המשרד להגנת הסביבה פרסם היום (ד') את טוויטת הטקסונומיה לסיווג פעילויות כלכליות לפי השפעתן על מטרות סביבתיות. זאת עם פתיחת כינוס פתרונות האקלים (Start-Up Nation Central), שנערך לקראת הכינוס ה-27 של ועידת האקלים, שתתקיים בחודש הבא בשארם א-שייח שבמצרים.
את המסמך הכינה חברת אקוטריידרס בע"מ יחד עם נציג במשרד להגנת הסביבה, בהנחיית מנכ"לית המשרד ומנהל אגף מדיניות ואסטרטגיה, ד"ר אוהד קרני. חברת אקוטריידרס מייעצת ומנהלת פרוייקטים בתחומי הסביבה והאנרגיה, ועובדת עם משרד ממשלה וחברות ממשלתיות, אבל גם עם חברות פרטיות, ביניהן חברות מזהמות כמו ICL, כימיקלים לישראל וחברת רותם אמפרט. מדובר בחברות שהמשרד מנהל נגדן הליכים פליליים והן מככבות ברשימת החברות המזהמות בישראל. בין אחת מהעבודות הבולטות שלהן למשרד היה הערכת התועלת הכלכלית למשק ממעבר לאנרגיה מתחדשת.
טקסונומיה בהקשרים של קיימוּת בפיננסיים (או ESG) היא מסמך המסווג פעילויות כלכליות לפי השפעתן על הסביבה, וזאת לפי קריטריונים טכניים ברורים ומדידים. הסיווג מאפשר בין היתר למקורות המימון הפרטיים והממשלתיים להגדיר את סוגי השימושים ששיש להם השפעות חיוביות על מטרות סביבתיות ("טקסונומיות ירוקות"), או השפעות שליליות על מטרות סביבתיות ("טקסונומיות חומות").
"תחום הקיימות בפיננסיים מתפתח בקצב מהיר מאוד בשנים האחרונות, אך במצבים רבים יש חוסר בהירות לגבי השאלה מהו 'מימון ירוק', המקדם מטרות סביבתיות. מטרת הטקסונומיה היא לתת מענה לשאלה זו על ידי יצירת אחידות, בהירות וסטנדרטיזציה, תוך הגדרות ברורות של קריטריונים ופעילויות שמימונם מקדם באופן משמעותי מטרות סביבה מרכזיות בעוד שאינו פוגע באופן משמעותי במטרות אחרות", מסבירים במשרד להגנת הסביבה.
הסיווג של פעילות כלכליות מתבצע לפי שש מטרות ליבה סביבתיות וביניהן מיטיגציה, אדפטציה, מגוון ביולוגי, כלכלה מעגלית, משאבי מים ובקרה על זיהומים, בהתאם לנהוג באיחוד האירופי. "הסיווג יכול לסייע ברמת הגוף הפיננסי עצמו בבואו לנהל את סיכוני הסביבה שלו על ידי הערכה של היקפי החשיפות לסוגי פעילויות שונים", מסבירים במשרד להגנת הסביבה. "נוסף על כך, הסיווג יכול לסייע בתיוג של מוצרים פיננסיים המשווקים כמוצרים ירוקים, ובכך יש לטקסונומיות ממשקים עם עולמות הגנת הצרכן ומניעת התירקקוּת (Greenwash)".
הטקסונומיה מחולקת לפרקים שונים לפי ענפי משק מרכזיים ורלוונטיים בכל הנוגע לתרומה הפוטנציאלית שלה למטרות אקלים, בהתבסס על הטקסונומיה האירופאית: ייצור אנרגיה, תחבורה, בנייה, תעשייה וטיפול בפסולת.
בטקסונומיה הישראלית יש רק התייחסות למיטיגציה, כלומר פעולות להפחתת פליוטת גזי חממה. בהמשך תהיה התייחסות גם לאדפטציה, כלומר הסתגלות לשינויי אקלים.
הטקסונומיה בעצם תייצר שפה אחידה, שמאפשרת לשחקנים בזירה הפיננסית כגון משקיעים, חברות ומנפיקים, להגדיר ולזהות פעילויות כידידותיות לסביבה. במשרד ציינו כי המהלך יהיה כרוך בעלויות הטמעה, הכרוכות בפיתוח היכולת המקצועית של הגופים הפיננסיים לנתח ולסווג פעילויות לפי הטקסונומיה.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה כי "הטקסונומיה הישראלית היא בשורה של ממש לחברה הישראלית ולסקטור הפיננסי בתוכה, ומהווה צעד נוסף ומשמעותי במאבק המתמשך במשבר האקלים. הטמעת שיקולים סביבתיים בתהליכי השקעות תוביל לפיתוח טכנולוגיות אקלימיות ועידוד ההשקעות בחברות ירוקות, ותציב את מדינת ישראל בשורה אחת עם מדינות נוספות בעולם שהבינו גם הן את החשיבות של הסקטור הפיננסי במאבק במשבר האקלים".
