מדפי הקרח של האי פיין (Pine Island) ות'ווייטס (Thwaites) בים אמונדסן (Amundsen) שבאנטארקטיקה נמסים במהירות ומשפיעים על מפלס הים העולמי. צוות בינלאומי של חוקרים, שכלל את ד"ר טאה-ווק פארק מהמכון הקוריאני לחקר הקוטב, ד"ר יושיהירו נאקאיאמה מאוניברסיטת הוקאידו וסונג-היון נאם מהאוניברסיטה הלאומית של סיאול, ערכו מחקר שבו השתמשו בטכניקות מתקדמות על מנת לבחון את הכוחות שמניעים את המסתם המהירה של מדפי הקרח האנטארקטיים הללו.
קרחון יום הדין ת'ווייטס
בניגוד להנחות קודמות, שקישרו את המסת מדפי הקרח (מלבד אנטארקטיקה, ניתן למצוא אותם גם בגרינלנד ובקנדה) בעיקר לרוחות המנשבות מעל האוקיינוס הדרומי, המחקר החדש - שהתפרסם בכתב העת Nature Communications - הדגיש את התפקיד המשמעותי שממלאים יחסי הגומלין בין זרמי האוקיינוס המתפתלים לקרקעית האוקיינוס בהנעת תהליך ההמסה, לו משמעות כלל עולמית.
מדפי הקרח באי פיין ות'ווייטס הם מהמשתנים ביותר באנטארקטיקה והם מעניינים במיוחד בשל פגיעותם מפני התחממות מי האוקיינוס. האי פיין, שמכיל כ-180 טריליון טון של קרח ונאמד בגודל משוער ששווה לזה של אנגליה, כמו גם ת'ווייטס שזכה לכינוי "קרחון יום הדין" בשל גודלו העצום וההרס שיזרע במקרה שיימס לגמרי, פועלים כמחסומים מסיביים המונעים מהקרחונים שמאחוריהם לזרום אל האוקיינוס.
יחד עם זאת, ההמסה המהירה והקריסה הפוטנציאלית שלהם מהוות איום משמעותי על קהילות החוף ברחבי העולם נוכח העלייה שצפויה כתוצאה מכך בגובה פני הים העולמיים, שנעה כעת בשיעור של כ-0.6 מ"מ בשנה, אך עלולה להיות גבוהה יותר במרוצת השנים.
המחקר התמקד כאמור בתפקידה של שכבת המים החמים, שנמצאת מתחת למים הקרים בשכבות שקרובות יותר לפני השטח, בהמסת מדפי הקרח מלמטה. "העוצמה והמסלול של זרמי האוקיינוס המקיפים את מדפי הקרח שולטים ישירות בשטף המים החמים, ובכך משפיעים בצורה מורכבת על קצב ההמסה שלהם", הסביר ד"ר פארק. החוקרים שמו לב ל"עומק התרמוקלינה", שהוא עומק הממשק בין מים עמוקים חמים יותר למים עיליים קרים יותר. למעשה, שינויים בעומק התרמוקלינה משפיעים באופן משמעותי על זרימת המים החמים לעבר מדפי הקרח.
עד כה, הסברה הרווחת הייתה שרוחות מערביות מתגברות מצפון לים אמונדסן - ים שולי של האוקיינוס הדרומי הנמצא מערבית לאנטארקטיקה, לחופי ארץ מרי בירד - הניעו זרמי אוקיינוס והובילו מים חמים לעבר חללים שנוצרו במדף הקרח, תופעה בולטת במיוחד במהלך אירועי אל ניניו. "הממצאים שלנו מאתגרים את החוכמה הקונבנציונלית", אמר ד"ר נאקאיאמה. "המחקר שלנו הדגיש שהאינטראקציה בין זרמי אוקיינוס מתפתלים לקרקעית האוקיינוס מייצרת מהירות עלייה, ומביאה מים חמים לעומקים רדודים יותר. לאחר מכן, המים החמים הללו מגיעים לממשק הקרח-אוקיינוס, ומאיצים את המסת מדפי הקרח. מדובר בכיוון מחשבה חדש לגבי המסת מדפי הקרח, שדורש הערכה מחודשת של הרוחות המניעות אובדן קרח באנטארקטיקה, מה שיכול להשפיע באופן משמעותי על תחזיות עתידיות", סיכם ד"ר נאקאיאמה.
