הוצאו מהאקווריומים, וגדלו באגמים לגודל מפלצתי: הרשויות במינסוטה שבארצות הברית הפצירו בבעלי אקווריומים להפסיק לשחרר דגים במקווי מים, לאחר שדגי זהב ענקיים אותרו באחד האגמים. בעיר ברנסוויל, השוכנת 25 ק"מ מדרום למיניאפוליס, אמרו כי דגי זהב עלולים להגיע לגודל גדול פי כמה מגודלם הרגיל, ולעשות שמות במינים המקומיים.
בתחילת החודש נמצאו עשרה דגי זהב שאורכם 33 ס"מ באגם קלר שבמינסוטה, ובשבוע שעבר אותרו 18 דגים אפילו יותר גדולים, בגודל של כדור פוטבול – אורכם של חלק מהדגים הגיע ל-45 ס"מ, משקלם היה מעט פחות משני ק"ג.
"בבקשה אל תשחררו את דגי הזהב שגידלתם באגמים ובבריכות", צייצה עיריית ברנסוויל בסוף השבוע. "הם גדלים יותר ממה שאתם חושבים וגורמים לירידה באיכות המים בכך שהם בין היתר עוקרים צמחים. במקום להעביר את דגי הזהב הביתיים שלכם לאגם או בריכה, תשקלו אופציות אחרות למציאת בית חדש עבורם, כמו לבקש מחבר אחראי או משכן שידאג להם".
בנובמבר האחרון, הרשויות במחוז קארבר הסמוך הוציאו יותר מ-50 אלף דגי זהב מאגמים באזור. האחראי על רשות המים במחוז אמר כי דגי הזהב הם "מין שלא נחקר מספיק, ויש להם השפעה פוטנציאלית שלילית על איכות המים באגמים".
כמו קרפיון, דגי זהב יכולים להתרבות בקלות ולשרוד ברמות חמצן נמוכות, וגם בזמן החורף הקפוא של מינסוטה, אחת המדינות הקרות בארצות הברית. "דגי זהב מעטים יכולים להיראות כתוספת בלתי מזיקה לאגם - אבל הם לא", הדגישו באגף משאבי הטבע של מינסוטה.
ב"גרדיאן" נכתב כי נזק אקולוגי שנגרם על ידי שחרור לטבע של דגים מאקווריום אינו דבר חדש. זהרון, דג טורף שנפוץ בעיקר באוקיינוס השקט ובאוקיינוס ההודי, שוחרר על ידי בעלים בפלורידה שגידלו אותו. זה קרה ב-1992 אחרי הוריקן אנדרו, והתוצאה הייתה שהוא חיסל עשרות מינים בקריביים, מה שהוביל לכך שאצות כיסו את השוניות.
דגי זהב זכו לתשומת לב קטנה יותר ביחס למינים פולשים כמו הקרפיון האסיאתי וצדפי הזברה, אבל אזהרות לגביהם כבר ניתנו בווירג'יניה ובמדינת וושינגטון, וכן באוסטרליה ובאלברטה שבקנדה - שם מומחה למינים פולשים כינה את בעיית דגי הזהב "מפחידה". על פי ההערכה, מגדלים כ-200 מיליון דגי זהב מדי שנה, ומרביתם מועברים לאקווריומים בבתים.