שרידי דינוזאור, שהתגלו בפומבל שבפורטוגל, הוערכו כגדולים ביותר שנמצאו אי פעם באירופה. צוות הפליאונטולוגים שחשף את השלד המאובן, מעריך כי מדובר בזאורופוד, דינוזאור אוכל עשב, שגובהו כ-12 מטר ואורכו כ-25 מטר, אשר התהלך בכדור הארץ לפני כ-150 מיליון שנה. כך הודיעו חוקרים מאוניברסיטת ליסבון.
4 צפייה בגלריה
החפירות באתר הפליאונטולוגי בפומבל שבפורטוגל, שם התגלו שרידי השלד המאובן של דינוזאור זאורופוד ברכיוזאורוס
(צילום: Instituto Dom Luiz (Faculty of Sciences of the University of Lisbon))
הכל התחיל בשנת 2017, בעת ביצוע עבודות בנייה. אז הבחין בעל הנכס בעיר הפורטוגלית פומבל (Pombal) במספר שברי עצמות מאובנות בתוך שטח חצר ביתו, ויצר קשר עם צוות המחקר, שהחל מיד בחפירות באותה שנה.
בתחילת החודש, לאחר העבודה הממושכת, פליאונטולוגים פורטוגלים וספרדים שעבדו באתר, חשפו את מה שעשויים להיות שרידי הדינוזאור, ממין זאורופוד ברכיוזאורוס, הגדול ביותר שנמצא באירופה. סוג דינוזאור זה נודע בעיקר בשל העובדה כי הינו ניזון מן הצומח, הולך על ארבע רגליים ובעל צוואר וזנב ארוכים מאוד.
4 צפייה בגלריה
המחקר באתר הפליאונטולוגי בפומבל שבפורטוגל
(צילום: Instituto Dom Luiz (Faculty of Sciences of the University of Lisbon))
"באתר נמצאו בין היתר שרידי צלעות באורך של 3 מטר - מדובר על ממצא נדיר, משום שאין זה עניין של מה בכך למצוא צלעותיו של דינוזאור זה, שלא לדבר על המיקום שבהן הן התגלו. האופן שבו נשתמרו הצלעות גם הוא נדיר יחסית בתיעוד המאובנים של דינוזאורים, בפרט זאורופודים מתקופת היורה העליונה", אמרה אליזבת מלאפאיה, חוקרת פוסט-דוקטורט בפקולטה למדעים של אוניברסיטת ליסבון.
עד כה נאספו מהאתר קבוצה חשובה של עצמות של השלד הצירי, שכוללות חוליות וצלעות של דינוזאור זאורופוד ברכיוזאורוס, שמשתייך למשפחת הברכיוזאוריים השייכת לאינפרא-סדרה זאורופודים, אשר חי בתקופה שבין היורה העליון ועד הקרטיקון התחתון, לפני כ-160 עד 100 מיליון שנים.
4 צפייה בגלריה
צוות הפליאונטולוגים הפורטוגלים והספרדים, לצד שרידי הדינוזאור שמצאו
(צילום: Instituto Dom Luiz (Faculty of Sciences of the University of Lisbon))
כמה ממיני הדינוזאורים הסמליים ביותר שייכים לקבוצה זו של זאורופודים, כמו למשל ג'ירפטיטאן וכן לוסוטיטן, ששרידיו נמצאו במערב פורטוגל ב-1957 ותוארו ב-2003 בידי החוקרים אוקטביו מתאוס ומיגל תאלס אנטונס. מאפייני השימור של המאובנים ומיקומם מצביעים על נוכחות אפשרית של חלקים נוספים בשלד של דינוזאור זה, השערה שתיבדק בחפירות עתידיות באתר. "המחקר מאשר שבאזור פומבל יש תיעוד מאובנים חשוב של חולייתנים מתקופת היורה המאוחרת, אשר בעשורים האחרונים סיפקו שפע של חומרים בעלי משמעות רבה להכרת עולם החי היבשתי שאכלס את חצי האי האיברי לפני כ-145 מילון שנים", הוסיפה מלאפאיה.
