בוא נדבר תכלס, הוא אומר לי, עזוב אותך מתאוריות אימה על סוף העולם. בוא נדבר על כסף, את זה כולם מבינים. אם הטמפרטורות עולות אז יש לנו מזגן, אם יש פחות גשמים יש התפלה, ברוך השם - והצפות? אנחנו לא גרמניה ואפשר להיערך. אתה מבין, הוא אומר, זו שאלה של עלות מול תועלת.
רציתי לענות לו שלפגיעה במערכות אקולוגיות, שמספקות לנו מגוון שירותים טבעיים, המכונים שירותי המערכת האקולוגית, מאספקת חמצן, מזון ומים, עבור בטיהור אוויר ומים ועד האבקה וויסות לחות, יש ערך שימוש שלא יסולא בפז, גם אם הוא לא רואה את ערך החליפין שלהם באופן ישיר. שלליטר אוויר יש מחיר אין סופי, אפילו אם אין לו תג מחיר בכלל, ושמחיר המים ומחיר החשמל, מגלם אולי את עלויות ההפקה, האגירה וההולכה, אבל לא את העלויות החיצוניות של איבוד משאבי טבע ופגיעה ברווחת ובבריאות הציבור כתוצאה מפליטות מזהמים, שלא נלקחות בחשבון במחיר בשוק. אבל שתקתי.
למשבר האקלים יש כבר עכשיו עלויות ישירות, אמרתי, בתשלום החשמל והמים, בתשלום על מוצרי מזון, שמושפעים ממחירי הסחורות החקלאיות, ואלה מושפעים ומשתנים אם יש גל חום, גל קור או הצפות שפוגעים ביבול. שלא נדבר על הפיצוי לחקלאים בשל נזקים משמים, כלומר "אסון טבע", שלא רק שאנחנו אחראים לו - אלא גם משלמים את המחיר.
הפגיעה הכלכלית, האישית והציבורית, במקרה של הצפה, למשל, הוספתי, כרוכה באובדן רכוש ולא עלינו בנפגעים בגוף או בנפש, ולכן בעליה בהוצאות הבריאות ובירידה בפריון העבודה.
יש גם כמובן את ההשפעה הרוחבית ולטווח הארוך, ולמרות שהזיכרון שלנו קצר, הקורונה עוד כאן להזכיר לנו איך הטבע יכול לשנות את כללי המשחק ולפגוע בכיס האישי ובקופה הלאומית.
יתרה מכך, הדגשתי, הצעדים הכלכליים המקומיים שנבצע בגין משבר האקלים ישפיעו באופן נרחב גם על היכולת התחרותית של המשק שלנו מבחינה גלובלית. הטלת מס פחמן, שמטרתו לגבות מחיר על פליטות הפחמן בתהליכי ייצור של תפוח, תרופות או רכיבים אלקטרונים, למשל, היא לא רק עניין מקומי אלא בינלאומי. הפליטות הללו הן בשל העובדה שהחשמל שלנו מבוסס בעיקר על דלקים פוסיליים, לרבות גז טבעי, כאשר ההפקה, הזיקוק וההפרדה, ההולכה והשריפה של דלקים אלה גורמת לפליטות גזי חממה. לעומת זאת, שימוש באנרגיה מתחדשת, לדוגמה אנרגיה סולארית, כרוך במינימום פליטות. אם נמשיך בעסקים כרגיל, הסברתי, הטלת מס פחמן בשווקים שאליהם אנחנו מייצאים תעמיס עלות נוספת וגבוהה על המוצרים שלנו בעולם ותשחק את הכדאיות לייצר אותם.
אבל יש גם הרבה הזדמנויות כלכליות בעולם החדש הזה, אמרתי לו, ואנחנו כאומת הטק-הייטק, ביוטק, אגרוטק, פודטק, קלינטק ועוד, יכולים להוביל אותו והרוויח לא מעט כסף על הדרך. פתרונות להתייעלות בייצור מים ואנרגיה, בתחומי התאים הפוטו-וולטאים, התחבורה החשמלית, הטיפול בשפכים והשבת הקולחין ועוד.
השורה התחתונה, סיכמתי, היא האם אנחנו מסתכלים על המצב ועל המשק בפרספקטיבה צרה ונקודתית או משכילים לחזות פני עתיד. כי חוקי המשק בסוף תמיד מנצחים: על מה שנקנה בזול נשלם ביוקר, ואם נערך מראש ונשקיע עכשיו בהסתגלות למשבר האקלים ובהפחתת פליטות, נרוויח כפל כפליים מחר.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
