מסמך שפורסם בצהריים (יום ג') על ידי המשרד להגנת הסביבה מראה לדבריהם כיצד ניתן לגרום לזינוק בשימוש באנרגיות מתחדשות, תוך ניצול השטחים הבנויים בישראל ומניעת הצורך בהקמת תחנות כוח מזהמות חדשות, תוך השגת חיסכון כלכלי של מיליארדי שקלים למשק.
לפי המשרד, מסקנות העבודה מראות כי ניתן להעמיק את יעדי הפחתת גזי החממה ממשק החשמל ל-2030 מ-30% הפחתה ביחס לפליטות ב-2015 ל-42% באמצעות השילוב הבא: התקנה של כ-20 גיגהוואט הספק ייצור סולארי על גבי שטחים מבונים (על גגות בתים, מאגרים, חיונים ועוד); ביחד עם כ-5.5 גיגהוואט הספק אגירה, על ידי שורה של צעדים אופרטיביים, כבר בעשור הקרוב. מהלך זה צפוי לספק רווח של כ-6 מיליארד שקל למשק.
עוד מראה העבודה, שצרכי החשמל הצפויים ב-2030 יספיקו לקליטת שיעור של 40% אנרגיות מתחדשות ב-2030, אך נדרש להגדיר סדר עדיפויות מוכוון לאנרגיות מתחדשות כדי להגיע ליעד זה. זאת, לעומת היעד של משרד האנרגיה ל-30% אנרגיות מתחדשות עד 2030.
מסקנה נוספת היא שהגדלת שיעור המתחדשות ל-40% מייתר את הצורך בהקמת תחנות כוח חדשות נוספו, המונעות בדלקים מזהמים, ת מעבר למאושרות היום עד לשנת 2030, שכן ההספק הקונבנציונלי שיידרש בשנת 2030 הוא כ-15 גיגהוואט בלבד כולל רזרבה (לעומת כ-17 גיגהוואט הנדרשים ב-30% מתחדשות).
עוד מראה העבודה, שהספקי ההשנאה ברשת החלוקה הצפויים ב-2030 יספיקו לקליטת שיעור של 40% אנרגיות מתחדשות בשנה זו, אולם נדרש להגדיר סדר עדיפויות מוכוון מתחדשות בפיתוח הנוכחי של מערך השנאים, פעולות רגולטוריות והשקעות במערכות שליטה, בקרה וניטור על מנת לתת מענה לדרישות השרידות והביטחון האנרגטי של מערך החשמל.
מסקנה נוספת היא שהגדלת שיעור המתחדשות ל-40% מייתר את הצורך בהקמת תחנות כוח פוסיליות חדשות נוספות מעבר למאושרות היום עד לשנת 2030, שכן ההספק הקונבנציונלי שיידרש בשנת 2030 הוא כ-15 גיגהוואט בלבד כולל רזרבה (לעומת כ-17 גיגהוואט הנדרשים ב-30% מתחדשות).
במהלך העבודה בוצעו גם ראיונות עם מומחים בניהול משק החשמל ונציגי חברות שונות מתעשיית האנרגיות המתחדשות לצורך מיפוי של אתגרים מרכזיים וחסמים בפועל להשקעות והתקנות של מתקני אנרגיות מתחדשות ואגירה. האתגרים והחסמים מופו הן ביחס למערך הייצור והן ביחס לרשת החלוקה. בהתאם, גובשו פתרונות וצעדים אופרטיביים למענה לאתגרים ולחסמים בהיבטים רגולטוריים, תכנוניים, כלכליים וחסמי ידע ומודעות.
את צוות העבודה וגיבוש תוכנית הפעולה הובילו ד"ר גיל פרואקטור וד"ר רותי קירו מהמשרד להגנת הסביבה והוא כלל צוות מומחים מחברת אקוטריידרס, מהפורום הישראלי לאנרגיה ומומחים בעלי ניסיון בתכנון וניהול משק החשמל הישראלי.
לעבודה המלאה לחצו כאן.
עם זאת, יש לציין כי בישראל, קובע המדיניות בתחום האנרגיות הוא משרד האנרגיה. "קיים שיתוף פעולה שוטף וקבוע ברמות שנות עם משרד האנרגיה, כולל בנושא האנרגיות המתחדשות, ובפרט בגוש דן. אנחנו בהגנת הסביבה דורשים להפוך את סדרי העדיפויות ולשים את האנרגיות המתחדשות בשטחים המבונים בראש. לא היינו דורשים זאת ללא ההבנה הטכנית תפעולית המקיפה שזה ניתן לביצוע, שזה כלכלי ושזה תורם לביטחון האנרגטי יותר מאשר המשך הקמה של תחנות כוח גזיות חדשות", נמסר מטעם המשרד להגנת הסביבה.
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "משרד האנרגיה קובע את מדיניות ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בהתאם למכלול שיקולים לרבות ביטחון אנרגטי, הפחתת פליטות, שמירה על מחירי החשמל ועוד. המשרד מודה למשרד להגנת הסביבה וליתר ארגוני החברה האזרחית ובעלי העניין על הצעתם ועל נכונותם להכיר בחסמים שבתחומם ולטפל בהם על מנת לקדם את הנושא. אנו מברכים על קבלת עמדות מגוונות. החלטות המדיניות בנושא יתקבלו על ידי שרת האנרגיה בהיוועצות עם הגורמים הרלוונטיים ובראשם רשות החשמל ובהתאם לקריטריונים שפורטו".
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "על מנת להשיג את היעד האסטרטגי של כלכלה מאופסת פליטות ותחרותית, עלינו להאיץ את המעבר משימוש בדלקים מזהמים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, נקיות וכלכליות. תוכנית הביצוע החדשה שגיבשנו מראה, כי תיעדוף השימוש והפיתוח של משאבי הרשת לטובת הרחבת הייצור והאגירה של חשמל נקי מאנרגיית השמש תוך ניצול השטחים המבונים הגדלים מידי שנה, יאפשר להגיע כבר בעשור זה ל-40% יצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. שינוי כיוון זה נכון סביבתית ובריאותית וגם מבחינה כלכלית, וצפוי לחסוך מיליארדי שקלים למשק ולהפחית את עלויות החשמל כבר בעשור זה".
