אוהבים אבוקדו? הגעתם לרמת התמחות כזאת שאתם מבדילים בטעם בין הזנים השונים? יש לכם העדפה לסוגים מסוימים? אם התשובות לכל אלה הן "בוודאי", שינוי דרמטי עומד לחול במטבח שלכם, מסלט ועד גוואקמולי.
האבוקדו האהוד כיום בישראל הוא זה עם הקליפה הרכה והירוקה. אולם בחו"ל אוהבים יותר דווקא את הפרי עם הקליפה העבה והשחורה. הזנים השחורים (האס ודומיו) שולטים על יותר מ-90 אחוזים משוק האבוקדו בעולם, והזנים הירוקים (למשל אטינגר ופינקרטון) הולכים ונדחקים החוצה.
אמיר בכר, מנכ"ל אבוקדו גל בחברה לפיתוח הגליל, מסביר כי "מפני שמעל מחצית מגידולי האבוקדו בישראל מיועדים ליצוא, החקלאים המקומיים מיישרים קו ומרבית נטיעות העצים החדשים הם מהזנים השחורים".
לדבריו, "שינויים אלה נובעים משתי סיבות עיקריות: ראשית, רשתות השיווק הקמעונאיות באירופה שינו את העדפתן לפרי השחור והקטן, שנמכר ביחידות ארוזות לצריכה מיידית. שנית, הזנים השחורים זמינים כל השנה, פקטור משמעותי עבור רשתות שיווק. לכן, המגמה כיום היא לעבור לגידול זני אבוקדו שחורים, מכיוון שהם משיאים למגדל את התמורה הגבוהה ביותר".
האם יש הבדל בטעם? "לזן השחור יש טעם אגוזי יותר", טוען עופר (פושקו) מושקוביץ, מנהל גידולי האבוקדו בקיבוץ משגב עם, "אני אישית מעדיף את האבוקדו הירוק, הגדול והשמנוני, שהרבה יותר טעים לדעתי, אבל בכל העולם אוהבים דווקא את השחור המחוספס". גם הוא מודה ביתרון עצום שיש לאבוקדו השחור: הבשלה זריזה. למעשה, במקרים רבים ניתן למצוא אותו בשל כבר בחנויות, בעוד שחבריו הירוקים מגיעים קשים כמו אבן, צריך לחכות ימים ארוכים להבשלתם, ואם החמצת את הרגע הנכון - הם כבר השחירו, מבפנים כמובן.
אגב, מזג האוויר שאנו חווים בימים אלה ברחבי המדינה מהווים בעיה גם לגידולי האבוקדו. "חום קיצוני עלול לגרום לנשירה מוגברת של חנטים, לפגיעה באיכות הפרי, ובמקרים קיצוניים אף לפגיעה בעצים”מסביר ד”ר ליאור רובינוביץ’, חוקר במו”פ צפון של מכון המחקר מיגל, אשר אחראי על מחקר שבו נעשה שימוש ברשתות הצללה כדי להגן על העצים.
לדבריו, "עצי אבוקדו שהיו מכוסים ברשתות במהלך אירועי חום קיצוני הניבו יבול הגבוה בכ־30 אחוזים בהשוואה לעצים שלא כוסו בהן”.
