העולם חוגג את הקידמה הטכנולוגית, אך ממעט לעסוק בהשלכותיה: לפני שנתיים, בנובמבר 2022, OpenAI השיקה את ChatGPT, מודל בינה מלאכותית יוצרת (generative AI) ממשפחת מודלי שפה גדולים (Large Language Models). המודל קורא ויוצר טקסט ותמונות, מבין וכותב קוד, ומגלה כושר לפתרון בעיות במתמטיקה, ביולוגיה וכימיה ברמה של סטודנט לדוקטורט. בדיעבד, הייתה זו אחת ההשקות המוצלחות בתולדות האינטרנט. תוך חמישה ימים, מיליון משתמשים נרשמו ל-ChatGPT, כאשר בחלוף חודשיים (ינואר 2023), המערכת רשמה למעלה מ-100 מיליון משתמשים פעילים.
צפי ההכנסות ב-2024 עומד על למעלה ממיליארד דולר, הודות לכך שאין כמעט תעשייה שלא מיהרה לאמץ את הטכנולוגיה ולהתאים אותה לצרכיה: פיננסיים, ביטוח, בריאות, משפט, צרכנות מקוונת, שיווק, טלקום, תיירות ואפילו עיתונות. עם זאת, בכל הזמן הזה העולם התעלם, כמעט לחלוטין, מההשלכות הסביבתיות והבריאותיות, הסמויות והרחוקות מהעין, של מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת, והשימוש הנרחב ב-ChatGPT ומודלי שפה גדולים. במחקר חדש גילה שהשימוש בבינה מלאכותית יוצרת, ומודלי שפה גדולים, עתיד לחולל משבר עולמי של פסולת אלקטרונית. את המחקר הוביל בין היתר ד"ר אסף צחור מאוניברסיטת רייכמן.
פסולת אלקטרונית היא ציוד שאינו יכול עוד לשמש למטרה שלשמה הוא יוצר. בהקשר של בינה מלאכותית יוצרת מדובר במעבדים ומיקרו-מעבדים, ובכללם מעבדים גרפיים (GPU) מתקדמים הנחוצים לאימון המודלים, לביצוע אנליזות, ולאינטראקציית אדם-מחשב. פסולת אלקטרונית מהסוג הזה מכילה מתכות ומינרלים רעילים לרבות סלניום, כספית, עופרת, קדמיום, בדיל ועוד.
כמות אדירה של פסולת אלקטרונית מגיעה למטמנות, מזבלות ומשרפות ללא טיפול ראוי. כאשר הפסולת מתפרקת לסביבה היא מרעילה מערכות אקולוגיות ובטווח הבינוני מהווה סיכון בריאותי חמור. "מחקרי עבר הצביעו על קשר בין חשיפה לפסולת אלקטרונית ותחלואה, בין היתר בעיות פוריות, נזקים גנטיים, בעיות בהתפתחות עוברית, נזקים נוירולוגים וקוגניטיביים בקרב ילדים. ועוד. מחקרים אחרים הצביעו על קשר בין טיפול קלוקל, או היעדר טיפול בפסולת אלקטרונית ונזקים סביבתיים לרבות זיהום קרקעות, מקווי מים ומי תהום, ופגיעה במגוון הביולוגי הן בסביבה יבשתית והן בסביבה ימית", מסביר ד"ר צחור.
לפי ארגון Global E-waste Statistics Partnership, היקף הפסולת האלקטרונית בעולם מוערך ביותר מ-50 מיליון טונות ונמצא במגמת עלייה. במחקר שפורסם בכתב העת Nature Computational Science ערכו החוקרים מהאקדמיה למדעים של סין ובית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן תרחישים שונים לאימוץ של מודלי שפה גדולים עד סוף העשור (שנת 2030). לאחר מכן, הוערכו תשתיות הדאטה (למשל, מעבדים גרפיים מתקדמים בחוות שרתים) הנחוצות לתמיכה במודלי שפה גדולים מסוג ChatGPT, ברחבי העולם. הצוות הניח הנחות בנוגע לקצב ההתקדמות הטכנולוגית בהשראת "חוק מור" (הכפלת צפיפות הטרנזיסטורים במעגלים משולבים כל שנתיים לערך), וביצע סימולציות שונות על בסיס ההנחות.
ממצאי המחקר מצביעים על קצב גידול עצום ומדאיג - מ- 2.6 אלף טונות בשנת 2023, עד ל-2.5 מיליון טונות בשנת 2030 (אלפי אחוזים), וסך הכול עד 5 מיליון טונות לאורך התקופה. לכן, בתרחיש שימוש אינטנסיבי בבינה מלאכותית יוצרת, הפסולת האלקטרונית הכרוכה בה תהווה יותר מ-10% מסך הפסולת האלקטרונית בעולם.
"הממצאים הללו מהממים, אבל לא בלתי צפויים. הרי ברור ששימוש בהיקף חסר תקדים בבינה מלאכותית יחולל זינוק חסר תקדים בפסולת אלקטרונית. למרות זאת, ההיבטים הסביבתיים והבריאותיים של בינה מלאכותית מוזנחים ולוטים בערפל", הסביר ד"ר צחור. "האנושות חוותה את זה במהפכה התעשייתית עם שריפת דלקים פוסיליים שהתבררו הרסניים ליציבות אקלימית, ובמהפכה החקלאית השלישית - המהפכה הירוקה - עם אגרו-כימיקלים שהובילו לזיהום קרקעות ומקווי מים. בעשור הקרוב, האנושות תחווה את זה עם מהפכת הבינה המלאכותית. כעת, על ידי למידה מההיסטוריה, ניתן להיערך מראש".
בניסיון להיערך לנחשול הפסולת האלקטרונית, החוקרים בחנו היכן צפויים להיווצר זרמי הפסולת האדירים, ומצאו שרובם ייווצרו בארה"ב (58%), מזרח אסיה (25%) ואירופה (14%).
אולם יש גם בשורות טובות, או לכל הפחות, מעוררות תקווה, שכן מחברי המחקר בחנו את הפוטנציאל של גישת הכלכלה המעגלית - גישה ניהולית סביבתית לניצול מרבי של חומרי גלם ומניעת בזבוז. בהנחה שמדינות ותאגידים בינלאומיים (מייקרוסופט, אמזון וכו') יעודדו תחזוקת חוות שרתים, מיחזור מעבדים, שימוש חוזר בציוד ומערכות מחשב, הארכת מחזור החיים של מעבדים ושיפורים אלגוריתמים, ניתן יהיה לצמצם את זרם הפסולת בעד 86%.
"לכל מהפכה טכנולוגית יש תופעות לוואי והשלכות בלתי רצויות. אנחנו עלולים להגיע ל-5 מיליון טונות של פסולת אלקטרונית רעילה כתוצאה משימוש במודלי שפה גדולים, כמו ChatGPT, קלוד, בארד, ומיסטרל - כמות ששקולה להשלכה של 13 מיליארד אייפונים למטמנות. מהפכת הבינה המלאכותית מחייבת מהפכה בטיפול בפסולת אלקטרונית. בריאות הציבור והמערכות האקולוגיות מצוות לנו להטמיע את עקרונות הכלכלה המעגלית", מסביר ד"ר צחור.
בתגובה לניצול-יתר של משאבי טבע, מינרליים חיוניים, מזון, מים ואנרגיה, אוניברסיטת רייכמן בשיתופה של קרן אבירם הקימה את תוכנית אבירם לקיימות ואקלים. התוכנית נועדה להכשיר סטודנטיות וסטודנטים מצטיינים מכלל הדיסציפלינות לפתח פתרונות להתמודד עם המשבר הסביבתי העולמי, זיהום הסביבה הטבעית ואירועי מזג אוויר קיצוני, באמצעות מודלים עסקיים אלטרנטיביים, יישום הכלכלה המעגלית בענפי השוק השונים, וטכנולוגיות מתקדמות.
