בעוד מספר ימים נוכל להיפרד מאחד המושגים המאיימים - הקו השחור של הכינרת. לטובת מי שפחות מכיר, מדובר בקו שמסמן ירידה תלולה במפלס הכינרת, ומשמעותה: חשש לאספקת מים בישראל.
לראשונה יוזרמו מים מותפלים מהים התיכון לכינרת
(צילום: אביהו שפירא )
אבל עכשיו אפשר להגיד - אל חשש. בשבוע הבא, לראשונה, יוזרמו מים מותפלים לימה במסגרת פרויקט הולכת המים צפונה, שיחנכו חברת מקורות ורשות המים. "זה אירוע היסטורי", מברך גיורא שחם, לשעבר ראש רשות המים, שהיה בין הוגי התוכנית האסטרטגית הזו, "המים שיוזרמו לכינרת יגיעו מכל מתקני ההתפלה בארץ והאקוויפרים. הם יגיעו לנחל צלמון, ומשם ייכנסו לכינרת באזור גינוסר. כך נצליח גם לשקם את אחד הנחלים היפים בארץ שהיה יבש בשנים האחרונות".
שחם, שכיהן בתפקידו כראש רשות המים במשך חמש שנים, יזם את הרעיון להפוך את כיוון הולכת המים של המוביל הארצי, והמשימה הוטלה על חברת מקורות. עלות הפרויקט: כ-700 מיליון שקל.
מדובר, למעשה, בהלחמה של שני נכסים כחול-לבן: היכולת להתפיל מים, וימת הכינרת הקסומה. "בהתחלה אמרו לי 'מה אנחנו צריכים את הכינרת, יש לנו מתקני התפלה'. אבל אני פעלתי כדי להבטיח שהכינרת תמשיך לשמש עוגן אסטרטגי". הוא מסכם: "בדקנו עם מיטב החוקרים את השפעת המים שיוזרמו לכינרת על איכות המים, וכל הבדיקות הראו שלא רק שזה לא יפגע באיכות המים אלא ייטיב עימה".
עידן גרינבאום, יו"ר איגוד ערים כינרת וראש המועצה האזורית עמק הירדן, מצטרף לברכות לקראת הפרויקט ההיסטורי: "לא נחזה יותר במראות הקשים של הכינרת הנסוגה במאות מטרים, נהיה מוגנים גם בשנות הבצורת הקשות ביותר ומפלס הכינרת לא יושפע ממשבר האקלים".
כמו הרבה פיתוחים ישראלים, גם הפרויקט הזה מבסס את התדמית שלנו כאומת הסטארט-אפ. "בזמן שמאגרי מים דומים בגודלם לכינרת בארצות־הברית ובאירופה מתייבשים כתוצאה משינויי האקלים, אנחנו ניתקנו את עצמנו מהתלות הזו. אם יממשו את תכניות הפיתוח שהשארתי במהלך כהונתי, ישראל תוכל לפתור את בעיות המים שלה ל־30 השנים הבאות, כולל אספקת מים לממלכת ירדן, לגדה ולרצועת עזה", מסביר שחם.
