החללית הסולארית פארקר של נאס"א מקיפה היום (א') את השמש בפעם העשירית ובאותה הזדמנות היא שברה את שיא המהירות של חללית בחלל - 163 ק"מ בשנייה. במהירות עצומה זו אפשר להגיע מחיפה לירושלים בשנייה אחת.
הדמיית המשימה של החללית פארקר
(צילום: נאס"א)


החללית - ששוגרה לחלל באוגוסט 2018 - שברה למעשה את שיא המהירות שהיא שברה בעבר, בהקפה העשירית מתוך 24 של השמש - זאת לאחר שצברה תאוצה כשהקיפה את כוכב הלכת נוגה. בהקפה הנוכחית החללית מגיעה למרחק של 8,542,588 ק"מ מהשמש. מדובר כאמור במהירות שיא של 163 ק"מ בשנייה או כ-587 אלף קמ"ש (586,836 קמ"ש ליתר דיוק). כלומר החללית יכולה לצאת מכדור הארץ לירח - ולחזור אליו בכ-80 דקות, מסע הנמשך כיום שלושה ימים לכיוון אחד. שיא המהירות הקודם של החללית היה 532 אלף קמ"ש.
אבל זו לא תהיה המהירות הגבוהה ביותר שאליה תגיע החללית. בנאס"א אמרו כי ב-24 בדצמבר 2024, במהלך ההקפה ה-22 המתוכננת של השמש - שבה תהיה החללית במרחק הקרוב ביותר לשמש - היא תגיע למהירות עצומה של 692 אלף קמ"ש.
במהלך ההקפה הנוכחית, כמו בהקפות הקודמות, המכשירים המדעיים שעל החללית מודדים את הרוחות הסולאריות מהשמש, אך גם דברים אחרים.
2 צפייה בגלריה
הדמיה של החללית סביב השמש
הדמיה של החללית סביב השמש
הדמיה של החללית סביב השמש
(הדמיה: NASA/Johns Hopkins APL/Steve Gribben)
"אנו צופים בכמויות אבק גבוהות מהצפוי ליד השמש", אמר נור ראואפי, מדען במשימה ממעבדת ג'ונס הופקינס לפיזיקה יישומית במרילנד. "מה שמרגש הוא שהדבר משפר מאוד את ההבנה שלנו של האזורים הפנימיים ביותר של ההליוספירה (אזור דמוי בועה אליפטית המקיף את מערכת השמש) שלנו, נותן לנו תובנה לגבי סביבה שעד עכשיו הייתה עבורנו תעלומה מוחלטת". מדובר ב"לכלוך" של האזור הסמוך לשמש. ההערכה היא כי מדובר בשרידי של אסטרואידים ושביטים שעקב העובדה שהתאדו לאחר שהתקרבו כל כך לשמש – והותירו מאחוריהם ערפל מאובק.
בסוכנות החלל האמריקנית הסבירו כי אמנם החללית אינה נושאת גלאי אבק, אבל כשגרגרי אבק פוגעים בחללית לאורך דרכה, ההשפעות המהירות יוצרות ענני פלזמה. עננים אלו, אמרו בנאס"א, מייצרים מטענים חשמליים ייחודיים הנקלטים על ידי מספר חיישנים במכשיר FIELDS שעל החללית. המכשיר הזה נועד למדוד את השדות החשמליים והמגנטיים ליד השמש.
לפי אתר נאס"א, ההקפה ה-11 של החללית סביב השמש אמורה להיות ב-25 בפברואר 2022 ולאחר מכן צפויות הקפות נוספות ב-1 ביוני, ב-6 בספטמבר, ב-11 בדצמבר, ב-17 במרץ 2023 וב-22 ביוני אותה שנה. לאחר מכן תצא החללית להקפה סביב נוגה והיא תחזור להקיף את השמש חמש פעמים נוספת.
2 צפייה בגלריה
חללית גשושית פארקר חקר השמש שמש
חללית גשושית פארקר חקר השמש שמש
אחת התמונות שצילמה החללית
(צילום: רויטרס)
לאחר עוד הקפה סביבה נוגה ב-6 בנובמבר 2024, תגיע החללית למרחק הקרוב ביותר מהשמש במשימה שלה. זה יקרה כאמור ב-24 בדצמבר 2024, אז היא תגיע למהירות העצומה – שעדיין רחוק מאוד ממהירות האור. שתי ההקפות האחרונות, כך על פי התכנון, סביב השמש יהיו ב-22 במרץ 2025 וב-19 ביוני 2025.
פארקר היא החללית הראשונה שנקראת על שמו של אדם שעדיין חי - האסטרופיזיקאי פרופ' יוג'ין פארקר בן ה-94 מאוניברסיטת מישיגן סטייט, הראשון שגילה את קיומן של רוחות סולאריות, ב-1958. מ