ציידים-לקטים באזור פטגוניה - חבל ארץ המשתרע על פני כמיליון קמ"ר בחלקה הדרומי של אמריקה הדרומית, בתחומיהן של ארגנטינה וצ'ילה - החזיקו שועלים זאביים כחיות מחמד לפני הגעתם של כלבים מאירופה לפני כ-500 שנה, כך עולה ממחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Royal Society Open Science. לתדהמתם של החוקרים, התגלה כי במקרים מסוימים, האנשים היו כל כך קשורים לשועלי המחמד שלהם, עד כדי כך שהם נקברו יחד.
שועל בישראל
(צילום: רונית נשיא, רשות הטבע והגנים)
המחקר החדש התמקד באתר Cañada Seca, הנמצא כ-210 ק"מ דרומית לעיר מנדוזה שבמערב ארגנטינה. האתר הפרה-היספני, שהתגלה בשנת 1991, הכיל עצמות של לפחות 24 אנשים (כולל ילדים), אשר תוארכו כבנות 1,500 שנה.
בנוסף לכך, התגלו חפציהם האישיים של אותם אנשים, כגון חרוזי שרשרת, כלי אבן ונזמי שפה בשם Tembetá. באחד מהקברים, התגלה שלד חלקי של שועל זאבי ממין Dusicyon avus - מין נכחד שגודלו היה דומה לזה של רועה גרמני ומראהו הזכיר תן.
"נראה שהשועל הזאבי נקבר במכוון לצד בני האדם שמצידם רכשו לו כבוד, כשמדובר בממצא השני מסוגו באמריקה הדרומית", אמרה ל-Live Science הזואוארכאולוגית ד"ר אופלי לבראסר מאוניברסיטת אוקספורד, שעמדה בראש צוות המחקר יחד עם ד"ר סינתיה קרולינה אבונה מהמכון לאבולוציה, אקולוגיה היסטורית וסביבה של ארגנטינה במנדוזה.
תחילה, ההערכות היו שעצמות השועל הזאבי באתר Cañada Seca הן של שועל דרום אמריקני (Lycalopex), אולם ניתוח הדגימות שביצעו החוקרים במחקר הנוכחי - הן של ממדיו והן של ניתוח הדנ"א העתיק שלו - הצביע על כך שמדובר כאמור ב-Dusicyon avus, מה שמרחיב את טווח מחייתו הגאוגרפי של מין שועל זאבי זה לקצה הצפוני של פטגוניה. כמו כן, ניתוח של איזוטופי פחמן וחנקן - וריאציות של יסודות שיש להם מספר שונה של נויטרונים בגרעיניהם - בעצמות השועל הזאבי, הצביע על כך שתזונתו הייתה עשירה במזון מן הצומח, בדומה לזו של בני האדם שנקברו לצידו.
3 צפייה בגלריה
עצמות השועל הזאבי ממין Dusicyon avus שהתגלו באתר הקבורה בארגנטינה
(צילום: Francisco Prevosti)
על כן, נראה שהשועל הזאבי אכל מה שבני האדם אכלו באותה תקופה, ממצא נוסף שממחיש את הקשר הקרוב ביניהם. "ההסבר הסביר ביותר הוא שהשועל הזאבי היה בעל משמעות סמלית ונחשב לבן לוויה יקר ערך עבור קבוצות הציידים-לקטים. הקשר החזק בינו לבין בני האדם במהלך חייו היה הגורם העיקרי לקבורה לצד בעליו או האנשים איתם נוצרה אינטראקציה", כך נכתב במחקר.
כלבי הבית (Canis familiaris) הובאו לאמריקה הדרומית בידי בני האדם לפני כ-4,000 שנה, אך נראה שלפני 3,000 שנה התפשטותם נעצרה מצפון לפטגוניה. כתוצאה מכך, העדות הראשונה של כלבים באזור היא מהמאה ה-16, כאשר כמה קהילות ילידיות החלו לגדל מיני כלבים ממוצא אירופי. "אין זה סביר שכלבים מודרניים באזור עשויים להיות תולדה של הכלאה בין הכלבים והשועלים הזאביים, כפי שחשבו בעבר. להערכתנו, הכחדתו של המין Dusicyon avus לפני כ-500 שנה היא שילוב של גורמים אקלימיים ואנתרופוגניים כאחד", סיכמה ד"ר לבראסר.
