תעודה כתובה על גבי פפירוס מימי בית המקדש הראשון, כתובה בכתב עברי קדום, שמקורה המשוער באחת ממערות מדבר יהודה, הוחזרה לישראל. במאמץ להחזיר את התעודה לישראל השתתפו בין היתר אנשי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, חתן פרס ישראל למקרא פרופ' שמואל אחיטוב, משרד התרבות והספורט ומשרד ירושלים ומורשת.
פפירוס מימי בית המקדש הראשון הוחזר לישראל
(צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)
ברשות העתיקות אמרו כי מדובר בפריט נדיר, שלא היה ידוע קודם לכן. התעודה כוללת ארבע שורות קטועות, ובראשיתה מופיעות המילים "לישמעאל תשל[ח]...". לפי הכתוב, נראה כי מדובר בשריד של מכתב ובו הוראות לנמען. הוצע לתארך את "פפירוס ישמעאל" למאות 7–6 לפסה"נ, ובכך, התעודה מצטרפת לשתי תעודות בלבד המצויות בידי מדינת ישראל מתקופה זו. ברשות הוסיפו כי מקור כל השלוש במדבר יהודה, המאופיין באקלים יבש, שאפשר את השתמרות הפפירוס.
הפרשייה החלה עם פטירתה של חוקרת הכתב העברי, ד"ר עדה ירדני ז"ל, ביוני 2018. כתב יד שעליו עמלה ואשר לא הספיקה להשלים, הועבר לידי פרופ' שמואל אחיטוב, לצורך קידום הבאתו לדפוס. כשאחיטוב בדק את כתב היד, הוא הופתע לגלות כי מופיע בו תצלום ופענוח ראשוני של תעודה נדירה מימי בית המקדש הראשון, שלא הייתה ידועה. בעקבות זאת, החל מאמץ משותף של היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות ופרופ' אחיטוב לאתר את מחזיק הפריט ואת מיקומו.
4 צפייה בגלריה
ד"ר ג'ו עוזיאל וד"ר איתן קליין מרשות העתיקות בוחנים את הממצא הנדיר
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
הפעולה המודיעינית צלחה, ומחזיק הפפירוס אותר במדינת מונטנה בארה"ב. האיש סיפר כי הפפירוס ניתן לאימו בשנת 1965 בעת ביקורה בארץ-ישראל ע"י יוסף סע'אד, שהיה אוצר מוזיאון רוקפלר בירושלים, וחליל איסכנדר קנדו, סוחר עתיקות מוכר מבית לחם, שמכר בעבר אלפי קטעי מגילות מדבר יהודה. כשחזרה התיירת מביקורה בישראל לארה"ב, הושם הפריט במסגרת זכוכית.
על מנת לשכנע את מחזיק התעודה להעבירה לידי ישראל, כך שזו תחזור לידי המדינה ותשמר בתנאים נאותים המתאימים לממצא כה עדין, הוזמן מחזיק התעודה להתרשם ממעבדת השימור של יחידת מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות בירושלים. בסיום הביקור, השתכנע כי אכן כאן המקום הראוי ביותר לשימור ולמחקר של התעודה הנדירה, והוא מסר אותה לרשות העתיקות. יחידת המגילות של רשות העתיקות שימרה את התעודה, ותיעדה אותה במערכת המולטי-ספקטרלית החדשנית, המשמשת לתיעוד וניטור מצב המגילות.
על מנת לבדוק את אמינות הפריט, נשלחה דגימה ממנו לבדיקת תיארוך רדיומטרי במכון ויצמן למדע. בבדיקה התקבל תיארוך התואם את הקביעה הפליאוגרפית (לפי סוג הכתב), ובכך התחזקה הסברה כי אכן מדובר בתעודה משלהי ימי בית המקדש הראשון. הפריט נחקר מדעית על ידי פרופ' אחיטוב, ואת ממצאיו הוא עתיד להציג ביום חמישי הבא, בכנס "מדבר יהודה הראשון" של רשות העתיקות, אשר יתקיים במוזיאון ארצות המקרא בירושלים.
פרופ' אחיטוב התייחס לפפירוס, ואמר: "השם ישמעאל, הנזכר בתעודה, היה שם נפוץ בתקופת המקרא, שמשמעותו 'ישמע האל'. השם מופיע לראשונה בתנ"ך כשם בנו של אברהם והגר, ולאחר מכן נזכר כשמם הפרטי של אישים שונים במקרא, ובהם גם ישמעאל בן נתניהו, שרצח את גדליהו בן אחיקם. השם מופיע בממצא הפליאוגרפי של ימי בית ראשון, בין היתר, כשמם של פקידים במנהל ממלכת יהודה, על גבי בולות (טביעות חותם על פיסות חומר) אשר חתמו תעודות ממלכתיות, כדוגמת בולת 'לישמעאל בן המלך'. נראה, כי תעודה זו שימשה כאישור משלוח מישמעאל או אליו".
"בשלהי ימי בית ראשון, ידיעת קרוא וכתוב הייתה דבר נפוץ", אמר ד"ר ג'ו עוזיאל, מנהל יחידת מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות. "אנחנו מכירים ממצאים רבים המעידים על כך, בהם אוספי אוסטרקונים (תעודות שנכתבו על גבי חרסים) וטביעות חותם שהתגלו במרכזים עירוניים שונים - כולל ירושלים, בירת הממלכה. אולם תעודות, העשויות חומרים אורגניים - כגון פפירוסים, לא השתמרו כמעט בכלל. כדי לסבר את האוזן - מימי בית שני, יש לנו אלפי קטעי מגילות. אבל מימי בית ראשון - יש אך ורק שלוש תעודות, כולל זו האחרונה. כל תעודה כזו, שופכת אור נוסף על האוריינות והמינהל של ימי הבית הראשון".
ד"ר איתן קליין, סגן מנהל היחידה למניעת שוד ברשות עתיקות, התייחס להחזרת התעודה לארץ: "החזרת תעודה זו לידי מדינת ישראל היא חלק מהמאמץ המתמשך בו נוקטת היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, להגן ולשמור על נכסי המורשת התרבותית של מדינת ישראל, השייכים לכל אזרחי המדינה, ומספרים את סיפור המורשת ההיסטורית של ארץ-ישראל ותושביה לאורך התקופות. מקומו החוקי והראוי של פריט זה, הוא ביחידת מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות, ואנו עושים כל מאמץ על מנת לשים ידינו על קטעי מגילות נוספים המצויים בחו"ל ולהחזירם לידי מדינת ישראל".
שר התרבות והספורט, חילי טרופר, התייחס גם הוא להחזרת הפריט ההיסטורי: "רשות העתיקות, בשיתוף משרד התרבות והספורט, ומשרד ירושלים ומורשת, מובילה מבצעי גילוי עתיקות מרשימים, ומפתיעה כל פעם מחדש בהצלחותיה לאתר אוצרות עבר אבודים. היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות פועלת במרץ על מנת למגר את תופעת שוד העתיקות. זאת, כדי שנוכל להתרשם כולנו מהנכסים הלאומיים של הארץ, ללמוד, ולהעמיק את שורשינו".
שר הבינוי והשיכון ירושלים ומורשת, זאב אלקין, הוסיף: ״התגלית החשובה מצטרפת לשורת תגליות ארכיאולוגיות וממצאים רבים שנמצאו בשנים האחרונות באזור מדבר יהודה, כמו מגילות מדבר יהודה. אנחנו במשרד ירושלים ומורשת מתקצבים במיליוני שקלים את יחידת שוד העתיקות".
4 צפייה בגלריה
התעודה הקדומה בעת צילום במצלמה חדשנית במעבדת המגילות של רשות העתיקות
(צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, אמר: "החזרת התעודה הנדירה לידי ישראל, היא חלק ממהלך כולל שמובילה רשות העתיקות, שנועד מחד - למנוע סחר במגילות שנשדדו בעבר ממדבר יהודה, ומאידך - לעצור את שוד נכסי המורשת כיום במדבר. כחלק מאמץ זה, יזמה רשות העתיקות את סקר מערות מדבר יהודה, שהחזיר את המשילות הישראלית באזור, ופורס מטריה אכיפתית ומחקרית על פריטי המורשת התרבותית המצויים במערות מדבר יהודה".
