העולם בוער. שריפות החריבו בשנים האחרונות אזורים נרחבים באוסטרליה, אמריקה ואירופה, כמו גם בחלקים אחרים של העולם. התחזיות אומרות שהסיכון מאותן השריפות יגבר במרוצת השנים, ככל שהטמפרטורה הגלובלית תעלה. בנוסף לשינויי האקלים ומזג האוויר, פעילויות אנושיות, שימושי קרקע משתנים וסכסוכים מזוינים, משפיעים גם הם באופן ישיר על סכנת השריפה או מהווים גורמים להצתת הלהבות.
שריפות בר ברחבי העולם זוכות ליותר ויותר תשומת לב בחדשות כאיום עולמי המסכן את עתיד החיים על פני כדור הארץ. עוד בקיץ 2018, חוותה שבדיה מספר גבוה מהרגיל של שריפות, שהתפשטו על פני שטחים גדולים בהרבה מאשר בשנים קודמות, כשבשיא הקיץ אשתקד והשנה בפרט, שריפות יער ברחבי דרום אירופה, הבלקן, בחוף המערבי של ארצות הברית, באוסטרליה וברוסיה כילו ומכלות גם הן מיליוני דונמים, באירוע שמתרחש בתדירות גבוהה יותר, למשך זמן ארוך יותר ובאופן שמקשה את השגת השליטה על הלהבות. לכן ישנו קונצנזוס בקרב חוקרים ברחבי העולם על כך שככל שכדור הארץ מתחמם יותר ויותר, כך מזג אוויר קיצוני שכולל גלי חום ובצורות ארוכות, מגביר את הסיכון לשריפות.
קבוצת "שריפות בר באנתרופוקן" במכון פופנדורף, מחברת בין חוקרים מאוניברסיטת לונד בשבדיה (שם נמצא המכון), שמגיעים ממספר דיסציפלינות ובוחנים שריפות מנקודות מבט שונות: שינויי אקלים, בריאות, ביטחון סביבתי, בטיחות אש ומגוון ביולוגי. "אנחנו לא יכולים להתעלם מהשריפות שמתפשטות כאש בשדה קוצים", אמרה לינה אקלונד, חוקרת במחלקה לגיאוגרפיה פיזיקלית ומדעי המערכת האקולוגית, ובמרכז ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת לונד. "ההשפעה של השריפות הינה דרמטית ומהווה גורם שיפתח את עיני האנושות, במטרה לעורר עוד ועוד דיונים על שינויי האקלים שמתרחשים על פני כדור הארץ. שריפות בר כאן כדי להישאר, כך שעלינו להבין כיצד לחיות איתן ומה לעשות כדי להפחית את מספרן".
הוויכוח על מה בעצם גורם למספר ההולך וגדל של שריפות היער מתנהל בכמה מישורים. האם על החוקרים לשים את מבטחם בנתונים סביבתיים או שהם צריכים לחקור כיצד מערכות פוליטיות וכלכליות מנווטות ומשפיעות על האקלים? פינאר דינק, מהמרכז לחקר המזרח התיכון, חוקרת את הקשר בין סכסוכים ושריפות במזרח התיכון, תוך התמקדות בשאלה האם ניתן למצוא קורלציה בין רמות שונות של קונפליקטים לשכיחות הגוברת של שריפות? שכן ניתוח מעמיק יותר של הסיבות הבסיסיות לסכסוכים ושינויי אקלים משך תשומת לב מחקרית רבה יותר בשנים האחרונות. "עם זאת, זה לא פשוט. מי, או מה, בעצם מצית שריפה? האם זו המדינה, קבוצה שולית של אנשים, בצורת? עד כמה שאנחנו יודעים, בעיות פוליטיות בשילוב עם גורמים סביבתיים גורמים לשריפות", הסבירה דינק.
אקלונד מתמחה בניתוח מרחוק, שבו היא חוקרת תמונות ונתונים מלווייניים, שמאפשרים לה לראות מה קרה על פני שטחים יבשתיים נרחבים לאורך זמן. זו עבודה שהיא יישמה על אזורי הסכסוך במזרח התיכון, שבהם מנותחים בדרך כלל גורמים פוליטיים ודתיים. "אני מתמקדת בלראות איך הנוף, למשל קרקע חקלאית, משתנה עם הזמן. המחקר שלי גם מראה שכשהעימותים מתגברים ויותר אנשים מתים, כך גם עולה מספר השריפות", אמרה אקלונד, שיחד עם דינק, מציינות כי כריתת היערות המתרחשת לאחר שריפה גדולה מאתגרת את החברה למצוא דרכי חיים חדשות והדבר מפעיל לחץ ברמה פוליטית כדי להשיג שינוי. "ככל שאנחנו חוקרות יותר את התחום הזה, אני חושבת יותר על איך קבוצות בכלל וקבוצות מודרות בפרט, צריכות להתנגד למה שקורה על אדמתן", אמרה דינק.
בעזרת תמונות לוויין, אקלונד הצליחה לראות שריפות באזור הסמוך לצ'רנוביל באוקראינה - שריפות שנגרמו, ככל הנראה, כתוצאה מהמלחמה באזור ועלולות לגרום לשחרור חלקיקים רדיואקטיביים שהיו באדמה מאז האסון הגרעיני ב-1986. "מה המשמעות של השריפות האלה מבחינת החומרים המסוכנים שעלולים להגיע לאטמוספירה? שריפות קודמות בסביבת צ'רנוביל לא הובילו לשחרור חלקיקים ברמות מסוכנות, אבל עצם המחשבה על כך היא מפחידה, שכן מדובר באזור נפיץ שטומן בחובו סכנה רבה", הסבירה אקלונד.
אש אינה מבדילה בין גבולות לאומיים, כך ששריפה שמתפשטת כמו בשדה קוצים יכולה להתפשט ממדינה אחת לאחרת. מבנים נהרסים, אדמות חקלאיות נחרבות על כל יבוליהן, מה שעלול להוביל, בין היתר, להגירה כפויה. מצב בעייתי שכזה מעורר שאלות רבות ובעיקר איך אפשר להתמודד עם זה ואילו אסטרטגיות נחוצות בכל מדינה בנפרד ובשילוב כוחות בינלאומי גם כן. בכמה מדינות יש חוסר ריכוזיות, כמו מה שאירע בשבדיה בקיץ הלוהט של 2018, כשפרצו שם כ-50 שריפות, וכדי להשתלט על הלהבות, הוגש סיוע מטעם האיחוד האירופי במאמצי הכיבוי עם משאבים מאיטליה, צרפת ומדינות נוספות, במה שהיווה שיתוף פעולה אותו אקלונד ודינק מקוות לראות בעתיד.
"חשוב שנרחיב את נקודות המבט שלנו גם מהפן המחקרי, ונסתכל על גורמים פוליטיים וכלכליים שיכולים להוות גורם לשריפות. אבל זה מתסכל כשישנן המלצות מועילות מבוססות מחקר, אך הפוליטיקאים מסרבים להיעזר בהן", טענה דינק, שיחד עם אקלונד מייחלת לכך שבעתיד האנושות תשכיל לעשות את ההתאמות הדרושות כדי להתאים עצמה בצורה הטובה ביותר לעולם מתחמם. "בסופו של דבר, לא הטבע ייהרס, אלא האנושות. הטבע תמיד יהיה המנצח ולאנושות אין ברירה אלא להתעורר, לפני שיהיה מאוחר מדי", סיכמה דינק.