המבצע להצלת חרדוני הצב: פקחי רשות הטבע הצילו ביצי חרדוני צב בערבה, בשטח שמיועד לחקלאות. הביצים נלקחו לאוניברסיטת בן-גוריון ושם בקעו החרדונים, שהוסעו לחי-בר יטבתה. שם הם נחשפו לגללי חרדונים בוגרים, כדי שיוכלו לשרוד בטבע.
(צילום: אלה אגרא, רשות הטבע והגנים)
באזור הערבה יש צורך בהכשרת קרקעות חקלאיות, וצורכי החקלאות בישראל נוגסים בשטחים הפתוחים גם באזור זה. לפני שמתחילים לעבד את השטחים, פקחי רשות הטבע והגנים נכנסים לשטח ופועלים להציל את חיות הבר שבמקום. בין היתר, את חרדוני הצב, חיה ששטחי המחיה שלה הולכים ומצטמצמים. הפקחים גם מצילים עצי שיטה ומעתיקים חלק מהצמחייה למקום אחר.
מכרסמים וזוחלים שנתרעים מהרעש עוברים בעצמם לשטחים אחרים. אבל חיות בר אחרות, שמחפשות מחסה במחילותיהם, צריכות סיוע על מנת לשרוד. כאלה הם חרדוני הצב.
במהלך מבצע ההצלה, גילה הפקח אריה לב-רוזנברג מחילה עם 30 ביצי חרדון צב מצוי. "ביצים אי אפשר להעתיק למקום אחר ולשחרר", הסבירה ד"ר טל פולק, ראש תחום שימור חיות בר ברשות הטבע והגנים. "המקרה הנוכחי של חרדוני הצב היה מאתגר במיוחד, שכן מדובר בביצים שהיה צורך לשמור עליהן עד בקיעת האבקועים. צמצום שטחי המחיה של חיות הבר הוא אחד הנושאים המורכבים ביותר שאנו מטפלים בהם, הצורך לשמר את החי והצומח הייחודי בדרום לצד הצורך בהתפתחות הערבה והיישובים בה".
כיוון שמדובר בביצים שטרם בקעו, היה צורך לשמור עליהן בתנאי הדגרה מתאימים עד שיבקעו החרדונים הקטנים. מי שנרתם לסייע במשימה היה פרופ' עמוס בוסקילה, מומחה זוחלים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, וצוות המעבדה שלו. שם קלטו את הביצים והכינו להן מקום מיוחד ומותאם לתנאי ההדגרה שהן צריכות.
"הודעתו של רוזנברג, פקח הערבה התיכונה, על מציאת הביצים עוררה בי התרגשות רבה והחזירה אותי לראשית שנות השמונים, שבהן חקרתי את חרדוני הצב באזור חצבה", סיפר פרופ'בוסקילה. "במהלך המחקר חשפתי מספר מחילות הטלה אחרי בקיעת האבקועים ומדדתי את תנאי הטמפרטורה בעומק שבו נמצאו (כ-80 ס"מ מתחת לפני הקרקע). הטמפרטורות שנמדדו אז היו גבוהות מאלו שמקובלות להדגרת ביצי זוחלים והשתמשנו במידע ממחקר השדה בעת בחירת התנאים להדגרת הביצים במעבדה. אוכלוסיית חרדוני הצב בערבה נפגעת על ידי גורמים שונים, ובהם צמצום שטחי המחיה המתאימים וכן דריסה על ידי כלי רכב. הדגרת הביצים ושחרור האבקועים בשטח לא פגוע תסייע במעט לאוכלוסיית חרדוני הצב".
כשהתחילו הביצים לבקוע הייתה התרגשות גדולה וצוות המעבדה טיפלו באבקועים במסירות, תוך תמיכה וייעוץ עם איתי טסלר, הרפטולוג בעל ניסיון רב, שליווה את הפרויקט כבר משלב בחירת תנאי ההדגרה. חרדוני הצב הקטנים בקעו בזה אחר זה, וצוות המעבדה ואנשי רשות הטבע והגנים נסעו הלוך ושוב מהאוניברסיטה לחי-בר יטבתה, שם שהו החרדונים הקטנים בימים הראשונים לחייהם.
"היינו בחשש כל זמן הדגרת הביצים האם אכן יבקעו הקטנים ולשמחתנו רוב הביצים בקעו", סיפרה אלה אגרא, המטפלת הראשית בחי בר. "החרדונים הועברו אלינו לאקלום קצר, במהלכו סופקו להם גם גללי חרדוני צב בוגרים כדי שיוכלו לאכלם ולקבל מהם חיידקים המסייעים להם לעכל את הצומח שממנו הם ניזונים. זו הפעם הראשונה שאני מטפלת בחרדונים כל כך קטנים וזה היה מלחיץ. הגיעו אלינו חרדונים בתהליכי בקיעה שונים, חלק נפרדו מהביצה וחלק עוד לא. הם היו צריכים קצת יותר לחות ושקט".
עד כה שוחררו לטבע עשרה אבקועי חרדוני צב באזור קרוב למקום שבו נמצאו, אך מחוץ לטווח הסכנה. בקרוב ישוחררו אבקועים נוספים.
חרדון הצב המצוי הוא חלק ממשפחת החרדוניים ונחשב לזוחל המדברי הכבד בארץ - משקל הזכרים מגיע עד 3 ק"ג ואורכם מגיע עד כ-80 ס"מ (רק כוח אפור ארוך ממנו). בהיותם זוחלים, חרדוני הצב הם בעלי "דם קר" וצריכים את אנרגיית השמש על מנת להתחמם ולהיות פעילים (חיפוש מזון, הזדווגות, לחימה על טריטוריה ועוד), ולכן הם פעילים בחודשי הקיץ החמים, ואילו בחורף הם נכנסים לתרדמה בעומק מחילתם עד הקיץ הבא.
חרדוני הצב נוהגים להזדווג בחודשי מאי ויוני. הנקבות מטילות בעומק הקרקע עשרות ביצים ושומרות על מחילות ההטלה מפני טורפים. חרדוני הצב הקטנים בוקעים לקראת סוף אוגוסט ומתחילים את מסע ההישרדות שלהם בעולם.
