בכתיבה של שבר עשרוני, הנקודה העשרונית היא הסימן המפריד בין החלק השלם (שנכתב משמאל לה) לבין השבר (שנכתב מימין לה). סימן זה מקובל במדינות רבות בעולם, ביניהן גם ארה"ב וישראל, כשבמדינות אחרות בעולם, בהן מרבית מדינות אירופה ודרום אמריקה, מקובל להשתמש בפסיק כסימן המפריד.
עד כה היה נדמה שהשימוש הראשוני בנקודה עשרונית נעשה על ידי המתמטיקאי והאסטרונום הישועי גרמני כריסטופר קלאוויוס, שהיה המתכנן הראשי של הלוח הגרגוריאני. כעת, התגלה במחקר חדש, שממצאיו פורסמו בכתב העת Historia Mathematica, כי השימוש הראשוני בנקודה עשרונית נעשה על ידי סוחר ונציאני, 150 שנים לפני שקלאוויוס השתמש בה לטובת כתיבת שברים.
3 צפייה בגלריה
קטע מתוך כתב היד "Compositio instrumenti" של ג'ובאני ביאנקיני
(צילום: Historia Mathematica (2024). DOI: 10.1016/j.hm.2024.01.001)
את התגלית חשף ד"ר גלן ואן ברומלן, היסטוריון של מתמטיקה ואסטרונומיה בתרבויות עתיקות ובימי הביניים מאוניברסיטת טריניטי ווסטרן בקנדה, המתואר לעיתים כהיסטוריון היחיד בעולם של טריגונומטריה. במחקרו, מצא ד"ר ואן ברומלן את העדויות לשימוש בשיטה העשרונית בכתבים שהתפרסמו כבר במאה ה-15, תוך שימת דגש על משמעותם ותרומתם הרבה להיסטוריה של המתמטיקה - תחום מחקר העוסק בהתפתחות המתמטיקה בחברה האנושית, מראשיתה של המתמטיקה ועד ימינו.
המצאת הנקודה העשרונית הובילה לפיתוח השיטה העשרונית, וזו בתורה הקלה על אנשים שעובדים במספר תחומים לחשב בקלות מספרים שאינם שלמים (שברים). לפני התגלית החדשה הזו, השימוש המוקדם ביותר הידוע בנקודה העשרונית נעשה כאמור על ידי כריסטופר קלאוויוס בעת יצירת לוחות סינוסים - פונקציות טריגונומטריות בסיסיות - שהתפרסמו על ידו ב-1593.
3 צפייה בגלריה
אחת הטבלאות מכתביו של ג'ובאני ביאנקיני, מהם עולה כי השימוש בנקודה עשרונית נעשה 150 שנים מוקדם מכפי שהיה ידוע עד כה
(צילום: Biblioteka Jagiellońska)
התגלית החדשה נחשפה כשד"ר ואן ברומלן עיין בחלק מכתביו של ג'ובאני ביאנקיני, אשר ראו אור בשנות ה-40 של המאה ה-15, והבחין בכך שכמה מהמספרים בטבלה שהופיעה בכתבים העתיקים כללו נקודה עשרונית. דוגמה אחת הייתה 10.4, שאותו הכפיל ביאנקיני ב-8 באותו אופן דומה לזה שנעשה במתמטיקה מודרנית. על כן, התגלית הצביעה על כך שהשימוש בנקודה עשרונית התרחשה כ-150 שנים מוקדם יותר ממה שחשבו עד כה מומחים בתחום ההיסטוריה של המתמטיקה.
ג'ובאני ביאנקיני רכש את התמחותו במתמטיקה ובאסטרונומיה באוניברסיטת פרארה, עבד לאחר מכן כסוחר בוונציה במשך שנים רבות ובסופו של דבר מונה לתפקיד אדמיניסטרטיבי באחוזה גדולה שהייתה בבעלות משפחת ד'אסטה החזקה, שם שימש כאסטרולוג החצר של לאונלו ד'אסטה.
בתפקיד זה הוא גם ניהל נכסים והשקעות, מה שהקנה לו התמקצעות במתמטיקה. ביאנקיני פרסם בנוסף טקסטים אסטרונומיים, שביטאו את יכולותיו לשרטט תנועה פלנטרית ולחזות את המועד בו עתיד להתרחש ליקוי חמה. הממצא מצביע על כך שביאנקיני מילא תפקיד חשוב מכפי שהיה נדמה עד כה בפיתוח יסודות המתמטיקה.
ד"ר ואן ברומלן מציין שכסוחר, ביאנקיני היה מבלה זמן רב בנסיעות, כולל ליעדים מוסלמיים, שבהם התפתחו מושגים מתמטיים, מה שאולי השפיע על השימוש שלו במספרים שאינם שלמים. ממצא זה שופך אור חדש על התפתחות השיטה העשרונית בכלל והנקודה העשרונית בפרט, תוך שימת דגש על חשיבותו של ביאנקיני בפיתוח מושגים מתמטיים בסיסיים בהם נעשה שימוש במדע המודרני.
