תופעה מיוחדת במינה מתרחשת מדי כמה שנים ביערות ברחבי העולם. עצים רבים מאוד, מאותו מין או לעיתים ממינים שונים, פורחים יחדיו בצורה מסונכרנת, ולאחר מכן מפזרים בצורה מתואמת מספרים עצומים של זרעים. תופעה זו נקראת "מאסטינג" (Masting או Mast-Seeding).
התופעה חוצה מיני עצים, יערות, ארצות ואפילו יבשות, והעצים המעורבים בה מסונכרנים בדייקנות עצומה. לתופעת המאסטינג השפעות אקולוגיות ואבולוציוניות נרחבות: הכמות העצומה של הזרעים היא בסיס חשוב לנביטה ולהתפתחות של דור חדש של עצים צעירים, ולכן יש לה תפקיד מרכזי בהתחדשות היער. אך השפעתם של הזרעים נרחבת יותר: שפע הבלוטים, האצטרובלים והזרעים המכסים את קרקע היער מספק מזון לאוכלוסיות מכרסמים, עופות ובעלי חיים אחרים. שפע המזון מביא לעלייה קיצונית במספר בעלי החיים הללו, ובעקבות זאת, גם במספר טורפיהם. התדירות המשתנה של אירועי המאסטינג יכולה להשפיע באופן מהותי על האבולוציה של אוכלוסיות אלו.
נוסף על הנביטה ועל הספקת המזון, שיש לה השפעה גדולה מאוד על מארג המזון, למאסטינג יש גם השפעות עקיפות, כגון התפרצות מחלות שמשפיעות גם על האדם. מדענים רבים חוקרים את ההשלכות השונות של התופעה, אך עדיין לא ברור מהם המניעים האבולוציוניים והמנגנונים ההתפתחותיים האחראים להתרחשות המאסטינג.
"סופר-אורגניזם"
תופעת המאסטינג היא כה נרחבת, גלובלית ודומיננטית ביערות רבים, עד שמיכאל בוגדזייביץ' (Bogdziewicz), אקולוג יער מאוניברסיטת אדם מיצקביץ' בפולין, תיאר אותה כפעולה של "סופר-אורגניזם". בימים אלו גובר העניין בתופעה, בשל הקשר שעשוי להיות לה לשינויי האקלים.
2 צפייה בגלריה
מאסטינג - פריחה מסונכרנת ולאחריה פיזור מתואם של כמות עצומה של זרעים. קרקע היער מכוסה בזרעים ועלים של עץ אשור
(צילום: shutterstock)
השינויים באקלים כדור הארץ, כגון העלייה בתדירות של שריפות ושל אירועי קיצון אקלימיים, צפויים לשנות את תדירותם של אירועי המאסטינג ולהשפיע בעוצמה על תהליכים אקולוגיים. מחקרים שפורסמו בכתב העת Philosophical Transactions of the Royal Society B מראים כי במינים רבים של עצים, תופעת המאסטינג מושפעת בראש ובראשונה מגורמים סביבתיים עונתיים ומשיבושים אקולוגיים, המשפיעים על ביטוי הגנים האחראים לפריחה ובעקבות זאת על ייצור הזרעים. מחקר נוסף מראה שהשילוב בין שנות יובש ובין שריפות אומנם מביא לסנכרון רב יותר בין הפריחה של עצים שונים, אך גם להקטנה ניכרת בהיקף ייצור הזרעים באירועי המאסטינג. הקטנת מספר הזרעים בזמן המאסטינג עלולה לפגוע מאוד בקהילת בעלי החיים והצמחים ביער.
במחקר אחר החוקרים מדגישים את השפעתם הרבה של אירועי אקלים על שלבי מחזור הרבייה של הצמח. החוקרים טוענים כי אחת ההתאמות של עצים לשינויים האקלימיים קשורה ליכולתם לחזות את מגמות האקלים. למשל, מחזוריות של שנות בצורת ואחריהן שנים גשומות גורמת לעץ לווסת את מחזור הרבייה שלו – מתי לייצר זרעים, באיזו כמות ובאיזו איכות – בהתאם למחזוריות זו. אם העצים חוזים היטב את מגמות האקלים, ומסנכרנים בצורה מדויקת את הפריחה שלהם, צאצאיהם ייהנו מכושר הישרדות טוב יותר בתנאים המשתנים.
עם זאת, החוקרים מסכמים בהסתייגות: שינויי האקלים אומנם צפויים להביא להתאמות חדשות, ואירועי מאסטינג יכולים לשפר את יעילות הרבייה של עצים. אך עוצמת השינויים האקלימיים - הקצב המהיר, התדירות הגוברת וההשפעות הקיצוניות – עלולה ליצור פער בין קצב השינויים לבין הקצב שבו העצים מסוגלים להתאים את עצמם. פער זה עלול לבטל את היתרון האבולוציוני שמעניקה תופעת המאסטינג, ולפגוע במיני העצים ובמערכת האקולוגית כולה.
אלה פוזנר, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
