חיות בר שנתפסו במצלמות שטח שהוצבו על ידי חוקרים באונ' בן גוריון בשיתוף עם רשות הטבע והגנים
(קרדיט: אונ' בן גוריון)
החוסר במקורות מים במדבר מהווה גורם מגביל קריטי עבור מגוון מינים רחב של חיות בר. יחד עם זאת, מטיילים רבים נוהגים לפקוד את מקורות המים המדבריים הבודדים. כתוצאה מכך, חיות הבר נמנעות מלהגיע אל מקורות המים כאשר בני האדם נוכחים במקום - מה שעלול לגרום לפגיעה, בעיקר בתקופות חמות ומתויירות.
מחקר שנערך על ידי אוניברסיטת בן גוריון ובשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים ניטר את מגוון בעלי החיים המשתמשים במקורות מים אלה, תוך כדי כימות גורמי הפרעה אנושיים. הם ניסו להעריך את השפעת הפעילות האנושית על בעלי החיים וליצור כלים שיוכלו לפתור או לפחות להקל על הבעיה.
זהבה סיגל, אקולוגית הר הנגב ברשות הטבע והגנים, סיפרה כי במסגרת תפקיד הרשות, הם מעודדים אנשים לטייל, אך במקביל רוצים לצמצם את ההשפעה השלילית של נוכחות בני האדם על חיות הבר. "פנינו לשותפים שלנו בבן גוריון וביקשנו מהם לעשות מחקר שיאפשר לצמצם את ההשפעה השלילית על חיות הבר. מאחר שאחד ממקורות הקונפליקט העיקריים הוא מקורות מים, ביקשנו מהם לבדוק זאת ולהבין איך אפשר לעשות שם ממשק יותר נכון".
המחקר נערך במשך שתי עונות תיירות. ממאי ועד לאוגוסט 2021 הוצבו 20 מצלמות בעשרה אתרים, שתיים בכל אתר. כך ניתן היה לראות שבעלי החיים מגיעים למקורות המים בשעות הלילה ונחשפים לטריפה. מאידך באתרים שבהם היו מעט מטיילים, החיות הגיעו למקורות המים גם בשעות הצהריים.
ממאי ועד תחילת ספטמבר 2022 חיפשו החוקרים פתרונות. הם התמקדו בחמישה אתרים שבהם נצפתה רמה גבוהה של הפרעה של בני אדם, והציבו בהם מצלמות. כמו כן, הם פתחו שוקת של מים במרחק 500 מטר מהאתרים, והציבו גם שם מצלמה. התוצאה הייתה שבעלי החיים הגיעו לשוקת המים גם בשעות היום. בסך הכל - נבחנו 15 אלף סרטונים, שצולמו בשעות היום והלילה.
עינת זהביאן, דוקטורנטית במכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, הובילה את המחקר תחת הנחייתם של פרופ' עודד ברגר-טל ופרופ' דיויד זלץ. לדבריה, "מהממצאים גילינו שבאתרים שבהם נוכחות המטיילים גבוהה, כמות חיות הבר שמגיעה למקום מצטמצמת. היונקים שלנו נדחקים לפני ואחרי השעות שבהן בני האדם מגיעים. זה יכול להוביל לבעיות הרבה יותר גדולות. אם אנחנו מדברים על יונקים פעילי יום, כמו צבאים או יעלים, אנחנו רואים שעצם זה שהם נדחקים ונאלצים להגיע יותר בשעות הלילה, הם למעשה חשופים יותר לטריפה. מה שיכול להוריד את השרידות שלהם". עינת זהביאן קיימה את המחקר בעזרת הקרן על שם יאיר גוראון ז"ל לתמיכה בתלמידים בתארים מתקדמים.
חיות בר שנתפסו במצלמות שטח שהוצבו על ידי חוקרים באונ' בן גוריון בשיתוף עם רשות הטבע והגני
(קרדיט: אונ' בן גוריון)
"התיעודים שנתפסו במצלמות השטח נותנים לנו הצצה לעולם החי העשיר שיש בנגב, וזה מרחיב לנו את הלב", אמרה סיגל. לדבריה, "כשיש מטיילים בשיא החום החיות לא יכולות להגיע בחופשיות למקורות המים. צריך למצוא פתרון, שזה אתגר לא קטן".
זהביאן הוסיפה כי "הופתענו לגלות שגם בקיץ, למרות החום הגדול, אנחנו רואים מטיילים רבים שמגיעים למקורות המים. כך נוצרת תקופה מאוד ארוכה שבה לבעלי החיים אין נגישות מלאה".
אחד הפתרונות שהמחקר מציע הוא לבחון אפשרות של חלוקת זמן סביב מקורות המים בין המטיילים לבין חיות הבר. אפשרות נוספת היא הנגשת מקור מים חלופי - מציאת אלטרנטיבה עבור בעלי החיים "הבנו כי ישנה חשיבות לכך שבזמנים שבהם מגיעים מטיילים רבים כדאי לפתוח אלטרנטיבות עבור בעלי החיים כדי להנגיש להם את המים", אמרה זהביאן.
סיגל הוסיפה שבמקומות מסוימים נבחנה אפשרות של סגירת האתר שעה לפני החשכה, והייתה לכך השפעה רבה על בעלי החיים. "ראינו שבשעה הזאת, כשהמטיילים יוצאים, בעלי החיים מגיעים. סוג הפתרון הזה הוא נכון, אבל מצריך כוח אדם שיגיע ויבקש מהאנשים לצאת מהמקום".
פתרון אפשרי נוסף שהוצע הוא אי-פתיחת אתרים מסוימים לציבור. "יש מעיינות שאנחנו נמנעים מלתת גישה לציבור אליהם. יש מעיינות שכבר פתוחים, וקשה מאוד לשגת אחורה", אמרה סיגל.
"מתוך הנתונים אנחנו רואים שבאתרים של רשות הטבע והגנים שבהם הוגבלו שעות הכניסה, בעלי החיים מנצלים את הזמן", ציינה זהביאן והוסיפה כי במקומות שכרגע סגורים לקהל – כמות בעלי החיים שמגיעים היא גבוהה באופן משמעותי. "גם אני, שחוקרת את איזור המדבר כבר כמה שנים, לא ידעתי איזה עושר של מינים אפשר לראות בשטח. זה חלק מהיופי בשותפות בין המחקרים של רשות הטבע והגנים והאוניברסיטאות".
לסיכום, אמרה סיגל: "אנחנו לא מתכוונים לסגור אתרים קיימים. חשוב מאוד שאנשים יכירו אתרים במדבר, ולכן חייבים למצוא את האיזון. הפתרונות לא פשוטים, אבל לכל אתר נחפש את הפתרונות שמתאימים לו. אם זה על ידי סגירה שעה מוקדם יותר, אספקת מקור מים חלופי וכדומה".
בנוסף למחקר זה, רשות הטבע והגנים בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון ומו"פ מדבר מקיימים כיום גם מחקרים וניטורים מתמשכים בנוגע יעלים נובים השוכנים באופן קבוע במצפה רמון ובמדרשת בן גוריון. ניטורים אלו כוללים בין השאר גם שיתוף פעולה עם הציבור, והתקנת משדרים על חלק מהיעלים.
היעלים מסתובבים להם ללא היסוס ליד בני אדם, אך עם כל החן שבדבר, היעלים ביישוב חשופים לסכנות חדשות רבות כגון דריסה, תקיפת כלבים, אכילת זבל, הרעלות, ופציעות מחפצים שונים. מנגד, היעלים הם גם פוגעים בגינות, מפרקים מערכות השקייה, מזיקים לרכוש פרטי וציבורי, ויוצרים תסכול אצל רבים מתושבי היישוב. בעזרת הניטור, החוקרים מנסים למצוא פתרונות שיסייעו הן ליעלים והן לבני האדם.
