מנהיגי מדינות העולם הכריזו בוועידת האקלים של האו"ם בגלזגו על הפחתה, קיזוז ואיפוס של פליטות פחמן, עם יעדים לשנת 2030 ולשנת 2050, והמשיכו לדרכם. ואולם, כדי להשיג את היעדים הלאומיים והגלובליים הללו דרושה פעולה נחושה ויומיומית, וההצלחה תלויה במידה רבה גם בנכונות של כל אחת ואחד מאיתנו לשנות הרגלים.
כן, גם אנחנו צריכים להכין תוכנית אישית ומשפחתית להפחתה ולאיפוס של פליטות פחמן, ולהתחיל לפעול מיד בכל הכיוונים: מעבר מתזונה בשרית לתזונה צמחונית, שיכול להפחית עד 50% מפליטות הפחמן בכל ארוחה; שימוש בתחבורה ציבורית, שיתוף נסיעה או רכיבה על אופניים והליכה, שיפחיתו אחוזים ניכרים מצריכת הדלק; שימוש מושכל בחשמל; ומיתון צריכה.
משבר האקלים נוצר בעיקר בשל פליטות גזי חממה בהפקת אנרגיה לטובת הקיום של החברה האנושית, מגידול וייצור מזון ועד ייצור חשמל, משימוש באמצעי תחבורה ועד מיכון ומחשוב. הוא גורם לשינויי אקלים, המתבטאים במופעי מזג אוויר אלימים, ובשנים האחרונות אלו הפכו להיות קיצוניים יותר ותכופים יותר. אבל הרס משמעותי לא פחות ואולי אפילו יותר, הוא ההרס היומיומי של מערכות אקולוגיות: יערות, שוניות ועוד, ולא רק בשל משבר האקלים אלא גם בשל מיצוי גובר של משאבי טבע ופליטה גוברת של פסולות, שפכים ומזהמים לאוויר. כל אלה הם תולדה של תרבות צריכה בזבזנית, והסממן המובהק לצריכה המהירה של ימנו - מהירה לא רק במובן של קניה בלחיצת כפתור אלא גם במובן של שימוש קצר וכמעט חד פעמי במוצרים - הוא הקניות ברשת.
המבחן הגדול של כל אחת ואחד מאיתנו בהתגייסות למאבק הלאומי והגלובלי במשבר האקולוגי-אקלימי ממתין מעבר לפינה, בחודש הקניות הגדול ברשת, חודש נובמבר: חג הקניות הישראלי-שופינג איי אל (10-9 בנובמבר), יום הרווקים הסיני (11 בנובמבר), בלאק פריידיי (27 בנובמבר) וסייבר מאנדיי (30 בנובמבר). המודל של חגיגות הקניות ברשת הוא מודל של צריכה מהירה: קונים, משתמשים וזורקים. הוא ממקסם את המודל השיווקי של רוב חברות האופנה וחברות מוצרי האלקטרוניקה, שיוצאות חדשות לבקרים עם קולקציות חדשות או "דורות" חדשים. בהקשר זה חשוב לציין גם את תופעות ה"התיישנות המתוכננת" (Planned obsolescence ) או ה"השבתה המתוכננת" (Built-in obsolescence), שעיקרן קציבת אורך החיים של מוצר על ידי היצרן באופן מלאכותי כך שיתיישן לאחר זמן נתון ואי אפשר יהיה להשתמש בו יותר.
תופעה דומה היא תופעת "תכנון לשבר" או "עיצוב לשבר", שבה המוצר מתוכנן ומעוצב מראש לזמן שימוש קצר. מחיר נוסף של הצרכנות הגרגרנית שלנו הוא העסקה בלתי הוגנת של נשים וילדים בתנאי ניצול, כדי לספק את הסחורה במחיר זול ובמהירות.
הקניות ברשת בחודש נובמבר מאופיינות ברכישת ביגוד והנעלה לצד מוצרי חשמל, אלקטרוניקה ומיחשוב. פרט לאנרגיה ולמשאבי החומר הדרושים לייצור המוצרים, לשינוע, לאחסון ולשימוש בהם, הבעיה היא שאנחנו קונים יותר מדי, הרבה יותר מדי, וזורקים יותר מדי. הקניות ככלל והקניות ברשת בפרט מלוות בפסולת רבה. המוצרים מגיעים באריזות על אריזות שעוטפות כל פריט, קטן כגדול, ונקרעות ונזרקות מיד לפח. חלק לא מבוטל מהמוצרים שאנחנו לא מרוצים מהם הופכים לפסולת, אם מפני שהם נזרקים על ידי הרוכש שאין לו כוח או טעם להחזיר אותם, ואם מפני שאחרי שיחזרו אל השולח יזרקו לפח. חלק אחר נשאר עמוק בארון ולא משמש אותנו אפילו פעם אחת. בנוסף, כל קנייה חדשה היא סיבה לזרוק את הפריטים שנקנו רק בשנה שעברה. אבל מעל לכל, הקניות ברשת ובמיוחד בחודש נובמבר יוצרות אפקט ריבאונד, כי אם זול אז למה שלא נקנה יותר, גם מה שלא צריך.
לקניות ברשת יש יתרונות רבים: נוחות, זמינות ומחירים טובים, בטח בחודש נובמבר. הן גם משנות את שרשרת האספקה: מצמצמות את הצורך בשטחי מסחר, ואת המשאבים הדרושים להקמה ולאחזקה של מבנים, כמו גם את תנועת הנוסעים אל ומהחנויות. אבל יש להן גם לא מעט חסרונות, שלא פעם עולים על היתרונות: משינוע גובר ומזהם במטוסים, באוניות ובמשאיות, ועד רכישה רגשית ולא יעילה. מחקרים מראים שאנחנו משתמשים ב-80% מהזמן רק ב-20% מהבגדים שקנינו, וש-85% מהבגדים שאנחנו קונים נזרקים לפח תוך פחות משנה.
בסופו של דבר הכול שאלה של כמות ושל איכות ולא רק של מחיר. ככל שתקנו יותר ובזול תזרקו מהר והרבה יותר, וככל שתקנו סחורה באיכות גבוהה יותר, גם אם המחיר גבוה יותר, תזרקו פחות. גם החלופות קיימות ופשוטות, מהפחתה במקור, דרך החלפה או העברה של בגדים ומוצרים אחרים ועד לרכישה בחנויות יד שנייה, והן זולות, אפילו יותר מקניות ברשת, ונכונות יותר סביבתית וחברתית. משבר האקלים וההשפעה הסביבתית הנרחבת של תרבות הצריכה מחייבים אותנו לא רק למחשבה אחרת, אלא גם לפעולה אחרת. במקום לחכות למימוש ההבטחות של הממשלה להפחתה ואיפוס של פליטות הפחמן, או לפעולות התייעלות והתיירקרקות של חברות האופנה והאלקטרוניקה, תתחילו לעשות את השינוי בעצמכם, כבר בחודש נובמבר הזה. \
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
