כמה ימים לפני ועידת האקלים החשובה בגלזגו, העבירו הבוקר (יום ו') אלפי מפגינים - ביניהם בני נוער רבים - מסר לממשלה: הכריזו על מצב חירום אקלימי. האלפים השתתפו בצעדת אקלים, שנערכה בכיכר רבין בתל אביב. בין המשתתפים גם השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. זנדברג אמרה למפגינים כי ישראל מחויבת לאפס פליטות גזי חממה עד 2050 - כפי שפורסם לראשונה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". בצעדה השתתפה גם שרת התחבורה מרב מיכאלי. במגמה ירוקה, ממארגני האירוע, אמרו כי בצעדה השתתפו כ-12 אלף בני אדם ומדובר במצעד האקלים הגדול ביותר שנערך בישראל. ynet העביר שידור חי מהצעדה בתל אביב.
אלפים בצעדת האקלים בתל אביב
(צילום: אריק מרמור)
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג במצעד האקלים
(צילום: אריק מרמור)
השרה זנדברג, שהתקבלה בתשואות על ידי המשתתפים במצעד, התייחסה להודעה של ראש הממשלה נפתלי בנט: "זה קרה כי ממשלת ישראל הקשיבה לכם, היא אמרה שיש לה מחויבות לאזרחים. זה לא מספיק, זאת רק ההתחלה. בשביל שנעמוד באפס פליטות אנחנו צריכים לעמוד בזה. לחוקק חוק אקלים, לשמור על המערכות הביולוגיות. ההחלטה קרתה בגללכם. אני מחויבת שזאת רק תחילת הדרך. שאותן אפס פליטות יהיו בחוק. אנחנו נעשה הכול כדי לעמוד במחויבויות שלכם".
בצעדה השתתף גם ח"כ פרופ' אלון טל, שאמר גם הוא כי יש לחוקק חוק אקלים, כמו שמדינות אחרות בעולם חוקקו. הוא קרא לראש הממשלה להתערב על מנת לחוקק חוק כזה.
ריאיון עם ח"כ פרופ' אלון טל ומשתתפים נוספים בצעדה
(צילום: אריק מרמור)
ריאיון עם פעילים במגמה ירוקה ועם פרופ' נדב כץ מהאוניברסיטה העברית
(צילום: אריק מרמור)
את גוש שמירת הטבע במצעד הובילה החברה להגנת הטבע, בנוכחות של כ-1,000 משתתפים, ביניהם מאות ילדים ובני נוער מחוגי הסיור ומהחינוך הסביבתי, מבתי ספר מכל רחבי הארץ, שרובם התחפשו לחיות בר צבעוניות.
איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע, אמרה: "אנחנו צועדים למען שמירה על הטבע והעתיד שלנו. הבריאות שלנו כבני אדם קשורה ישירות ותלויה בבריאות של הטבע ומרגש לראות שדור העתיד של המדינה ושל החברה להגנת הטבע התגייס למען עתיד טוב יותר".
המפגינים נושאים שלטים, שעליהם נכתב בין היתר: "כדור הארץ נמס - ואתם מחכים לנס?", "משבר האקלים כבר כאן", "הגיע הזמן להתעורר, כדור הארץ מתפורר", "תפסיקו לנמנם הים הולך ומתחמם", "38 מעלות זה לג'קוזי, לא לאקלים", "אם פקקים זה סבל - נלך ברגל".
יונה, סטודנט באוניברסיטה העברית, אמר כי גדל לא רחוק מבתי הזיקוק בחיפה: "משבר האקלים הוא לא רק סביבתי. הוא גם שוויון, זכויות אדם. מכריחים אותנו להתמודד אחד עם השני במשותף. אנחנו דורשים מנהיגות אמיצה, מעבר ל-100 אחוז אנרגיות מתחדשות, אפס פליטות. יש לנו הזדמנות היסטורית להחזיר את השליטה לידיים שלנו. יש לנו את הכוח ליצור עתיד טוב יותר".
אורי צמח ודביר עוקב הגיעו מנתניה להעביר מסר בתל אביב: "צריך להפסיק עם זיהום האוויר, להתחשב בכולם, להשתמש בתחבורה ציבורית. הממשלה מתאמצת, אבל לא מספיק. צריך להשקיע יותר בנסיעות בכלי רכב פחות מזהמים ולשכנע אנשים לנסוע בתחבורה ציבורית, בפחות כסף. אנחנו מקווים שייצא משהו מפסגת האקלים, ושיהיה יותר טוב בהמשך".
אלחנן שרון מתל אביב הגיע גם הוא למצעד: "הגעתי כי התחממות הגלובלית כבר פה, ואני רוצה לעשות משהו כדי לתקן את זה. יש המון דברים שאפשר לעשות. הבעיה העיקרית היא שאנחנו יותר מדי אנשים על כדור הארץ. אנחנו צריכים לנהל את המשאבים שלנו, כי אנחנו כל הזמן מכפילים את האוכלוסייה".
בהודעת המארגנים נכתב כי "אנו, אזרחי ואזרחיות ישראל והעולם, צעירים ומבוגרים, מכל קצוות ישראל והקשת הפוליטית - מתאחדים לקריאה משותפת לממשלת ישראל להצטרף למדינות רבות ברחבי העולם: לקחת אחריות ולהכריז על מצב חירום אקלימי בישראל!".
בין הארגונים שלקחו חלק במצעד: נוער למען האקלים, המרד בהכחדה, מגמה ירוקה, אנימלס, ויגן פרנדלי, חופש לבעלי חיים, הורים למען האקלים, אדם טבע ודין, תאים ירוקים במכללות ואוניברסיטאות, אגודת הסטודנטים, שומרי הבית, גרינפיס, החברה להגנת הטבע ועוד.
כמה שעות לפני המצעד פורסם ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" כי ראש הממשלה, נפתלי בנט, שייצא לוועידה בגלזגו ביום ראשון, יכריז כי ישראל מחויבת לאפס פליטות גזי חממה עד 2050. זו הפעם הראשונה שישראל מיישרת קו עם התחייבויות דומות של מדינות מתועשות; זהו יעד שאפתני בהרבה מזה שהציגה החלטת ממשלה רק לאחרונה, של הורדת פליטות עד כדי 85%, יעד שארגוני הסביבה תיארו כבלתי מספק.
צעד זה הוא צעד נוסף בהחלטות לגבי משבר האקלים של ממשלת בנט-לפיד. בתחילת השבוע, ממשלת ישראל העבירה את תוכנית 100 צעדים להתמודדות עם שינוי האקלים. אם זאת, לא הועבר חוק אקלים לאור חילוקי דעות עם משרדי האנרגיה והאוצר.
ומה ישראל עושה בנושא? דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם מוקדם יותר השבוע קבע כי אף שישראל נמצאת באזור סיכון – היא מהמדינות המעטות בעולם שאין לה תוכנית מאושרת להתמודדות עם משבר האקלים. הסכנה העתידית היא פגיעה במקורות המים, המזון, אספקת החשמל, הבריאות וגם חשיפה לאיומים ביטחוניים.
