לאחר שגם ועידת האקלים של האו"ם (שנערכה בנובמבר האחרון בשארם א-שייח שבמצרים) וגם ועידת המגוון הביולוגי של האו"ם (שנערכה החודש במונטריאול שבקנדה) ננעלו, אחד הנושאים הבוערים שעלו על הפרק היה האובדן חסר התקדים של המגוון הביולוגי העולמי, עם למעלה ממיליון מינים שנתונים בסכנת הכחדה, תוך שימת דגש על שיקום השטחים המיוערים, כפתרון לסוגיות המטרידות את כדור הארץ בעידן של שינויי אקלים קיצוניים והתחממות גלובלית. כעת, מחקר חדש שפורסם בכתב העת Philosophical Transactions of the Royal Society B, כחלק מגיליון נושא המתמקד בשיקום נופי יער וכחלק מהעשור של האו"ם לשיקום מערכות אקולוגיות (קריאה להגנה והחייאה של מערכות אקולוגיות בכל רחבי העולם, שמטרתה לעצור את ההידרדרות של מערכות אקולוגיות ולשקם אותן כדי להשיג יעדים גלובליים), מצביע על התפקיד הייחודי, החיוני ורב החשיבות שבעלי חיים ממלאים בתהליך הייעור מחדש.
יערות סופגים פחמן דו חמצני ובו זמנית יוצרים בית גידול לאורגניזמים. עד כה, המאמצים לעזור ליערות להתאושש מכריתת העצים שבהם התמקדו בדרך כלל בהגדלת מספרם של העצים, בחשיבות שעלתה על כל דבר אחר, כמו למשל בעלי החיים שממלאים תפקיד מפתח בהתאוששות של מיני עצים על ידי נשיאת מגוון רחב של זרעים לאזורים שנכרתו בעבר. המחקר נערך על ידי צוות בינלאומי, שבראשו עמדו סרחיו אסטרדה-וייגאס, פוסט דוקטורנט בבית הספר לאיכות הסביבה של אוניברסיטת ייל (שהצטרף לאחרונה לפקולטה של אוניבריסטת רוסריו בבוגוטה שבקולומביה), וליזה קומיטה, פרופ' לאקולוגיה של יערות טרופיים באוניברסיטת ייל. המחקר כלל בחינת סדרה של יערות מתחדשים במרכז פנמה, 20 עד 100 שנים מאז ננטשו. "כשמדברים על שיקום יער, אנשים חושבים בדרך כלל על לצאת לטבע, לחפור בורות ולשתול שתילים", אמרה פרופ' קומיטה. "למעשה, זו דרך לא חסכונית או יעילה כדי לשקם יערות טבעיים, בשונה מפיזור של זרעים על ידי בעלי חיים - פעולה שבסופה מתקבלת התחדשות טבעית, שהינה פחות יקרה ודורשת השקעה פחותה של אנרגיה, הכרוכה בעמל הנטיעה".
פיזור זרעים על ידי בעלי חיים הוא המפתח להתרחבות היער. באזורים הטרופיים, מעל 80% ממיני העצים יכולים להינטע על ידי בעלי חיים, אשר מפזרים את הזרעים ברחבי הנוף. למרות זאת, מאמצי שיקום היער ממשיכים להתמקד כאמור בהגדלת כיסוי השטח על ידי נטיעת העצים, במקום לתת דגש על שיקום האינטראקציות בין בעלי חיים לצמחים, שכן מדובר בבסיס תפקוד המערכת האקולוגית. "למצוא כיצד בעלי חיים תורמים לייעור מחדש זו משימה כלל לא פשוטה, מכיוון שצריך מידע מפורט הן על מיני בעלי החיים והן על תזונתם שמבוססת על הצמחים", הסביר אסטרדה-וייגאס.
צוות המחקר ניתח מערך נתונים ייחודי וארוך טווח מהיער שבאי בארו קולורדו (Barro Colorado) בפנמה, אחד היערות הטרופיים שנחקרו בצורה הטובה ביותר בעולם, אשר מפוקח על ידי מכון המחקר הטרופי של סמית'סוניאן, כדי להשוות את חלקם של מיני העצים ביערות שזרעיהם פוזרו על ידי בעלי חיים או באמצעות שיטות אחרות, כגון רוח או כוח משיכה, תוך ניסיון להבין כיצד זה משתנה עם הזמן ככל שהיער מזדקן. הצוות התמקד בשיעור הפיזור על ידי ארבע קבוצות של בעלי חיים: יונקים שאינם מעופפים, ציפורים גדולות, ציפורים קטנות ועטלפים - וכיצד שיעור זה השתנה במשך 100 שנים של שיקום טבעי.
מכיוון שהאזור נחקר באופן עקבי על ידי ביולוגים ממכון המחקר הטרופי של סמית'סוניאן במשך כ-100 שנים, צוות המחקר הצליח להתעמק בנתונים מלפני עשרות שנים, כולל צילומי אוויר שצולמו בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20. בנוסף לכך, האזור מציג נוף ייחודי של יערות שבהם יש מעט מאוד ציד או כריתת עצים. על כן, התוצאות מציעות את הנתונים המפורטים ביותר של פיזור זרעים על ידי בעלי חיים, על פני מסגרת הזמן הארוכה ביותר של שיקום טבעי, כך שניתנת הצצה נדירה למה שקורה בשלב המאוחר של השיקום.
המחקר מצא כי יערות מתחדשים צעירים מורכבים בעיקר מעצים, שצמחו הודות לפיזור זרעים על ידי ציפורים קטנות. אבל ככל שהיער התבגר, צמיחת העצים שבו התאפשרה על ידי ציפורים גדולות יותר. עם זאת, באופן מפתיע, נמצא כי רוב הזרעים פוזרו על ידי יונקים יבשתיים, ללא שונות בגיל היער, על פני התקופה שנבדקה. "תפקידם של היונקים שאינם מעופפים בהפצת הזרעים ביער, ללא שונות בגילו, ובכלל מגוון מיני בעלי החיים המעורבים בתהליך, היו בין הממצאים החשובים ביותר של המחקר ומצביעים על חשיבות ההתחדשות הטבעית של היערות", אמרו אסטרדה-וייגאס וקומיטה.
החוקרים מוסיפים ואומרים כי הממצאים שעלו ממחקרם יכולים לשמש כאבן דרך במאמצים להתחדשות טבעית של יערות, המשמרים את המגוון הביולוגי ואוגרים פחמן דו חמצני, בזמן שכל המאמצים (הן של האו"ם והן של מנהיגי העולם) מתמקדים בצורך לשמור על הסביבה הטבעית ולצמצם כמה שניתן את שינויי האקלים הנובעים בין היתר מפליטות מזהמות של גזי חממה. בשורה התחתונה, ליערות בכלל ולאלה הטרופיים בפרט, ישנו תפקיד חשוב בוויסות האקלים העולמי ובתמיכה בשגשוגם של צמחים ובעלי חיים מגוונים.