הסתגלות לעליית מפלס פני הים של עד חצי מטר תעלה ל-3 מדינות האיים הפגיעות ביותר באוקיינוס השקט כמעט 10 מיליארד דולר - שווה ערך לכ-20 שנות תוצר מקומי גולמי של אותם איים. כך עולה מנותני דוח של הבנק העולמי, שפורסמו היום (ה') בזמן שבבאקו נערכת ועידת האקלים של האו"ם.
שר החוץ של טובאלו בוועידה ב-2021
(צילום: רויטרס)
קיריבטי, טובאלו ואיי מרשל הן מהמדינות הקטנות, המרוחקות ועם האוכלוסיות המפוזרות ביותר בעולם, הפרושות על פני 6.4 מיליון קמ"ר של האוקיינוס השקט. תושביהן, נמצאים בסכנה של ממש בעידן שבו שינויי האקלים מתעצמים משנה לשנה, שכן מדובר במדינות איים שגובהן לא עולה על 3-2 מטרים.
אם לא די בכך, הנתונים מהדוח שפורסם מטעם הבנק העולמי מלמדים כי שליש מאוכלוסיית קיריבטי וטובאלו נמצאים בסיכון לעוני קיצוני בגלל ההשפעות ההרסניות של שינויי האקלים, כמו למשל שיטפונות שעלולים להיגרם כתוצאה מעליית מפלס פני הים. זאת, בנוסף לעובדה ששירותי הבריאות במדינות הקטנות קורסים תחת העומס שנוצר מהעלייה בתחלואה, שנגרמה אף היא כתוצאה מאותם שינויים אקלימיים קיצוניים.
עליית פני הים בשיעור של עד חצי מטר, תמחק אזורים שלמים משטחן של אותן מדינות, כאשר על פי התחזיות היא עלולה להתרחש עד שנת 2050 (על פי התרחיש הגרוע ביותר), או עד שנת 2070 (בתרחיש הסביר יותר). על כן, הרשויות במדינות הקטנות נדרשות לנקיטת פעולות מקדימות על מנת להסתגל למצב ולנסות לשרוד, אם כי לא מדובר במדינות בעלות משאבים כלכליים רבים.
4 צפייה בגלריה
הילדה היין, נשיאת איי מרשל, בוועידת האקלים של האו"ם שנערכת בבאקו, בירת אזרבייג'ן
(צילום: Rafiq Maqbool, AP)
בהקשר הזה, כסף ניצב במוקד השיחות שמתנהלות בימים הללו בוועידת האקלים של האו"ם (COP29) בבאקו, בירת אזרבייג'ן. על כן, הצלחת השיחות עתידה להימדד על פי מידת ההסכמה בין נציגי המדינות המשתתפות, בדגש על אלו המתועשות ובעלות הממון, אודות הסיוע הכלכלי שיינתן למדינות מתפתחות ועניות יותר, על מנת שאלו יוכלו להתמודד בהצלחה עם שינויי האקלים והשלכותיהם.
בדוח מטעם הבנק העולמי, הדגישו מחבריו כי מדינות האטולים באוקיינוס השקט - איים בעלי מבנה טבעתי המצויים באוקיינוסים טרופיים - סובלות מפער משמעותי ביכולת המימון של פעולות מנע מפני השפעות שינויי האקלים. מספר דוגמאות שממחישות זאת, ניתן לקבל בעובדה שבניית חומות ים במרכזים עירוניים, הגבהת בתים והעתקת אזורים שסמוכים לקו החוף אל החלקים הפנימיים שמרוחקים ממנו.
חשוב לציין כי ההערכה הכלכלית הזו לא כולל את העלות הנוספת של פיתוח ושדרוג מערכות הבריאות והחינוך, כמו גם תשתיות החשמל והמים, על מנת שכל אלה יוכלו לשרוד את שינויי האקלים בעתיד - מה שטומן בחובו אתגר לא פשוט שאותן מדינות מקוות לצלוח. ללא הסיוע הכלכלי עליו מנהיגיהן נלחמים בעת הזו, העתיד בהחלט לא משר טובות עבורן.
