ברגעים אלה ממש, רגע לפני הבחירות, עומדת לפתחו של ראש הממשלה, יאיר לפיד, החלטה גורלית. ולא מדובר בגרעין האיראני או בהחלטה בנוגע למחירי הדיור, אם כי נושאים אלה הם נושאים חשובים ממעלה ראשונה, אלא מדובר על החלטה האם לדון את עתיד התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה לשבט או לחסד, ובעיקר האם לעמוד בהבטחות שחזרו והבטיחו הוא, מפלגתו וממשלתו לתושבי מפרץ חיפה.
התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, ובמרכזה תשלובת בז"ן, היא מהתעשייות המזהמות במדינת ישראל. מדובר על זיקוק של דלקים ועל ייצור חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק ולתעשייה הכימית, תהליכים שההשלכות הסביבתיות והבריאותיות שלהם רבות. מחקרים שונים הראו שהאדמה באזור ומקורות המים באזור מזוהמים. מחקרים אחרים ונתוני ניטור אוויר מגדר המפעלים ובמרחב מראים על פליטות מתמידות של מזהמים רבים, וביניהם חומרים מסרטנים כמו בנזן ופורמאלדהיד. כל אלה גורמים לתחלואה באין ספור מחלות נשימה, ריאה, דם, לב וסרטן, ומחקרים שונים שפורסמו לאורך השנים וגם לאחרונה הצביעו על קשר בין חשיפה סביבתית לזיהום אוויר במפרץ חיפה למחלות שונות.
לאורך השנים, וביתר שאת בשנים האחרונות, פעילי סביבה, ארגוני סביבה ונבחרי ציבור מהאזור ובכנסת, דחפו בכל הכוח לפנות את התעשייה המזהמת מהמקום, הן בשל הזיהום הכבד; הן בשל הצפי לירידה בצריכת הדלקים והתזקיקים בישראל, גם בשל משבר האקלים והצורך להפחית פליטות פחמן ולעבור לאנרגיות מתחדשות בייצור חשמל ולתחבורה ציבורית וחשמלית; והן בשל הרצון לפתח את השטח שעומד באמצע המפרץ.
עוד לפני שהחלה ממשלת בנט-לפיד לפעול, הממשלה ברשות בנימין נתניהו החליטה על הקמת ועדת מנכ"לים לבחינת עתיד התעשייה במפרץ חיפה. הוועדה הגישה את מסקנותיה רגע לפני שהממשלה התחלפה, על פיהן "מוסכם על רוב חברי הוועדה כי בתוך עשור יש לקדם שינוי מהותי של מפרץ חיפה, באמצעות קידום תכנון כולל לשם פיתוח וקידום המטרופולין כולו, ואשר יכלול בין היתר את הפסקת הפעילות התעשייה הפטרוכימית ומפעלי דשנים במפרץ חיפה בהקדם, תוך שקלול כלל האינטרסים הנוגעים לדבר".
הממשלה החדשה, ממשלת בנט-לפיד, אימצה את המסקנות והבטיחה לפעול בהתאם, ואף קיבלה לפני חצי שנה החלטה על פינוי המתחם, אך ללא תאריך או תוכניות מפורטות וממשיות לסגירת המפעלים המזהמים. בו בזמן קיבלו המסקנות רוח גבית גם מעידן עופר, מהבעלים של בז"ן, שהצהיר שגם הוא תומך במהלך לפינוי בז"ן, ובנוסף אושרה תכנית המתאר החדשה למטרופולין חיפה, במטרה להוביל לשינוי הדרגתי של המטרופולין הצפוני, תוכנית הכוללת שינוי של ייעוד הקרקע מתעשייה פטרוכימית לתעסוקה, מגורים, לוגיסטיקה ושטחים פתוחים.
בתוך כך, החליט עופר למכור את חלקו בבז"ן, כשהקונים הפוטנציאלים הם האחים חג'ג', יזמי נדל"ן שנדמה היה כי צפו את העתיד והבינו שהפינוי הקרוב של מתחם בז"ן יאפשר להם לממש את עתודות הקרקע המרכזיות והגדולות. אך בסמוך להכרזה על המכירה לחג'ג', פעלה חברת מפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ, ששותפה לשליטה בבז"ן עם החברה לישראל של עופר, להפעיל את זכות הווטו שלה למכירה לאחים חג'ג' ולקנות את חלקו של עופר.
יחד עם זאת, המניות שלה בבז"ן היו משועבדות שנים, וכחדלי פירעון הם לא יכלו לרכוש את חלקו של עופר ולהיות בעלים יחידים בבז"ן. על כן, כדי להראות איתנות כלכלית, הזרימו בעלי השליטה בחברה כ-100 מיליון שקל וגיסו כסף נוסף שיגיע מקבוצת משקיעים, כאשר מחזיקי האג"ח של פטרוכימיים הסכימו להמיר חוב של כמיליארד שקל מכספי הציבור בתמורה למניות בחברה, כלומר בבז"ן. בד בבד, מחר (יום ב') בית המשפט אמור לאשר את הסדר החוב, שיסלול את הדרך לרכישה, והדבר היחיד שעומד בין פטרוכימיים לבין הרכישה בפועל והבעלות על בז"ן הוא אישור שליטה מידי המדינה.
היום נודע ששר האוצר, אביגדור ליברמן, ושרת האנרגיה, קארין אלהרר, אישרו את השליטה של פטרוכימיים בבז"ן, והחשש הגדול הוא שהחברה שכל פעילותה בתחום הפטרוכימיה, ושחברו אליה עכשיו משקיעים שעניינם בעיקר דלקים מאובנים, תמשיך בפעילות הפטרוכימית ואף תפעל להרחיב אותה, ולמעשה תמנע את הפינוי של המתחם בעשור הקרוב.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןעכשיו ההחלטה הסופית עומדת לפתחו של ראש הממשלה, האם לאשר את העברת השליטה המלאה על בז"ן לקבוצת פטרוכימיים או לא? אם לפיד רוצה לעמוד בהבטחות שלו לפני הבחירות ובקמפיין שלו לקראת הבחירות הקרובות, בו הוא מתרברב שפעל לפינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה, הוא צריך לדחות את הבקשה של פטרוכימיים.
גם הסדר על פיו יתנה את המהלך בסגירת התעשייה בעשור הקרוב, למרות המגבלות המשפטיות של מהלך שכזה, אינו נכון או הגיוני, כי ברור שלפטרוכימיים יש רק כוונה אחת. למעשה, דחייה של הבקשה של פטרוכימיים היא האיתות הברור והגדול ביותר של לפיד לתושבי מפרץ חיפה ולאזרחי ישראל כולה, שהוא מחויב ליישום החלטת הממשלה ממרץ האחרון בנוגע ל"אסטרטגיה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה", ובכללה הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה תוך עשור, ושהבטחות חייבים לקיים.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
