יוליה, כלבת הים הנזירית הים תיכון הנדירה, נצפתה אתמול (יום ד') על פי גורמים רשמיים בעזה באחד מחופי הרצועה. לפי הדיווח של רשות הדיג בעזה, היא חזרה מיד למים. בריאיון לאולפן ynet התייחסה הבוקר ד"ר מיה אלסר, המובילה את פרויקט שימור כלב הים הנזירי הים-תיכוני בחופי ישראל, לתנועותיה של כלבת הים, ואמרה: "היא מפתיעה אותנו בכל פעם מחדש".
ד"ר אלסר התייחסה לביקורה הקצר של יוליה ברצועת עזה: "היינו מודאגים, רצינו לראות מה שלומה. לא ידענו איך היא תתקבל בחופי עזה. בינתיים הדיווחים משם הם רק בגדר דיווחים, אין שום עדות מצולמת, כך שאנחנו לא יודעים מה קורה".
לפי ההערכה של דלפיס, עברו כחודשיים מאז שיוליה עזבה את חופי טורקיה ושחתה לכיוון דרום. "בעקרון פניה מועדות דרומה", אמרה ד"ר אלסר. "יש תפיסה לאנשים שיוליה צריכה לחזור לצפון, לטורקיה, אבל אף אחד באמת לא יודע שזה מה שהיא הולכת לעשות. מבחינתנו פניה מועדות דרומה". היא הוסיפה כי ההנחה היא שיוליה עדיין באזורינו. "אנו עדיין עוקבים אחרי התצפיות, עדיין רושמים איפה היא, ועד שלא נקבל תמונה חדשה – לא הכרזנו על עזיבתה את חופי הארץ", אמרה ד"ר אלסר.
במהלך הריאיון הדגישה ד"ר אלסר את הצורך לבנות בתי גידול לכלבי הים בישראל. "יוליה היא כלב הים הרביעי שמגיע אלינו בעשור האחרון, אבל הם לא נשארים פה, כי אין להם בתי גידול מתאימים", היא אמרה. החוקרת הסבירה שזו ככל הנראה הסיבה שיוליה נודדת בין החופים: "היא לא מצאה כאן מקום שבו היא תישאר בביטחה. מבחינתנו אם היה לה בית גידול שמספק לה הגנה – היא הייתה נשארת פה".
ד"ר אלסר הזכירה את גיוס ההמונים להקמת בתי גידול מתאימים לכלבי ים בישראל. "בזכותה תהליכים שלקח לנו חודשים להזיז, קיבלו תאוצה. אנחנו מקווים שהתאוצה הזו נמשיך ושנתחיל בקרוב לשקם את המערות בראש הנקרה, ושנמשיך הלאה וניצור מרחב מוגן גם באזור המרכז, שבו כלבי הים הבאים – ויהיו נוספים - יזכו למרחב מוגן שאליו הם יוכלו לחזור", היא אמרה. "לכן פתחנו בקמפיין ששמו 'מקימים בית ליוליה'. אני כבר רואה שהחלום לראות פה כלבי ים על החוף קורם עור וגידים".
כלבת הים הנזירית הים-תיכונית יוליה נראתה לראשונה בישראל לפני כשלושה שבועות. היא שהתה כמה ימים באמצע החודש בחוף ביפו, עברה לתל אביב, הדרימה לפלמחים, לאחר מכן נראתה בהרצליה, בכמה חופים בשרון, בבת ים ולבסוף בשטח צבאי סגור במרכז.
כלב ים הנזירי הים-תיכוני, המשתייך למשפחת כלבי הים, הוא אחד היונקים הנדירים בעולם ונמצא בסכנת הכחדה חמורה. מדובר בבעל חיים שחי רק באזור הים התיכון. הוא ביישן וחמקמק, ונוהג להסתתר במערות מבודדות. אורכו מגיע ל-2.5 מ' לערך ומשקלו לכ-350 ק"ג. צבעו חום-אפור כהה ובטנו חיוורת. לפני קום המדינה, מראה כלבי ים ממין זה היה מחזה נפוץ יותר. דיווחים על פרטים בודדים תועדו החל משנות ה-20 של המאה הקודמת ועד 1958. בשנת 2010 החלו כאמור להגיע דיווחים על כלבי-ים בחופים שבהם חלפו כמה עשורים ללא תצפיות, כמו סוריה, לבנון וישראל. כיום, אוכלוסיית כלבי הים הנזיריים הים-תיכוניים מוערכת בכ-900 פרטים, כ-400 מתוכם חיים לחופי יוון, קפריסין וטורקיה.