הר ג'רגאלנט (Jargalant) במחוז חובד (Khovd) שבמערב מונגוליה מהווה בית עבור חיות בר ובעלי חיים מבויתים (עדרי בקר וצאן) מזה שנים רבות, אולם רעיית יתר של המקומיים, שמעוניינים להרחיב את שטחי המרעה ואת רווחיהם הכלכליים, גרמה להם לפלוש לאדמות של חיות הבר, שנחשפו כתוצאה מכך למחלות ורעב.
מספרם של הצבאים המונגוליים צנח משמעותית, מעשרות מיליונים לפחות משלושה מיליון פרטים, לאחר ששינויי האקלים הובילו לייבוש שפע הצמחייה הרעננה שממנה היו ניזונים הצבאים המונגוליים לאורך כל עונות השנה, מה שהוביל אותם לתור אחרי המעט שעוד נותר.
6 צפייה בגלריה
יעל בהר ג'רגאלנט במונגוליה, שם בית הגידול של חיות הבר הולך ומצטמצם בגלל גידול בעדרי בהמות שבויתו
(צילום: AFP)
6 צפייה בגלריה
הביקוש הגואה לקשמיר בחו"ל גרם לגודל אוכלוסיית בעלי החיים המבויתים של מונגוליה להשתלש מאז 1990
(צילום: AFP)
"העדרים שרק הלכו וגדלו הובילו את הרועים לחפש אחר שטחי מרעה חדשים, שאותם הם מצאו בשטחים שהיו בשימוש חיות הבר", אמר ל-AFP באטבולד דורג'גורקהאם מהקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF). אוכלוסיית בעלי החיים המבויתים במונגוליה גדלה פי שלושה בעשורים האחרונים, מ-20 מיליון ב-1990 ל-60 מיליון כיום. אם בעבר היו חמישה בעלי חיים מבויתים לקמ"ר, כיום ישנם 15 כאלה לקמ"ר. הזינוק נבע מהביקוש הגואה לקשמיר בחו"ל, בעיקר מצד סין.
עדרי הצאן והבקר סייעו בחילוץ תושבים רבים מהעוני הקיצוני שהגדיר בעבר את חיי הנוודים, אולם הרועים עדיין מתמודדים עם מציאות כלכלית קשה. "מי שיש ברשותו 200-300 בעלי חיים מבויתים, לא מסוגל לשפר את איכות חייו או לחסוך כסף לעתיד ילדיו", אמר ל-AFP הרועה דרקהאנבאטאר באטסוך מארדנסאנט (Erdenesant), השוכנת כ-200 ק"מ דרומית-מערבית לאולאנבאטר (Ulaanbaatar) עיר הבירה המונגולית.
מזג האוויר הקיצוני שפוקד את מונגוליה בחודשי החורף, למשל, גורם לקרקע לקפוא, מה שלא מטיב עם מצבם של הרועים ומקשה את חייהם. "הרועים נמצאים תחת לחץ כלכלי עצום", אמר ל-AFP גנדולגון סנג'א, מנהיג קבוצה של 200 משפחות רועים במזרח מחוז סוחבאטאר (Sukhbaatar), שהסביר כי אין ביכולתם לספק די מזון לעדריהם או לממן את שכר הלימוד של ילדיהם בבתי הספר.
הרחבת שטחי המרעה גרמה לכך שהעדרים המבויתים חיים בסמיכות לחיות הבר - מה שמוביל לעימות מזדמן כאשר טורפים (דוגמת נמרי השלג) ניזונים מכבשים ועיזים, מה שמוביל לעיתים אף להפצת מחלות בקרב העדרים. אנטילופת הסאיגה (Saiga tatarica) למשל - בייחוד סאיגה מונגולית (Saiga tatarica mongolica) - הוכחה כרגישה למחלות הנישאות בבעלי חיים מבויתים. מספר הפרטים ממין זה ירד מ-15 אלף ל-3,000 בלבד בעקבות התפרצות מחלת הדבר בקרב הצאן והבקר בשנים 2016-2017.
"אין באפשרותנו לחסן את חיות הבר", אמר ל-AFP ד"ר אוצ'ירקו ניאמסורן, סגן דיקן בית הספר הווטרינרי של האוניברסיטה המונגולית למדעי החיים, שהוסיף כי רק ברירה טבעית וחסינות עדר יוכלו להציל את המצב.
6 צפייה בגלריה
צבאים מונגוליים, שנחשבים לאחד מהמינים המאוימים על ידי עדרים הולכים וגדלים הרועים בבתי הגידול המסורתיים שלהם
(צילום: AFP)
אוכלוסיית נמרי השלג שבמונגוליה, מונה (על פי סקר משנת 2021) 953 פרטים - האוכלוסייה השנייה בגודלה בעולם. פלישתם של הרועים לאדמותיהם המוגנות, עוררה דאגה רבה נוכח איום על העדרים המבויתים וחיות הבר כאחד. במחוז חובד לבדו נטרפו 220 בעלי חיים מבויתים על ידי נמרי השלג אשתקד, מה שעורר עוד יותר את זעמם של הרועים, ולא הותיר להם ברירה אלא להתעלם מהוראת הרשויות המקומיות לעזוב את הר ג'רגאלנט, שמהווה שטח מוגן עבור נמרי השלג (כך שרעייה אסורה בשטחו).
הקונפליקט מעביר את הכדור לידיהם של מקבלי ההחלטות במונגוליה, מהם מצופה לפעול במהירות ובנחרצות על מנת להבטיח את מקור פרנסתם של הרועים, אך כם להגן על חיות הבר שאוכלוסייתן הולכת ומצטמצמת עד לכדי סכנת הכחדה.
