיתוחים חשובים, שאולי יהפכו את כדור הארץ לירוק יותר.
גיל דוידמן, מנכ"ל חברת QDsoul שפועלת לייצור מימן ירוק, אמר כי "תעשיית המימן זה שוק איום, גדול, שהיום מתקרב ל-200 מיליארד דולר, זה אנרגיה מתחדשת טובה, לתעשיות שלמות, אמוניה, פלדה ועוד. הבעיה הגדולה שזו תעשייה מזהמת. היום מימן נוצר על ידי שריפת גזים וייצור המימן הידידותי אחראי על כמעט חמישית מפליטת הפחמן בעולם. כדי לפתור את הבעיה יש צורך בגישה אחרת לייצור מימן. אנחנו פיתחנו בשיתוף פעולה עם הטכניון, יכולת לפצל את המימן מהמים בתהליך מבוסס מוליכים, ננו-חלקיקים, שלא מזהם וידידותי לסביבה. זו תעשייה גדולה וגדלה וככל שאנחנו וחברות דומות לנו נוביל את השוק, ככה נתרום באופן ודאי להורדת הפחמן בעולם".
דוידמן הוסיף כי הסיוע הממשלתי לחברות בתחום אינו מספיק. "מבחינה ממשלתית כבר הוחלט על דילול, זה כבר בתקציב האוצר ירידה משמעותית, אני חושב בצורה רוחבית, כשיש קיצוצים אז אנחנו גם כיזמים נפגעים, וגם בעולם. רואים את זה בצורה מאוד ברורה, היום הרבה יותר קשה לקבל השקעות ממה שהיה לפני שנה וחצי.
פרופ' שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, התייחסה לפיתוח הבשר המתורבת. "פיתחנו טכנולוגיה בטכניון שאפשר לקחת תאים וליצור חתיכת בשר מתרביות התאים האלה מחוץ לגוף הפרה ואפשר לשלוט בכמות השריר ובכמות השומן. בעקבות הטכנולוגיה שפיתחנו בטכניון, הקמנו את חברת א' פארמס ב-2017 בשיתוף עם דידייה טוביה, מנכ"ל החברה בשיתוף הטכניון וגם חממת ו-kitchen בשיתוף שטראוס. בהמשך השנה אנחנו מתכוננים להשקה של המוצר הראשון, הסטייק המתורבת הראשון, שיהיה תחת המותג של א' קץ נתחי א', ואנחנו מאוד מקווים שיהיו את כל האישורים הרגולטוריים בזמן ונוכל לצאת להשקה כמה שיותר מהר", היא סיפרה.
1 צפייה בגלריה
גיל דוידמן, פרופ' שולמית לבנברג ופרופ' יורם רוזן בוועידת האקלים של ynet ו"ידיעות אחרונות"
(צילום: טל שחר)
לבנברג הוסיפה כי "ישראל היא כיום מובילה בתחום הבשר המתורבת. יש לנו הרבה אתגרים אבל יש גם הזדמנות לבוא ולהגיד איזושהי אמירה שהיא יכולה להיות משמעותית ומשותפת לאתגרים שאנחנו רואים גם במדינות אחרות. אנחנו רוצים שתהיה לנו אפשרות לייצר בשר מקומי בלי להיות תלויים באספקה. היום יותר מ-80% מהבשר בארץ מגיע מחו"ל, אנחנו צריכים לחזק את היכולת שלנו לייצר כאן, מאחר שאנחנו יודעים שהבשר הוא חלק חשוב בתפריט הים תיכוני, אבל אין לנו את התנאים האקלימיים המספיקים וזה רק הולך ומחמיר עם המצב האקלימי. אז אנחנו חייבים להיות בטוחים שנוכל לייצר לנו כאן את המזון, גם במצב שאין לנו אולי מספיק מים ומספיק שטח וצריכים כמובן לדאוג לגזי החממה. אז כאן אפשר ליצור שותפויות עם מדינות באזור שיש להן את אותם האתגרים, ואנחנו מחכים להמשך שיתופי פעולה במסגרות יחד עם שאר הגורמים במזרח התיכון".
פרופ' יורם רוזן, ראש מכון אשר לחקר החלל בטכניון, הסביר שגזי החממה מונעים מכדור הארץ להתקרר, והציג דוגמה לפתרון אפשרי לבעיה. "אפשר להשפיע על המאזן הזה מהכיוון של השמש. אנחנו רוצים להקטין טיפ-טיפה את כמות האנרגיה שהיא שולחת לכדור הארץ, סדר גודל של אחוז או שניים, וזה יוריד אוטומטית, יחזיר את המאזן למקום אחר. הטכניקה היא לשים מסך ענק בנקודה מיוחדת, 'נקודת לגראנז' הראשונה', שנמצאת בין כדור הארץ לשמש, מיליון וחצי קילומטר מפה, ומה שמיוחד לה זה שהנקודה הזאת היא גוף שנמצא שם, מקיף את השמש יחד עם כדור הארץ, ביחד, הקפה של שנה. זה אומר שכל הזמן גוף שנמצא שם יעשה צל על כדור הארץ", הוא אמר.
מכון אשר בטכניון, בשיתוף המרכז הלאומי לחלל ומדעים באיחוד האמירויות וחברת ImageSat International (ISI) מפתחים מדגים טכנולוגי ראשון מסוגו לטובת התמודדות עם משבר האקלים העולמי. לדברי רוזן, "מה שאנחנו עובדים עליו בטכניון, זה לבנות מדגים טכנולוגי שנועד להראות שאפשר לעשות את זה. זה לא משהו שהוא עצמו יוריד את הטמפרטורה, זאת תהיה ציליה ענקית. הפתרון הגלובלי, מה שבאמת יוריד, יהיה סדר גודל של אירופה. 5,000 קילומטר על 5,000 קילומטר. חצי אחוז משטח הפנים של כדור הארץ, או 2% משטח החתך של כדור הארץ, זה יוריד את הטמפרטורה במעלה וחצי כמעט באופן מיידי. אבל הדבר הזה ייקח הרבה זמן, כי הוא ענק והדבר הזה לא יקרה עד שלא נראה שאפשר לעשות את זה".
ועידת האקלים מניעים לפעולה ד"ר ביטרמן מור גלבוע ד"ר תמרה לב
(צילום: שמוליק דודפור, סיני דוד)
