אתמול (יום שני), 3 ביולי, היה היום החם ביותר בכדור הארץ, מאז החלו המדידות. כך עולה מנתונים שפרסמו המרכזים הלאומיים של ארה"ב לחיזוי סביבתי. הטמפרטורה הממוצעת אתמול בכדור הארץ הייתה 17.01 מעלות צלזיוס, ובכך נשבר השיא שנרשם באוגוסט 2016, אז הממוצע העולמי היה 16.92 מעלות.
תושבי דרום ארצות הברית סובלים בשבועות האחרונים מגלי חום מתמשכים. בסין נרשם גל חום מתמשך, עם טמפרטורות של מעל 35 מעלות. בצפון אפריקה נרשמו טמפרטורות של כ-50 מעלות.
אפילו אנטארקטיקה, שנמצאת כרגע בעונת חורף שלה, רשמה טמפרטורות גבוהות בצורה חריגה. בסיס המחקר ורנאדסקי של אוקראינה באיי ארגנטינה ( קבוצת איים בארכיפלג וילהלם שבאנטארקטיקה) ביבשת שבר לאחרונה את שיא הטמפרטורה שלו ביולי עם 8.7 מעלות.
"זו לא אבן דרך שאנחנו צריכים לחגוג", אמרה מדענית האקלים פרידריקה אוטו, ממכון גרנתם לשינויי אקלים וסביבה באימפריאל קולג' בלונדון. "זהו גזר דין מוות לאנשים ולמערכות אקולוגיות".
מדענים אמרו ששינויי האקלים, בשילוב עם תופעת אל-ניניו המתהווה, הם האשמים בגלי החום האחרונים. "למרבה הצער, יום זה צפוי להיות רק הראשון בסדרה של שיאים חדשים, שייקבעו השנה בשל הגדלת פליטת פחמן דו חמצני וגזי חממה, יחד עם אירוע אל ניניו", אמר זיק האוספת'ר, מדען ב-Berkeley Earth.
מחזור התנודה הדרומית "אל ניניו" הוא מחזור אקלים תקופתי לא סדיר, שנגרם על ידי שינויים בטמפרטורות פני הים מעל האוקיינוס השקט המזרחי הטרופי (בקרבת צפון יבשת דרום אמריקה), ואשר משפיע על חלק גדול מהאזורים הטרופיים והסאב-טרופיים ועל האקלים בכל העולם. השלב החם נקרא "אל ניניו" ("הילד הקטן", כינוי לישו הנוצרי, משום שהוא מתרחש בתקופת חג המולד) ובו חום מהאוקיינוס זורם אל פני הים, ומהם אל האטמוספרה וגורם לה להתחמם, בעוד שהשלב הקר של המחזור נקרא "לה ניניה" ("הילדה הקטנה"), תופעה אקלימית חובקת עולם שמביאה לירידה זמנית בטמפרטורת פני האוקיינוסים, דבר שמוביל לשינויים במשטרי הרוחות העולמיים ובכמויות המשקעים האזוריות, במיוחד במדינות הגובלות באוקיינוס השקט.
לתופעת האקלים "אל ניניו" יש השפעה נרחבת על האקלים העולמי והחברה האנושית, מעבר להשפעות האקלימיות הגלובליות, בין היתר בכך שהיא גורמת לתמותה המונית של דגים ופגיעה בבעלי חיים הניזונים מהם, מה שגורר נזק כלכלי ואף סירחון והתפשטות מחלות בשל פגרי הדגים והעופות. מדענים זיהו זה מכבר שלעתים קרובות קודמת להתרחשותו של "אל ניניו" הצטברות תכולת החום של פני האוקיינוס העליונים במערב האוקיינוס השקט המשווני, כשישה עד תשעה חודשים לפני התרחשותה של התופעה ההרסנית.