הארגונים הסביבתיים קיוו שהמשרד להגנת הסביבה יציג "חוק אקלים" משמעותי יותר, אבל בסופו של דבר הוצג דוח רזה עם יעדים מופחתים, לעומת מדינות במערב. בדיון היום (ג') שנערך בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אמרה השרה עידית סילמן: "החוק לא הכי טוב שיש, אבל הכי טוב במסגרת הממשלתית, אל מול העשייה שלנו מול המשרדים האחרים".
השרה סילמן, שהשתתפה בדיון דרך זום - כיוון שהייתה בדרכה להיפגש עם ראשי רשויות מצפון הארץ, אמרה כי קידום החוק הוא "צעד משמעותי וגדול של מדינת ישראל שמיישרת קו עם ה-OECD". לדבריה, "יש כאן באמת הצבה שלנו בשורה אחת עם מדינות מפותחות, שאנחנו רוצים להשתייך אליהן. יש יעדים מעוגנים בחקיקה. זו בשורה. היעד של איפוס פליטות בהחלט אפשרי".
את המשרד להגנת הסביבה ייצג בדיון עצמו בחדר הוועדה מנכ"ל המשרד גיא סמט. מעט לפי הדיון התפרסמו דיווחים כי סמט יוחלף באסף יזדי, לשעבר מנכ"ל משרד ירושלים, שימונה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה.
החוק מעגן יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 בשיעור של 30%, ביחס לכמות פליטות גזי החממה שנמדדה בשנת 2015 (שנת הבסיס). כמו כן קובע החוק יעד אסטרטגי ארוך טווח לאיפוס פליטות נטו עד לשנת 2050. כדי לממש את היעדים האלו קובע החוק תהליך עבודה ממשלתי סדור ומובנה להכנה ועדכון אחת לחמש שנים של תוכנית משקית מקיפה ליישום היעדים, ולדיווח שנתי על ההתקדמות ביישומה.
ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) אמר בדיון כי "החוק הזה הוא ישראבלוף, להגיד שיש לנו חוק ולהמשיך עם עניינים כרגיל. זה מסמך כניעה מפואר למשרד האוצר. יש פה נסיגה דרמטית מהחוק הקודם. מה המשמעות ביעדים, אם אפשר לשנות אותם, בהחלטת ממשלה? החוק מעגן חקיקה ראשית, דברים עקומים. זה מעמד עצוב, לקבע את המצב הנוכחי, עם חוק אקלים כל כך חלש. על מי השרה להגנת הסביבה עובדת?"
לקראת הדיון שורה של ארגונים סביבתיים פרסמו את ההסתייגויות שלהם לחוק. גיתית ויסבלום, נציגת החברה להגנת הטבע, אמרה בדיון: "זה היה אמור להיות יום חגיגי, אבל אנחנו בחברה להגנת הטבע מרגישים תחושה עמוקה, גם של דאגה וגם של החמצה. נכון, חשוב שיהיה חוק אקלים, אבל לא לחוק הזה פיללנו. כרגע אנחנו מזהים חוק מסורבל, פשרני, עם הרבה מקלות בגלגלים של עצמו והרבה עיזים. אנחנו מרגישים שזה לא משהו אמיתי ואפקטיבי, אלא בכאילו".
"הצעת החוק המובאת בפני הוועדה, מלבד הכותרת שניתנה לה, אינה נותנת מענה משפטי אמיתי, והיא מהווה עלה תאנה להמשך הפקרת תושבי ישראל להשלכות המשבר", כתבו בארגון "אדם טבע לדין" בעמדתם לקראת הוועדה. "מדובר בהצעת חוק מחוררת, שאינה נותנת את המסגרת המינימלית הנדרשת לשם ההתמודדות של ישראל עם משבר האקלים ולהנעת המעבר הנדרש לכלכלה דלת פחמן".
בין היתר ציינו ב"אדם טבע ודין" כי היעד של 30% הפחתה ל- 2030 הוא נמוך מדי. לשם השוואה, היעד באיחוד האירופי לשנת 2030 הוא 55% הפחתה לעומת שנת 1990. בנוסף, הבעיה החמורה ביותר היא האפשרות שהחוק מעניק לממשלה לשנות בצו - ללא פיקוח פרלמנטרי או ציבורי - את היעדים ואת שנת הבסיס.
בהתאחדות התעשיינים העירו בנייר העמדה שלהם כי בהחלטה אין תקציבים הנדרשים להגשמת החוק ולתמרוץ המשק לביצוע התאמות נדרשות להפחתת פליטות. כמו כן החוק כולל כפילות רגולטורית, אשר למעשה מסכלת אפשרות לפיתוח כלכלי ולקבלת החלטות המבוססות גם על שיקולים כלכליים ואחרים.
במכון הישראלי לדמוקרטיה העירו בחוות דעתם כי לא די באישור חוק אקלים, אלא יש ליצור מנגנוני מעקב, פיקוח ובקרה אופרטיביים. "היערכות מדינת ישראל למשבר האקלים אינה פריבילגיה. זוהי חובה ביטחונית, כלכלית ומשפטית של נבחרי הציבור בממשלה. עליהם לדאוג לזכויות האדם ולביטחון האזרחים בהווה ובעתיד".
