ועידת האקלים השנתית של האו"ם (COP27) נפתחה הבוקר (יום א') בשארם א-שייח שבמצרים. ישראל שיגרה משלחת גדולה, שבראשה עומד נשיא המדינה יצחק הרצוג, ובה חברים בין היתר נציגים של המשרד להגנת הסביבה, משרד החוץ, חברות פרטיות, ארגוני סביבה ועוד.
ריאיון עם גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה
(צילום: אסף חן)
מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, הגיעה לאולפן ynet לפני צאתה לשארם א-שייח. כהן אמרה כי עדיין לא מאוחר מדי על מנת לפעול. "אני רוצה לשמור על אופטימיות, כי עדיין אנחנו בכל זאת בתוך עשור שהוא עשור קריטי – יש לנו יכולת לשנות", היא אמרה. "צריך לקבל החלטות מהר. אי אפשר לשחק איתן. אלו החלטות בינלאומיות, זה לא משנה אם מדינה אחת תקבל החלטה לכאן או לכאן, צריך שכולם יקבלו החלטה".
כהן אמרה כי לישראל יש תפקיד חשוב בצמצום פליטות גזי החממה, למרות שההתחייבות של ישראל להפחתת הפליטות עד 2030 נמוכה משל מדינות מערביות אחרות. "התפקיד של ישראל הוא קודם כול להביא טכנולוגיות, חדשנות וידע להתמודדות עם משבר האקלים", היא אמרה. בזה יש לנו ניסיון, כי אנחנו חיים באזור חם ומתחמם, יותר מכל מקום אחר בעולם".
בריאיון נשאלה מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה על הכוונה לבטל את המס על כלים חד-פעמיים. "אני חושבת שהמסר באמצעות מסים, כמו מס הפחמן, הוא דרך מהירה יותר וטובה יותר כדי להגיע לאותה מטרה, שהיא הפחתת פליטות. יש דרך להתמודד עם זה, גם במס הפחמן - שקידמנו אותו - אמרנו שצריך לחלק סיוע לאוכלוסיות החלשות. אנחנו דואגים לשכבות החלשות והם לא צריכים לשלם את המחיר של הפליטות של האוכלוסיות החזקות".
מה זה COP?
הקיצור COP מתייחס לצירוף המילים Conference of the Parties (ועידה של הצדדים), ומתקיים מאז 1992, אז החל בריו שבברזיל.
מדובר בכנס האקלים הגדול העולם. השנה ישתתפו בוועידה, שתיערך בין התאריכים 18-6 בנובמבר, יותר מ-30 אלף בני אדם שיגיעו מ-194 מדינות.
במשך היומיים הראשונים, נציגי המדינות ינאמו ויעדכנו על התוכניות שלהן להתמודד עם המשבר. נואם בולט יהיה נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, שבחודש אוגוסט האחרון הצליח להעביר בסנאט הצעת חוק בהיקף של כ-740 מיליארד דולר לעשור הקרוב, שנועדה להילחם בשינוי האקלים. ביידן ינסה לשמש דוגמה לשאר המדינות, וידחק בהן להציב יעדים שאפתניים.
רק 24 מדינות מתוך 194 המדינות המשתתפות בוועידה הגישו תוכניות חדשות או מעודכנות להפחתת הפליטות מאז ועידת האקלים שנערכה לפני שנה בגלזגו שבסקוטלנד. זאת למרות שכולן התחייבו להגיש תוכניות חדשות. שתי המדינות בעלות האוכלוסייה הגדולה בעולם, סין והודו, לא נכללות בינתיים בין אלו שחידשו או עדכנו את התוכניות שלהן.
האירוע הבינלאומי נערך בצל עליות במחירי האנרגיה והמזון הפוגעות בכלכלה העולמית, שנגרמות בשל הלחימה באוקראינה. קושי זה מעלה את השאלה אם המדינות אכן יסכימו לפעול במהירות כדי למנוע את ההשפעות הקשות של שינוי האקלים, גם כשאנחנו נמצאים במשבר כלכלי עולמי.
מדענים אומרים שהפליטות חייבות לרדת ב-43% עד 2030 כדי להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות מעל הטמפרטורות הפרה-תעשייתיות - הסף שמעליו שינויי האקלים עלולים לצאת משליטה. כרגע, אנחנו נמצאים בעלייה ממוצעת של כ-1.1 מעלות, וכבר ניתן לראות את ההשפעות של שינוי האקלים: אירועי מזג אוויר קיצוניים כגון גלי חום ושיטפונות הגורמים לפגיעות נרחבות בכל העולם, ואף למקרי מוות רבים.
במהלך ימי הכנס - נציגי המדינות ידונו בדרכים בהן ניתן כדי להגביל את ההתחממות לעלייה של עד 1.5 מעלות, כפי שנחתם בהסכם פריז ב-2015, ולהפחית את הנזק שנגרם משינוי האקלים.
השיחות צפויות להתייחס בין השאר לאופן שבו מדינות המושפעות יותר ממשבר האקלים יקבלו פיצויים ממדינות העשירות, המזהמות יותר. נושא נוסף שבו ידונו בהרחבה יהיה כיצד ניתן לבצע רפורמה במוסדות פיננסיים בינלאומיים כגון הבנק העולמי כדי להאיץ את המעבר מדלקי מאובנים.
דיונים נוספים ייערכו גם בנושא דרכי ההתמודדות עם משבר האקלים, כגון תכנון עירוני מותאם, שמירה על שטחים פתוחים ועל מגוון ביולוגי ועוד.
בתום השבועיים, המדינות המשתתפות צפויות לחתום על הסכם, שייקרא ככל הנראה "שארם 2022", שבו כל מדינה תתחייב ליעדים שהציבה לעצמה בהתמודדות עם משבר האקלים. האם הן אכן יעמדו בהם? רק מבחן הזמן יגיד, אבל אין יותר מדי אופטימיות. מה שבטוח הוא שאת משבר האקלים הפוליטיקה לא מעניינת.
ביקורת רבה נמתחת ברחבי העולם על המדינה המארחת. אחת הסיבות לכך היא שמצרים לקחה כנותנת חסות לכנס את קוקה-קולה, החברה שמייצרת הכי הרבה פלסטיק בעולם. סיבה נוספת לביקורת היא שמצרים מתכננת להגביל את קיום ההפגנות במהלך הכנס. נציבות זכויות האדם במצרים דיווחה על כך שבימים האחרונים נעצרו כבר 93 בני אדם.
גם הפעילה הסביבתית גרתה טונברג, שהפכה לאחד הקולות הבולטים בתנועה הסביבתית וסמל של מחאת האקלים של הנוער, הצטרפה לביקורת והודיעה שלא תיקח חלק בפסגת האקלים. "לא אגיע לקופ 27 מהרבה סיבות, אבל המקום לחברה האזרחית בכנס הזה במצרים יהיה מאוד מוגבל", אמרה טונברג לאחרונה במסגרת נאום שנתנה במרכז סאות'בנק בריטניה. "כנסי האקלים הם בעיקר הזדמנות למנהיגים ואנשים עם כוח לקבל תשומת לב, תוך כדי שימוש בכל מיני דרכים של גרינווש. הם לא נועדו באמת לשנות את כל המערכת", הוסיפה.
גם בישראל, אחד הארגונים הסביבתיים הבולטים במדינה, מגמה ירוקה, הודיע בשבוע שעבר כי לא ייקח חלק בוועידה. "המרחב לפעילות אזרחית השנה מוגבל במיוחד. במצרים, שלא ידועה בסבלנותה לביקורת ציבורית, הטילו מגבלות מיוחדות על ארגונים לא ממשלתיים ואירועי מחאה. אחד השיאים היה כשנודע לנו שבעוד לפעילים זרים מותר יהיה להפגין (במרחק בטוח מהוועידה) כנראה שמצרים לא תאפשר לפעילים המקומיים להשתתף בהפגנות", נכתב בחשבון הטוויטר של הארגון הסביבתי. "בתור מי שמאמינים במדיניות של צדק אקלימי, פשוט לא יכולנו להישאר אדישים ולתת לזה יד", הוסיפו.
ומה עם ישראל?
מישראל מגיעה, בהובלת נשיא המדינה יצחק הרצוג, משלחת גדולה הכוללת משרדי ממשלה ושרים, גופים ציבוריים, סקטור פרטי, ארגוני חברה אזרחית, נציגי שלטון מקומי, אקדמיה ועוד. ישראל תיתן דגש על טכנולוגיות שפיתחה בתחום, ותציג בוועידה עשרה סטארט-אפים ישראלים העוסקים בתחום.
ראש הממשלה יאיר לפיד ושרת התחבורה מרב מיכאלי ביטלו את השתתפותם לאחר הבחירות.
בשנה שעברה, ראש הממשלה דאז נפתלי בנט הודיע כי ישראל תגיע ליעד של איפוס פליטות עד 2050, אך נראה כיום שאנחנו רחוקים מלעמוד ביעד זה. לא עמדנו ביעד של 2020 ל-10% אנרגיות מתחדשות, וככל הנראה גם לא נעמוד ביעד ל-2030, העומד על הפחתה של 27% בפליטות ו-30% אנרגיות מתחדשות.
