שינויי האקלים נותנים את אותותיהם כיום במגוון דרכים. כעת, באמצעות מערך הנתונים הגדול ביותר של מאובנים אנושיים מאירופה בעידן הקרח, צוות מחקר בינלאומי הראה כיצד ציידים-לקטים פרהיסטוריים התמודדו עם שינויי האקלים בתקופה שבין לפני 47 אלף ל-7,000 שנה. גודל האוכלוסייה ירד בחדות במהלך התקופה הקרה ביותר, עד לכדי הכחדה במערב היבשת.
ד"ר האנס רתמן ממרכז סנקנברג לאבולוציה וסביבה של בני האדם באוניברסיטת טובינגן פיתח שיטה חדשה לניתוח המאובנים - שיטה המבוססת על אלגוריתם למידת מכונה - בשיתוף עם עמיתיו מהאוניברסיטה ומאוניברסיטת פרארה ואוניברסיטת ניו יורק, במחקר שפורסם בכתב העת Science Advances.
3 צפייה בגלריה
שלוש גולגולות שהתגלו בדרום גרמניה, תוארכו לתקופה שלפני כ-8,500 שנה, ושייכות למשפחה: גבר (משמאל), אישה (מימין) וילד (באמצע)
(צילום: Osteological Collection, University of Tübingen)
לפני כ-45 אלף שנה, בני האדם המודרניים הראשונים היגרו לאירופה במהלך עידן הקרח האחרון (התקופה הפלאוליתית העליונה). ארכאולוגים דנו זמן רב בהשפעת שינויי האקלים והתנאים הסביבתיים הנלווים על הדמוגרפיה של ציידים-לקטים באותה תקופה.
המספר המצומצם של מאובנים זמינים ושימור מולקולרי גרוע לשם ניתוח דנ"א עתיק, הקשו על הסקת מסקנות לגבי ההשפעה האקלימית על אוכלוסיות אנושיות. לשם כך, בחר צוות המחקר בגישה חדשה. במקום לנתח את הפרטים הפרהיסטוריים המעטים שעבורם קיים דנ"א עתיק, החוקרים בחנו את שיניהם.
"שיניים הן הרקמה הקשה ביותר בגוף האדם ולכן הן מרכיבי השלד המאובנים הנפוצים ביותר שנמצאו על ידי ארכיאולוגים. בכך התאפשר איסוף מערך נתונים חסר תקדים, בהשוואה למערכי נתונים קודמים מבוססי שלד וגנטיקה - נתונים דנטליים של 450 בני אדם פרהיסטוריים מכל רחבי אירופה, מלפני 47 אלף עד לפני 7,000 שנה", הסביר ד"ר רתמן.
החוקרים שמו דגש על שונות במערכת השיניים, לרבות צורות השיניים, מספרן ונוכחות או היעדר שינה בינה. "התכונות הללו הן תורשתיות, מה שמאפשר להתחקות אחר קשרים גנטיים בין בני אדם מתקופת הקרח מבלי להזדקק לדנ"א עתיק", אמר ד"ר רתמן.
מכיוון שניתן לצפות בתכונות הללו ללא כל אמצעי מתווך, נבחנו גם מאות תצלומי מאובנים. "בחינת תצלומים היסטוריים אפשרה לנו לכלול בניתוח שערכנו גם מאובנים חשובים שלמרבה הצער אינם קיימים יותר, כמו למשל אלו שאבדו או הושמדו במהלך מלחמת העולם השנייה", אמר ד"ר רתמן.
מהמחקר עלה כי בתקופה שלפני בין 47 אלף ל-28 אלף שנה, אוכלוסיות במערב ומזרח אירופה היו קשורות מבחינה גנטית. "ממצא זה עולה בקנה אחד עם מחקרי עבר ארכאולוגיים, אשר זיהו קווי דמיון נרחבים בכלי אבן, כלי נשק לציד וחפצי אמנות מהאזורים השונים", מסבירה ד"ר ג'ודית באייר מאוניברסיטת טובינגן. בתקופה זו, אירופה התאפיינה במידה רבה בנופי ערבות שהיוו כר פורה לגידול עדרי בעלי חיים שהיו מקור המזון העיקרי של ציידים-לקטים.
בתקופה שלאחר מכן (לפני בין 28 ל-14 אלף שנה) לא נמצאו קשרים גנטיים בין אוכלוסיות מערב ומזרח אירופה. בנוסף, הניתוחים הצביעו על כך ששני האזורים הללו חוו ירידה משמעותית בגודל האוכלוסייה, מה שהוביל לאובדן המגוון הגנטי. "השינוי הדמוגרפי הקיצוני הזה נגרם כנראה משינויי אקלים קיצוניים, שכן הטמפרטורות במהלך תקופה זו ירדו לערכים הנמוכים ביותר בתקופה הפלאוליתית העליונה, מה שהוביל לכך שיריעות הקרח הגיעו להיקפן הגדול ביותר וכיסו את רוב צפון ומרכז אירופה", הסביר ד"ר רתמן. "האקלים הזה הוביל לשינוי בנופים - מערבות לטונדרה - מה שהשפיע על בתי הגידול של בעלי החיים, וכתוצאה מכך גם על הציידים-לקטים שהיו תלויים בהם לתזונתם, עד לכדי הכחדתן אוכלוסיות מערב אירופה, שהוחלפו באוכלוסייה שהיגרה ממזרח אירופה".
בסופה של התקופה הקפואה, הטמפרטורה עלו וגרמו להמסת הקרחונים ולשגשוג הצמחייה, מה שעודד התיישבות באזורים שננטשו. צוות המחקר הבחין כי במהלך תקופה זו, האוכלוסיות המבודדות והמצומצמות במערב ובמזרח אירופה גדלו, תוך חידוש ההגירה. "זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה שוחזרו אירועים דמוגרפיים פרהיסטוריים מורכבים באמצעות נתונים מורפולוגיים", אמרה ד"ר מריה תרזה ויזארי מאוניברסיטת פרארה. "המחקר שלנו מספק תובנות חשובות על ההיסטוריה הדמוגרפית של אירופאים מתקופת הקרח, ומדגיש את ההשפעה העמוקה של שינויי אקלים על חייהם של בני אדם פרהיסטוריים. עלינו ללמוד מעברנו, אם ברצוננו לטפל בבעיות האקלימיות בעתיד", הוסיף ד"ר רתמן.
