ב-26 במאי 1828 נתקלו עוברי האורח ברחובות נירנברג בנער משוטט בגפו. היה זה קספר האוזר, שהיה אז בן 17, אך בקושי הלך או דיבר. על גופו היה מכתב שגולל את סיפורו המסתורי של הנער, שגדל כל חייו במרתף קטן וחשוך, עד שמי שהחזיק בו - תעלומה כשלעצמה - שיחרר אותו.
הסיפור הזה משך את סקרנותו של הציבור, והפך את האוזר למפורסם ברגע אחד. תשומת לב זו גברה כאשר מלך בוואריה, לודוויג הראשון, ציווה לשמור עליו יומם וליל, מה שעורר ספקולציות על כך כי ייתכן שהנער הוא צאצא לבית המלוכה של באדן, שבדרום-מערב גרמניה.
מובילי "תיאוריית הנסיך" סברו כי ייתכן שהאוזר הוא בנו של קרל, הדוכס הגדול מבאדן, שנחטף והוחלף עוד כשהיה תינוק, בתינוק חולה אנוש שמת כשהוא בן כמה שבועות בלבד. סיפור זה, שם את האוזר במסגור של יורש העצר החוקי, מה שהשפיע על שושלת בית המלוכה של באדן.
מאז ועד היום, היסטוריונים דנו רבות על תעלומת זהותו של האוזר, מה שהוביל עוד ועוד חוקרים במאה ה-20 להצטרף למאמצי פתרון חידת זהותו. ניתוחי דנ"א מרובים של דגימות שיער ודם שהתקבלו מבגדיו, אשר בוצעו במהלך 30 השנים האחרונות, ניפקו ממצאים סותרים.
בשל ספקות לגבי האותנטיות של הבגד או מחשש שזוהם עם השנים, הוחלט לערוך מחקר עצמאי חדש בתחילת המאה ה-21, אולם מגבלות הדגימה והטכנולוגיה באותה תקופה, הובילו לכך שהממצאים היו מעורפלים. כעת, במחקר חדש שפורסם בכתב העת iScience, בוצעה דגימה חדשה, תוך שימוש בטכניקות מתקדמות ומשוכללות יותר.
צוות המחקר, בהובלתה של פרופ' טורי קינג, מנהלת מרכז מילנר לאבולוציה באוניברסיטת באת', שידועה כמי שהובילה צוות מחקר שזיהה את שרידיו של המלך ריצ'רד השלישי (שהתגלו במגרש חנייה בעיר לסטר שבאנגליה לפני כעשור), ניתח מקטעים קטנים בהרבה של הדנ"א העתיק. הטכניקות הללו אפשרו לחוקרים להגיע לממצאים משופרים ומדויקים באופן ניכר, תוך השוואת הממצאים לממצאי מחקרי עבר.
הצוות ניתח את עקבותיו של הגנום המיטוכונדרי (mtDNA) של האוזר, והצליח להוכיח באופן חד משמעי כי אין התאמה בינו לבין הגנום של חברי בית המלוכה של באדן.
כאמור, פרופ' קינג הובילה צוות מחקר שזיהה את שרידי המלך ריצ'רד השלישי, שנהרג בקרב בוסוורת' שנערך במסגרת מלחמת השושנים בשנת 1485, לאחר שצבאו הובס על ידי צבא בית לנקסטר בראשות הנרי השביעי מבית טיודור. לדבריה, הדנ"א שלנו מתפרק לאחר המוות למקטעים קצרים יותר ויותר.
שיטות ניתוח הדנ"א שהיו זמינות בשנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים סיפקו ממצאים מוצלחים עבור מקטעי דנ"א ארוכים, אך לא סיפקו ממצאים מהימנים עבור ניתוח הדנ"א מפריטיו השונים של האוזר. "זה באמת מרגש שהצלחנו להשתמש בשיטות העדכניות ביותר כדי לפתור תעלומה עתיקת יומין, תוך שלילה מוחלטת של 'תיאוריית הנסיך'. בשני המקרים, גם של המלך ריצ'רד השלישי וגם של קספר האוזר, מדובר בתעלומות שנמשכו לאורך מאות שנים", אומרת פרופ' קינג, שמסייגת דבריה ומבהירה כי למרות שהממצאים מצביעים על כך שהאוזר לא השתייך לבית מלוכה, זהותו האמיתית טרם פוענחה.
"למרבה הצער, הנתונים שלנו עדיין לא מאפשרים לחשוף את זהותו המלאה. סוג הגנום המיטוכונדרי שלו הוא ממערב אירואסיה (יבשת-על הכוללת את יבשות אירופה ואסיה), אולם טרם ניתן לצמצם זאת למיקום גאוגרפי נקודתי. על כן, חרף הגילוי המשמעותי כי האוזר לא היה בן למשפחת מלוכה, דמותו נותרה חידתית מבחינת מוצאו".
