חולייה בודדת חשפה כי דינוזאור זאורופוד בגודל בינוני אכלס את האזור המיוער בשפלה הטרופית של Serranía del Perijá בצפון קולומביה לפני כ-175 מיליון שנה. כך עולה ממחקר חדש שערך צוות חוקרים בינלאומי. המחקר פורסם בכתב העת Journal of Vertebrate Paleontology.
המין החדש שנקרא Perijasaurus lapaz, הוא דינוזאור צמחוני ארוך צוואר, שזוהה בזכות חולייה בודדת שגובהה ורוחבה כחצי מטר. מקור שמו של הדינוזאור הוא באזור ההררי שבו נמצאה החולייה. החפירות במקום התאפשרו נוכח הסכם הפסקת האש שנחתם ב-2015, שהביא לסיום מלחמת האזרחים בקולומביה.
למעשה, שרידי הדינוזאור שהתגלו, מהווים את המיקום הצפוני ביותר שבו אותר זאורופוד בדרום אמריקה ומייצגים שלב מוקדם בהיסטוריה האבולוציונית שלו. "המין החדש מאפשר להרחיב את הידע קצת יותר על מקורם של הזאורופודים בתקופת היורה, כמו גם על איך הם הכינו את הקרקע עבור זאורופודים מאוחרים יותר מתקופת הקרטיקון", אמר מחבר המחקר אלדו רינקון בורבאנו, פרופ' לפיזיקה וגיאוגרפיה באוניברסידד דל נורטה בקולומביה.
המאובן התגלה לראשונה בשנת 1943 במהלך מסע מיפוי גיאולוגי של חברת הנפט הטרופי. הדגימה נלקחה לאוספי אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ותוארה לראשונה ב-1955. האוצר והפרופ' לפליאונטולוגיה של אוניברסיטת מישיגן, ג'ף וילסון מנטילה, בחן את הדגימה בזמן שהיה סטודנט לתואר שני ב-1997 ומאוחר יותר החל בפרויקט שנתמך על ידי קרן פולברייט לחקר אבולוציה מוקדמת של הזאורופוד בקולומביה.
כחלק מאותו פרוייקט, הדגימה הקולומביאנית הושאלה לאוניברסיטת מישיגן, שם ניקה אותה ויליאם סנדרס. "לאור הטיפול במאובן, הצלחנו לדמיין טוב יותר את הלמינות הגרמיות העדינות המקשרות את החלקים הבולטים של החולייה - עמוד השדרה, מפרקי החוליות, מפרקי הצלעות - הארכיטקטורה של החיבורים הללו סיפקה מידע מורפולוגי קריטי שזיהה אותו כמין חדש ומיקם אותו בתוך אילן היוחסין הזאורופודים", אמר פרופ' מנטילה.
3 צפייה בגלריה
חוליה בודדת שגובהה ורוחבה כחצי מטר, שתרמה לזיהוי הזן החדש של זאורופוד
(צילום: U-M Online Repository of Fossils viewer developed by the U-M Museum of Paleontology)
הסכסוך שנמשך מאז 1964 בין הכוחות הצבאיים של קולומביה לבין קבוצת הגרילה FARC ומיליציות נוספות, הפך את האזור של Serranía del Perijá, אשר יושב בסמוך לגבול בין קולומביה לוונצואלה, למקום לא בטוח למחקר, עד לחתימה על הסכמי השלום. מאז, צוות המחקר השקיע את כל מרצו כדי לקבוע בדיוק רב יותר היכן חי Perijasaurus lapaz, תוך היעזרות במפה משנת 1955 המציגה את מקום הימצאו של המאובן. כמו כן, נעזרו החוקרים גם בחומרים שהוסרו מהחולייה עצמה במהלך תהליך הכנתה - מה שאפשר להם לקבוע את השכבה הספציפית ממנה נאספה העצם. עבודת השדה באתר וביישובים סמוכים עזרה לשחזר את הסביבה הטבעית שבה התגורר הדינוזאור. הבדיקות העלו שהדינוזאור הזה חי בסביבה של מדרונות נמוכים הסמוכים לנהר ולאזור המיוער ב- Serranía del Perijá.
רוב התגליות של דינוזאורים בדרום אמריקה מגיעות מסלעים מתקופת הקרטיקון, שנמצאים בארגנטינה ובברזיל. דינוזאורים מהחלק הצפוני של דרום אמריקה הם נדירים בהרבה, במיוחד בתקופות היורה והטריאס, כאשר הקרקעות עדיין היו מחוברות זו לזו. למרות ש- Perijasaurus lapaz מיוצג על ידי חולייה בודדת, מדובר על ממצא שמספק מידע רב לחוקרים, שהצליחו לגלות את התפתחותו האבולוציוניות ביחס לזאורופודים מעידן היורה הקדום והתיכוני.
3 צפייה בגלריה
Serranía del Perijá בקולומביה, שם נמצאת החוליה של הזן החדש של הזאורופוד
(צילום: Shutterstock)
לדבריהם, מדובר בדינוזאור שמשתייך לתקופה הקדומה של סדרה זו, הכוללת מינים מחלקה הדרומי של דרום אמריקה, אפריקה, אסיה ואירופה. נוכחותו של דינוזאור זה באזורים הפלאוטרופיים של דרום אמריקה, יחד עם הקשר הפילוגנטי ההדוק שלו עם מינים הפזורים גיאוגרפית, שחיו בקווי רוחב נמוכים, מרמזים על כך שמגוון ופיזור הזאורופודים התרחשו במהירות רבה בעקבות אירוע אנוקסי גדול שהתרחש בסוף תקופת היורה, כאשר חלקים של האוקיינוסים היו מדוללים מחמצן על פני אזורים גיאוגרפיים גדולים. "מה שאנו רואים בשנות היורה הקדומות, הן בקווי רוחב גבוהים והן באזורים הטרופיים ביותר, הוא שמינים של זארופוד היו קשורים זה בזה אבולוציונית וגיאוגרפית, וזה משהו ששמים לב אליו גם עם קבוצות אחרות של דינוזאורים טורפים ואוכלי עשב", אמר הפליאונטולוג הארגנטיני מרטין אסקורה, שמשמש כאוצר ראשי במוזיאון הטבע בארצו.
זאורופודים הם בעלי החיים הגדולים ביותר שהלכו על היבשה, חלקם מגיעים לאורכים משוערים של 49 מטרים ומשקלים של עד 57 טונות. יכולתם לתמוך במשקלם ולהניע את גופם ביעילות נובעת מסדרה של התאמות להפחתת משקל ולהגברת התמיכה באמצעות מבנה כפות רגליהם. "צוות המחקר ימשיך להתמקד באזור זה מכיוון שקולומביה מתגלה כמדינה עם פוטנציאל רב לתרום לפליאונטולוגיה של היבשת והעולם", אמר פרופ' מנטילה.
