צעד ראשון בחזרה לירח: אם לא יהיו דחיות נוספות, צפויה סוכנות החלל האמריקנית לשגר מחר בבוקר (יום ד') את החללית אוריון לירח. בנאס"א אמרו כי חלון השיגור של משימת ארטמיס 1 מתחיל ב-8:04 (שעון ישראל) והוא יימשך שעתיים. השיגור, שהמועד המקורי שלו היה מתוכנן לאוגוסט נדחה פעמיים בשל תקלות במשגר SLS הענק ולאחר מכן בשל ההוריקן איאן, אז הוחזר המשגר ועליו החללית לבניין הענק בבסיס החלל קייפ קנוורל, על מנת שלא ייפגע. ערב השיגור הודיעו בנאס"א כי הסיכוי שהשיגור ייצא לפועל מחר מבחינת מזג האוויר הוא 90%. ynet יעביר מחר את השיגור ההיסטורי בשידור חי.
לקראת השיגור התראיין פרופ' דן בלומברג, יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ב-ynet radio. הוא סיפר על המשימה ההיסטורית: "אנחנו שולחים למעשה חללית מסוג חדש, רמה אחרת לגמרי ממה שהיה עד היום, שונה לחלוטין במה שהיה באפולו לכיוון הירח. החללית תקיף את הירח, תעשה טיול ארוך מאוד בחלל, כ-25 ימים. המטרה היא להתחיל לבדוק את ההיתכנות לשיגור בני אדם לירח. זה לא יקרה במשימה הבאה, אלא בזו שאחריה. אנחנו מקווים שבמשימה מספר בשלוש כבר ישוגרו אנשים לכיוון הירח".
פרופ' בלומברג הסביר מדוע הטיסה נמשכת זמן רב יותר מזו של אפולו 11, שהגיעה לירח כשלושה ימים לאחר השיגור. "אנחנו עושים מסלול הרבה יותר ארוך", הוא אמר. "אנחנו מקיפים גם את כדור הארץ בתהליך הזה. זה לא רק לטוס לירח ולחזור. בשונה מאפולו, וזה במכוון דרך אגב, כי אנחנו רוצים לבדוק את ההיתכנות לשהות ארוכה של אנשים בחלל העמוק".
הדמיה של משימת ארטמיס 1
(הדמיה: נאס"א)
הוא הזכיר את הבובה זוהר - שתהיה בחללית ותלבש חליפה נגד קרינה, בעוד שהבובה השנייה הלגה תהיה ללא מגן קרינה. פרופ' בלומברג: "זו חליפה שמגנה מפני קרינה. לא השתמשו בה בחלל, אלא בכדור הארץ. גם כדור הארץ נמצא אי שם בחלל - לא לשכוח. השתמשו בו על כדור הארץ לכוחות הצלה. החליפה לחלל היא קצת שונה, היא הרבה יותר קלה מזו שמשתמשים בה בכדור הארץ. היא מגינה מפני קרינה שונה והמטרה שלה היא להגן מפני האסטרונאוטים מסערות שמש וסערות קוסמיות כדי שלא יפגעו ולא יחשפו".
פרופ' בלומברג הסביר כי הסכנה להיחשף לקרינה היא גדולה יותר בירח. "הפגיעה היא פונקציה של עוצמה וזמן חשיפה", הוא הסביר. "כשאתה נמצא במסע של שלושה ימים - זה לא נורא. כשאתה נמצא בתחנת החלל - אתה מוגן בתוך התחנה. כשאתה מגיע לירח - הסיכון הוא הרבה יותר גדול. אם תשהה חודש בחלל - בחללית הזו גם יש סיכון גדול. ולכן, יש את החליפה הזו והיא נועדה להגן עליך. אני אגיד לך סוד, לא כל כך סוד. גם כשאנחנו טסים במטוסים אנחנו נחשפים לקרינה, וכשיש סערות מורידים את רום התעופה של מטוסים מדי פעם".
על פי התכנון בעוד כמה שנים תשגר נאס"א גם אסטרונאוטים לירח, לראשונה מאז דצמבר 1972. פרופ' בלומברג התייחס להבדל בין השיגורים של תוכנית אפולו לזו של ארטמיס. "המשימה היא שונה. המשימה כרגע היא להביא אנשים לירח ולהשאיר אותם על הירח לתקופה מסיוימת, כדי שיכינו בסיס לקראת שיגור למאדים", הוא אמר. "האמריקנים מאוד מעוניינים להגיע למאדים במשימות מאוישות, ולשם כך יהיה צריך בסיס בדרך".
משימת ארטמיס 1 היא הניסוי הראשון של טיל השיגור SLS, המיועד לשאת מטענים כבדים למשימות בעומק החלל. הוא ישגר את החללית אוריון למסלול הכולל הקפה מורכבת של הירח. החללית לא תהיה מאוישת, אך יהיו בה שלוש בובות המצוידות בחיישנים רבים לבחינת מערכות תמיכת החיים של החללית, וכן לבחינת היעילות של אפוד ההגנה מקרינה של החברה הישראלית StemRad.
במשימה תבדוק נאס"א את שלל תפקודי החללית, ובהם הנעה, ניווט ותקשורת, וכמובן את המערכות שאמורות לאפשר לה לשוב בשלום לכדור הארץ, ובראשן מגן החום והמצנחים. החללית אמורה לנחות באוקיינוס האטלנטי ב-11 בדצמבר באמצעות מצנחים.
אם הכול יפעל כשורה, סוכנות החלל מתכננת לשגר בעוד כשנתיים טיסה מאוישת סביב הירח, ושנה או שנתיים לאחר מכן להנחית עליו שוב בני אדם, יותר מחמישים שנה אחרי הטיסה המאוישת האחרונה עד כה לירח.
