על גדות נהר הפרת בצפון סוריה מוכת המלחמה, כריתת עצים בלתי חוקית צמצמה את מה שהיה פעם יער שופע. כיום, מכוסה השטח רק בכמה עצים מפוזרים, כשהגזעים שנכרתו מהווים עדות כואבת על אדמה יבשה. 12 שנים של סכסוך אלים הובילו לזינוק בכריתת העצים הבלתי חוקית במדינה, אשר בצירוף השפעות שינויי האקלים וגורמים פנים ארציים אחרים, שחקו את הצמחייה של סוריה.
"היער המתדלדל על חופי נהר הפרת מתכווץ מדי שנה. לפני כן, היער היה מושך תיירים, בעלי כנף, מטהר את האוויר ומגן על האזור מפני סופות חול", אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית אחמד אל-שייח', בן ה-40, בעל סופרמרקט בכפר ג'עבאר, שנמצא בחלק המוחזק על ידי הכורדים של מחוז א-ראקה, אחד מ-14 מחוזותיה של סוריה.
מחסור בדלק והעוני המשתולל מאז פרצה מלחמת האזרחים בסוריה ב-15 במרץ 2011 גרמו לרבים מתושבי המדינה לכרות את העצים על מנת למכור אותם או להשתמש בהם להסקה, מה שהנחית מכה אנושה על הטבע המקיף את הכפר שבצפון המדינה.
המצודה העתיקה שנמצאת בשטחו הפכה את הכפר לאטרקציה תיירותית פופולרית לפני פרוץ הקרבות, כמו גם פרויקט ייעור מחדש שהושק באמצע שנות ה-90, שמטרתו הייתה להגן על תושבי ובאי הכפר מפני החום הכבד. "יש אנשים שכורתים את העצים כדי למכור אותם ולהרוויח כסף, בעוד שאחרים כורתים את העצים כדי להשיג אמצעי חימום במהלך חודשי החורף הקרים", אמר אל-שייח', שהבהיר בדבריו כי אם המגמה תימשך, הרי שהמדבור - תהליך שבו אזור יבש יחסית הופך להיות יבש לחלוטין - לא יבושש להתרחש בעקבות זאת.
תושבים מקומיים אמרו לסוכנות הידיעות הצרפתית כי בשעות הלילה הם שומעים את רעש האופנועים, שעליהם רכובים חוטבי העצים, בדרכם לכרות עוד עצים. אפילו באור יום, ישנם מספר צעירים שמתגנבים ליער כדי לכרות עצים, בעודם מצליחים להתחמק מקומץ שומרי היערות המפטרלים באזורים הירוקים שעדיין נשארו.
הסכסוך המדמם בסוריה גבה מחיר כבד בנפש של יותר מ-500 אלף הרוגים ועוד מילוני אזרחים שנעקרו מביתם. לצד הפגיעה הקשה בנפש וברכוש, נוצרה גם פגיעה סביבתית חמורה, שגרמה לאובדן מדאיג של כיסוי היער ברחבי המדינה, כך הזהיר מוקדם יותר השנה בדוח מטעמו ארגון השלום ההולנדי PAX, שפועל להגנה על אזרחים בעת מלחמה, לחתירה להפסקת הלחימה ולהשתת שלום כולל.
על פי נתוני יוזמת Global Forest Watch, סוריה חוותה ירידה של 26% בכיסוי העצים שלה מאז שנת 2000. אולם הפגיעה בכיסוי העצים לא עצרה בכפר ג'עבאר, אלא נתנה את אותותיה גם באזורים נוספים במדינה. "בילדותי, היינו באים לכאן עם חברים לשבת בצל עצי האקליפטוס ועצי האורן", אמר ל-AFP מוחמד עלי, בן ה-30, כשהוא מוקף בגזעי עצים הפזורים כאנדרטאות על פני האדמה החרוכה בשמש.
"אבל עכשיו זו ארץ עקרה. לא נשאר צל, רק חום השמש שמכה בכל מקום. סופות החול לא פוסקות לעולם, מקורות המים מתייבשים ולא נשארו כמעט עצים באזור", הוסיף עלי בהתייחסו לאגם אסד, מאגר המים המתוקים הגדול ביותר בסוריה, עם קיבולת מקסימלית של 11.7 קמ"ק ושטח של 610 קמ"ר. תושבי האזור התסמכו על מי האגם בין היתר למחייה (מי שתייה), לחקלאות (השקיית אדמות חקלאיות) ולתעשיית הדיג. שינויי האקלים הובילו לירידה במפלס המים ולזיהום חמור שלהם, כאשר זרימת נהר הפרת הושפעה עוד יותר מסכרים שהוצבו במעלה הזרם בשטחה של טורקיה השכנה.
על פי הדוח שהופק על ידי ארגון PAX, כריתת היערות בסוריה מיוחסת בעיקר לכריתה ודילול של עצים למטרות הסקה. בדוח נכתב כי מחירי הדלק המאמירים בשילוב עם עקירה מסיבית מהווים את המניע העיקרי לכריתת יערות בקנה מידה גדול ברחבי המדינה. "אזרחי סוריה נאלצים לכרות את העצים כדי להבעיר אש לבישול ולחימום, בעוד שישנן אינדיקציות ברורות לכך שקבוצות חמושות משתמשות גם בכריתת עצים בלתי חוקית ובמכירות עצים כמקור הכנסה. היערות הצפופים שכיסו בשנים עברו את צפון-מערב סוריה חווים את השפל הגדול ביותר שנגרם מאז פרוץ הקרבות, בין אם בשל כריתת היערות ובין אם בגלל שריפות יער", כך נכתב בדוח שפרסם ארגון השלום.
בנוסף לכך, מחוזות לטקיה, חמה, חומס ואידליב איבדו לפחות 36% מהעצים שלהם בשנים שחלפו מאז פרצה מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011. "בצפון-מזרח המדינה, לרשויות אין נתונים מדויקים לגבי הנזק שנגרם, אבל השפעתו ברורה", אמר ל-AFP איברהים אסעד, מראשי המנהל האוטונומי של צפון ומזרח סוריה, הידוע גם בשם כורדיסטן הסורית.
האזור היה "סל הלחם" של המדינה בתקופות שלפני המלחמה, אך היה עד לבצורות קשות ולהפחתה משמעותית בכמות המשקעים בשנים האחרונות. בפאתי אל-חסכה, עיר השוכנת בצפון-מזרח סוריה, שמורת הר עבדולעזיז נפגעה גם היא מהשלכות כריתת העצים הבלתי חוקית ומיובש אקלימי רב. "העצים שבאזור זה סיפקו שמיכה ירוקה, אבל עכשיו אין מים, העצים ליד הכפר קמלו ויש מי שכורתים אותם", אמר חוסיין סאלח אל-חילו, בן ה-65, תושב הכפר אל-נאסרי. לדבריו של אל-חילו, לכריתת העצים הייתה השפעה עצומה על הכפר, אולם גם העלייה החדה בטמפרטורות כחלק ממשבר האקלים שפורד את העולם משפיעה על המצב.