לוח עץ, שעליו מופיע הכתב ההירוגליפי רונגו-רונגו, תוארך לתקופה שקדמה להגעת האירופים לשם. הדבר מחזק את הנחת המחקר, לפיה הכתב המסתורי הוא אחד ממערכות הכתיבה הבודדות בהיסטוריה שהומצאו באופן עצמאי. מדובר בכתב שכולל סמלים גרפיים של בני אדם, חיות, חלקי גוף צורות אסטרונומיות וחפצים יומיומיים (סירה, בית, חנית, גרזן אבן ומשוט)
על פי ההערכות, הלוח שהתגלה באי שבדרום-מזרח האוקיינוס השקט, מתוארך לטווח השנים 1509-1493 - יותר מ-200 שנים לפני ההגעה המתועדת הראשונה של אירופים לאי הפסחא, כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Scientific Reports.
הפילולוגית פרופ' סילביה פררה מאוניברסיטת בולוניה, שנמנתה על צוות המחקר, אמרה ל-Live Science שהממצאים תומכים בכך שכתב הרונגו-רונגו הומצא על ידי תושבי האי המיושב המבודד ביותר בעולם, ולא כפועל יוצא של הפלישה מאירופה. "ההירוגליפים המורכבים של הרונגו-רונגו שונים לחלוטין מאותיות של שפות אירופיות, מה שמעניק תמיכה נוספת לכך שהשפה הזו פותחה באופן עצמאי", אמרה פרופ' פררה.
רפה נוי (Rapa Nui), או בשמו המוכר יותר אי הפסחא, מרוחק כ-3,800 ק"מ מחופי צ'ילה (הנקודה היבשתית הקרובה ביותר). ראשוני הפולינזים שהתיישבו באי עשו זאת בין השנים 1150 ל-1280 ויצרו בו תרבות משגשגת. כשהאירופים הראשונים הגיעו לאי במאה ה-18, הם לא ייחסו חשיבות לכתב המקומי עד 1864.
כיום, נותרו 27 לוחות עץ בלבד, שנושאים את הכתב העתיק, אולם אף לא אחד מהם נמצא באי. מיסיונרים קתולים לקחו ארבעה מלוחות העץ ב-1869 ושלחו אותם לבישוף של טהיטי, ששלח אותם מאוחר יותר לאירופה, שם פוזרו בין אוספי מוזיאונים שונים.
פרופ' פררה ועמיתיה למחקר ערכו תיארוך של לוחות הרונגו-רונגו שהוחזקו על ידי קהילה של נזירות קתוליות ברומא, וגילו ששלושה לוחות נוצרו מעצים שנכרתו במאות ה-18 או ה-19, בעוד שהלוח הרביעי נוצר מעץ שנכרת במאה ה-15, כלומר שהמצאתו והשימוש בו קדמו בהרבה להגעת האירופים לאי הפסחא.
במחקר התגלה כי כתב הרונגו-רונגו נכתב בסמוך למועד כריתת העץ, כשהניתוח שאותו ביצעו החוקרים העלה בנוסף כי מדובר בעץ שלא היה נטוע באי, אלא כזה שנסחף אליו ממי האוקיינוס.
אי הפסחא מפורסם בשל התעלומות הארכאולוגיות הרבות שאופפות אותו, לרבות ראשי האבן הענקיים הידועים בשם מואי (Moai), ציורים חרותים בסלע שמוכרים בשם פטרוגליפים וכן כתב הרונגו-רונגו, אותו מנסים לפענח מזה שנים רבות, על מנת לספק תובנות חשובות לגבי התרבות וההיסטוריה הייחודית של ציוויליזציית אי הפסחא. פרופ' פררה אמרה שיותר מ-400 הירוגליפים שונים זוהו מבין כ-15 אלף ששרדו, כשאף אחד מהם לא תואם לשום מערכת כתיבה ידועה אחרת.
ד"ר רפאל וייצ'ורק, כימאי מאוניברסיטת ורשה, שלא היה מעורב במחקר, אך חקר לוחות רונגו-רונגו אחרים, אמר ל- Live Science כי ממצאי המחקר של פרופ' פררה ועמיתיה מהווה אינדיקציה חזקה לכך שהכתב לא רק הומצא באופן עצמאי, אלא גם מהווה את אחת הפעמים הבודדות שבהן הומצאה מערכת כתיבה מאפס, ללא ידע או קשר למערכות כתיבה אחרות.
"מדובר במחקר פורץ דרך, שהשיג התקדמות בחקר רב השנים של לוחות הרונגו-רונגו. כתב זה הוא אחת ההמצאות העצמאיות של כתיבה בהיסטוריה האנושית, בדומה למערכות הכתיבה של השומרים, המצרים והסינים", אמר ד"ר וייצ'ורק.